והמתיר אסורים

נז, ד

(צא) והמתיר אסורים והסומך נופלים וזוקף כפופים. הנה הזכיר ג' מדריגות אסורים ונופלים וכפופים והן זה למטה מזה במדריגה דהיינו מתיר אסורים למטה במדריגה מנופלים. ונופלים למטה במדריגה מכפופים נמצא אסורים למטה מכולם ולמעלה מהם נופלים ולמעלה מנופלים כפופים שהן לנגד ג' עולמות דבי"ע דהנה ידוע בסדר השתלשלות דבי"ע ה"ז בא בבחי' ירידה וצמצום אור האלקי דבחי' המל' בהסתר אחר הסתר ומיעוט אחר מיעוט וכמ"ש אתה אל מסתתר שאור האלקי מוסתר ומתעלם בכמה מיני ריבוי צמצומים והעלמות רק שבא בסדר והדרגה בתחילה מוסתר בעולם הבריאה (ונק' אסתר שמסתתר בבריאה) ובחי' נוגה דבריאה בהסתר וצמצום גמור ובירידת האור יותר בעולם היצי' מסתתר שם יותר ולפ"ע היריד' הוא בנוג' דיצי' ההסתר והצמצום ביותר ובעשי' יורד האור במיעוט היותר בהעלם וממילא בבחי' נוג' דעשי' שם הוא הצמצום גמור עד שהן בבחי' פירוד גמור וכמו הע"ש דנוגה שנק' אלקים אחרים כו' וכמ"ש בע"ח דנוגה דעשי' רובו רע ומיעוטו טוב ונוגה דיצי' חצי רע וחצי טוב כו' ונוגה דבריאה רובו טוב ומיעוטו רע כו' (וכמ"ש במ"א בענין בראתיו יצרתיו אף עשיתיו דאף זה הפסיק הענין משום דבעשי' בא בבחי' הריחוק והצמצום ביותר שמוסתר שם הרבה יותר מערך היצי' לגבי הבריאה לפי שזהו כמשל מחדו"מ דדיבור מתאחד במח' ויש בו הארת המוחין דחכ' בשלימות כמו במח' רק בעשי' שנבדל מן הדבור בבחי' המוחין שם הצמצום יותר ואעפ"י שנא' כולם בחכ' עשית אבל מצד הבדל וריחוק כח המעשה בפו"מ מן הדיבור נפסק שם עצם המוחין. וזהו אף עשיתיו ולזה בא"ז לעו"ז דעשי' שהוא נוגה דעשי' רובו רע כו'). והנה כמו שהנשמה בגוף כך בחי' המל' שמחי' ג' עולמות בי"ע במדריגות דנר"נ בחי' נשמה בבריאה ורוח ביצי' ונפש בעשי' (והן ג' מדריגות דמחדו"מ הנ"ל) ואנו רואים שאור נצוץ דנשמת אדם למטה מתלבש וקשור בבחי' גלות בכחות הטבעי' הבהמי' דנה"ב כמו בכל תאוות הנפש הטבעי' בגשמיו' שהנצוץ אלקי' מושלל מזה והוא בסוד גלו' כמו שאסור וקשור בשבי' ממש והן הנשמות שנק' אסורים שאסורים וקשורים בגלות בידי זרים שהן החיצוני' שבנוגה דעשי' שמלובש בנה"ב כו' כמו ע"י שיעבוד פרנסה בכל מוחו ולבו וכו' כמ"ש נבלע ישראל בגוים וכמו וכל חכמתם תתבלע כו' וכמ"ש במ"א ואעפ"י שאינו נק' רע גמור וכה"ג אבל אין בנצוץ הזה שום תערובת רע כלל רק שאסור בשבי' כו'

נח, א

ולמעלה מזה הוא הנק' נופלים שאינו אסור וקשור לגמרי בתמידות רק שנופלים שם ברגליהם שהוא בחי' נה"י שאינו רק העסק ויגיעה בלי לב ומוח כלל אבל הנופל ברגליו ממילא יפול גם בראשו למטה ולכך נק' נופלים והן לפרקים לבד כי יוכל לקום מיד מנפילתו כמ"ש שבע יפול צדיק וקם כו' ולמעלה מזה הנק' כפופים שהכפיפה אינו רק בראש ומוחין שבראשו כפוף למטה אבל עומד על רגליו במעמדו לא נסוג אחור ולא נפל כלל רק שטרוד במוחו להרהר בשביל צרכי גופו ולא יפול משם גם במעשה ויגיעה לומר כחי ועוצם ידי כו'. וג' מדריגות הללו בנשמה שבגוף הוא דמיון להבין בבחי' נשמה הכללי' שבג' עולמות בי"ע דבחי' זו"נ דעשי' שמלובשים בסוד גלות בנוגה דעשי' (שרובו רע כו' נק' אסורים כמ"ש מלך אסור ברהטים ברהיטי מוחא כו') והוא בחי' גלות השכינה בנוגה דעשי' כמו שאסור בשבי' כך מלך אסור ברהטים ואעפ"י דמלך אלקים כו' ומשפיע להם וכמ"ש ומלכותו בכל משלה כו' ולמעלה מזה הוא בחינת זו"נ דיצי' שיורדי' ומתלבשין בבחי' נוגה דיצי' שעז"נ סוכת דוד הנופלת וכן שבע יפול צדיק וקם שזהו הנק' נופלים שאינו אלא ברגליו במה שאינו עומד על רגליו. אך ממילא יפול גם בראשו כנ"ל והוא מ"ש בזוהר דרישא שכיבת לעפרא בגלותא כו' ועז"נ סומך ה' לכל הנופלים דמיד אחר נפילה קימה כמשל הנופל שאינו אלא במעט רגע כו'. וזהו שבע יפול צדיק וקם נגד ז"מ דקדושה שמלובשים בז"מ דנוגה כו' (ומ"ש שבע יפול צדיק דוקא הוא בחי' צ"ע שזהו כמ"ש במשיח אימתי אתי בר נפלי וכן א' בדוד נפל הי' כו') וכמו ביעקב שנא' וישתחו ז"פ כו'. והמדריגה העליונה מזו הוא בחי' כפופי' שאינו רק הכפיפה בראש אבל עומד על רגליו עכ"פ והוא בבחי' זו"נ דבריאה שכפופי' בבחי' המוחין בלבד בנוגה דבריאה דהיינו רק המוחין שם בהעלם בדרך כפיפה למטה. והענין הוא שבחי' מוחין חב"ד בהעלם בחג"ת וחג"ת בנה"י שזהו בחי' עיבור תלת גו תלת שהולד ראשו בין ברכיו כידוע ואין התגלות רק בחי' נה"י וחג"ת מתעלמי' בהם וחב"ד מתעלמי' בחג"ת נמצא בחי' חב"ד בב' העלמות בנה"י שזהו בחי' הקטנות דמוחין בתכלית אבל [עכ"פ] בחי' נה"י הן בגילוי במקומן בבלתי נפילה כלל למטה רק שהמוחין בהם מצומצם ביותר כמשל בולד שהמוחין שלו בהעלם והקטנות בראשו שמונח בין ברכיו כו' (וכן בנשמות שבגוף מצומצם בחי' המוחין דנפה"א בהעלם וקטנות בחג"ת וחג"ת בנה"י בהיותו טרוד בעסקי גופו) שזהו בחי' הגלות בכלל שנמשל לעיבור תלת גו תלת. וכמארז"ל במשנה אפי' בשעה שאתה מתמלא עליהם עברה כאשה עוברה יהי' כ"צ לפניך כו' שהוא סוד גלו' השכינ'

נח, ב

בבחי' עיבור שאינו מאיר בכנס"י רק בבחי' הקטנות כאשה עוברה כו' (דהגאולה נמשל ללידה כמ"ש כמו הרה תקריב ללדת כו') שהוא אז בתכלית הדינין מצד עוצם קטנות המוחין שהן בהעלם תלת גו תלת אעפי"כ בשעת עברה יהי' כ"צ לפניך וכמ"ש במ"א. ויש פירוש באסורים ונופלים וכפופים להיפך שאסורים למעלה מנופלי' ונופלים למעלה מכפופים דכפופים למטה מכולם להיות ידוע ומבואר במ"א בביאור המאמר ע"פ קולה כנחש ילך דרישא שכיבת לעפרא וזנבא שליט כו' שזהו בחי' המל' דבחי' אבא בתכלית הקטנות שאז בחי' הפנים ומוחין דמל' למטה דוקא. וזהו דרישא שהוא בחי' חב"ד דנוק' שכיבת לעפרא בעוצם הגלות דנוג' דעשי' וזהו פי' כפופים דוקא בזו"נ דעשי' ונק' נו"ן כפופה במוחין למטה ורק בבחי' אחוריי' למעלה וע"ד שא' בכנס"י כי פנו אלי עורף ולא פנים כי הפנים למטה וזהו זנב' שליט בחי' אחוריי' דקליפה וכמ"ש אמלאה החרבה לא נתמלאה צור אלא כו' שהוא בחב"ד דוקא כמו בחכ' דקליפה וכה"ג שהתורה חוגרת שק דקליפה שכל חכמתם תתבלע כשלומדים של"ש שעז"נ ולרשע א' אלקים מה לך לספר חוקי כו' ולמעלה מזה הנופלים רק בבחי' נה"י כמו מי יעלה בהר ה' ומי יקום שאין בחי' רגלי' עומדים כי נטמאו בקליפה שנק' שקר שאין לו רגלים אבל חג"ת גופא וחב"ד רישא במדריגתם עומדים (רק שממילא יפול גם בכל גופו לפרקים) אבל יקום מיד כמ"ש שבע יפול צדיק וקם כמו ויגע בכף יריכו בלבד והרי א' הנופלת לשון הוה שאחר נפילה קימה כו' לפי שהמוחין והפנימי' כלפי מעלה ולמעלה מנופלים אסורים שאין בו נפילה גם ברגליו כלל רק אסור וקשור בידו ורגליו וכה"ג שלא יוכל לעשות בפנימי' לבו ורצונו. אבל כל לבו ורצונו וגם רגליו בכחם הם ולא נפלו וכמו באבנר רגליך לא לנחושתים הוגשו כנפול לפני כו'. וזהו דמיון לענין מלך אסור ברהטים שזהו בזו"נ דבריאה שבנוגה דברי' שרובו טוב וכו' כנ"ל וכמובן ממשל אסור בחבלים שא"צ רק התרת הקשר בלבד אבל לנופל צריך סמיכה שיוכל לקום ולכפופים צריך זקיפה והעמדה וז"ש סומך ה' לכל הנופלים ולכך הזכיר מתיר אסורים קודם ואח"כ סומך נופלים וזוקף כפופים. ובכ"ז יובן מ"ש ומתיר אסורים וסומך נופלים כו' קאי אדסמיך לי' שמשיח אלמים שהוא בחי' מל' דאצי' בבחי' מדבר רק שנעשה כמו אלם כמ"ש נאלמתי כו' וע"י הארת אור הכתר נפתח לשון אלם ומשיח לאלמי' ומאותו אור עצמו בא כח ועוז יותר להתיר גם האסורים מידי החיצוני' בחי' נוגה ונופלים וכפופי' שהן ג' מדריגות דבי"ע הנ"ל דהיינו לבחי' זו"נ דבי"ע שמלובשים בבחי' גלות ונוגה דבי"ע כנ"ל. וכ"ז מדבר בתוקף כח ועוז הארת אור

נח, ג

הכתר למטה מתחילה מעורר ישנים דהיינו מוחין דאו"א ואח"כ מקיץ נרדמים בחי' זו"נ מבחי' הסתלקות מוחין שלהם כנ"ל. ואח"כ מאיר גם בקטנות דאלם מאלקים ואח"כ מתיר אסורים וסומך נופלים שבנוגה דבי"ע שזהו רבותא גדולה יותר לפי שכל מה שבא האור למטה מטה יותר עד בחי' נוגה דעשי' שם הוא בא בבחי' פנימי' הארת אא"ס שבכתר יותר וכמו בענין מכות בכורות במצרים דכתיב ועברתי באמ"צ אני ולא מלאך כו' וכמ"ש במ"א וד"ל: