לך לבדך אנחנו מודים

נח, ג

(צב) לך לבדך אנחנו מודים. פי' חוזר על כל מ"ש תחילה במעלות ושבחים רבים איך שפודה ומציל כו' והוא שמעורר ישנים עד זוקף כפופים שכ"ז הרי הוא מצד הארת או"פ הכתר בכלל כמו לא ינום ולא יישן כו' שהוא בחי' עינא פקיחא כו' והוא המשיח אלמים ומתיר אסורים כו' כנ"ל. ועתה רוצה לחזור ולפרש שכ"ז הכח והעוז שבאור הכתר אין לו מצד עצמו כי אינו רק בחי' הממוצע בין עצמי' הא"ס לגבי הנאצלים ונחשב הוא רק בבחי' האחרונ' שבא"ס ראש ושרש לנאצלים כידוע. וא"כ כל מה שיש בכחו לעשות ה"ז אינו רק מצד שיש בו מבחי' האחרונה שבעצמות אא"ס והוא בחי' מל' דא"ס שמאיר בפנימי' הכתר דא"ק וע"י כו' והוא העיקר ומקור הראשון בכ"ז שנעשה מאו"פ הכ' ורק ע"י בחי' הכ' עובר האור ושפע כמו שעובר ע"י כל בחי' ממוצע בין הגבוה לנמוך ולזה א' לך לבדך אנחנו מודים כו' פי' לבדך בחי' יחיד שלמעלה מאחד וכמ"ש בס"י ולפני א' מה אתה סופר כו' שהוא בחי' עצמות א"ס שלמעלה מבחי' ע"ס כח"ב כו' (וכמ"ש אנת הוא חד ולא בחושבן י"ס כו' כי חושבן י"ס נק' א' כידוע) וזהו הנק' לבדך וכשארז"ל קודם שנבה"ע הי' הוא ושמו בלבד. פי' כמו שעצמו' בחי' יחיד לבדו ולא כמו שנק' ראשון וקדמון אלא יחיד לבדו ממש כמ"ש אין עוד מלבדו כו' כך הי' שמו בלבד והוא בחי' מל' דא"ס שנק' שמו הגדול וכידוע בפי' יש"ר כו' והוא מ"ש בתיקוני' אא"ס מלגאו כ"ע מלבר שזהו רק הארת מבחי' שם שבא"ס שהוא רק בחי' מל' דא"ס (ומ"ש קושנבה"ע היינו קודם שהאציל ג"כ שהאצי' לגבי העצמו' כמו בחי' הבריאה לגבי הבורא כו' כידוע) שמאיר בכ"ע שהוא בחי' הרצה"פ שעבמ"ח אנא אמלוך שיש בזה מבחי' אחרונה שבעצמות ממש והוא מקור ושרש לכל ההשתלשלות שבקו"ח כו' והוא הנק' לבדך וזה פי' לך לבדך דוקא אנחנו מודים בכ"ז כמו שהוא קודם שעבמ"ח להאציל ולברוא שהי' הוא ושמו בלבד בבחי' אח"פ בתכלית הפשיטות גם עכשיו נק' יחיד לבדו שהרי א' אני הוי' לא שניתי כלל וכמ"ש אתה הוא משנבה"ע כו' כידוע. ונמצא דכל מ"ש תחלה בשבחי' ומעלות כמו המעורר ישנים ומשיח אלמים עד זוקף