מגיד הרקיע

יד, א

(כה) מגיד הרקיע. פי' בזוהר שם וז"ל מאי מגיד משיך ונגיד לתתא מרישא דמלכא מליא מכל סטרוי הרקיע ההוא רקיע דאיהו מבועא דבירא כו' ודא איהו ההוא נהיר דנגיד ונפיק מעדן כו'. והנה להבין זה המאמר יש להקדים תחלה במה שמצינו מאמר אחד בזוהר ע"פ שראשי נמלא טל היפוך זה המאמר דמפרש שם נמלא לשון נפעל ר"ל שנתמלא ראש דז"א טל מההוא טלא דנטיף מע"י כו' ובכאן אמר דמרישא דמלכא נמשך הטל למטה ואם פי' רישא דמלכא בכאן הוא בחי' ג"ר דז"א הרי אמר שראשי נמלא נפעל ולא מגיד ומשפיע למטה אלא בהכרח לומר בפי' רישא דמלכא בכאן שהוא בחי' ג"ר דע"י וא"א מלכא עילאה והוא כנ"ל בבחי' טלא דבדולחא כו' שהוא בפנימי' ע"י דמגיד וממשיך לתתא על בחי' רישא דז"א וז"ש שראשי נמלא טל מההוא טלא דנטיף מע"י כו' (כמ"ש באד"ז דמההוא טלא עילאה אנ[ע]ר לההוא רישא דלבר כו'). ובזה יתורץ במ"ש בפי' הרקיע בחי' בינה שנק' מבוע דבירא דנגיד האי טל כמ"ש בסמוך ודא הוא רקיע דנגיד וממשיך נגידו דטלא עילאה כו' ואם יתפרש בג"ר דז"א האי רקיע דבינה למעלה הוא מז"א ואיך אמר דהרקיע מגיד וממשיך מרישא דמלכא כו' אלא האי רקיע דבינה מגיד מרישא דמלכא לג"ר דז"א ומשם לנוק' דז"א שהוא [המל' שנק'] חקל תפוחין כמ"ש בסוף המאמר היפוך הענין של ג' סעודות שבת סעודתא דע"י בליל שבת בחק"ת תחלה ואח"כ ביום כו' ובכאן אמר דבחקל תפוחין בא המשכת הטל באחרונה ואפשר ענין אחד הוא כפי המובן מכל הנ"ל בפי' את כל אשר עשה כו' דמתתקנא טלא זה מכללות הוי"ו יומין שהוא בכלות יום הוי"ו דוקא ואז נמשך הטל מג"ר דע"י בז"א עד בחי' המל' שנק' חקל תפוחין והן בחי' ז' מרגלאן דמלכות שבתפלת ערבית