סג, ב

מזה בנין העולם הנאצל. ועד"ז יתפרש פי' ברוך הוא שיהי' כתר דא"א נק' ברוך בעצמו ממקור הנעלם בג"ר דע"י (או מעצמיות המאציל ממש כמשי"ת באופן שני הפי' בברוך זה שבכל פרט דקאי על כ"א שיש לו שרש נעלם בעצמות ממש ואינן מקבלים זמ"ז כו') דהיינו שיתברך הוא זה מהעלם העצמי' דע"י שיהי' משם שרש להתהוות בחי' העלם רצון זה דא"א שנקרא כתר דא"א ונק' הוא שיהי' משפיע למטה בז"ת שלו להתלבש בנאצלים וכמובן ממשלים הנ"ל וד"ל: