ברוך עושה בראשית

סה, א

(קב) ברוך עושה בראשית. פי' אימא דאצי' כמ"ש בסידור האריז"ל ובה"ד הנה ידוע בביאור ענין בחי' בינה דאצי' שנק' אימא אם הבנים היינו אם המולדת הבנים שהן בחינת המדות דז"א שהי' תחלה [בעיכוב בבטן] אימא כו' וכמו שאנו רואים שנולדו המדות שבלב מכח ההתבוננות שבמוח שנק' אם הבנים כו' וכשנולדים יוצאים בבחי' התפשטות וגילוי בכמה פרטי' שונים דהיינו בג' מדריגות חלוקות חב"ד חג"ת נה"י שנק' מושכל מורגש מוטבע כידוע ומלובשים בג' מיני כלים כו' וכ"ז הי'

סה, ב

בגידול תחלה בהיותם כלולי' תחילה בשכל וה"ז עד"מ גידול הולד בבטן אמו שנתגדל ברמ"ח איברים כו' שזהו בג' מדרגות מוח ולב כו' וכל פרטי התפשטות האיברים הכל הוא בא בזמן העיבור בט"ח שנתגדל מעט מעט וגידול זה בא מצד האם ממה שאוכלת כו' שמגדלת ומתפשטת כחה להגדיל הולד וגם מה שנתברר ונתלבן להיות יוצא בחינת הפנימי' בפ"ע והחיצוני' בפ"ע עד ציפרנו ושערו וכה"ג הכל ע"י בחי' ה"ג שבאם המבררו ומגדלו בה"ח המתפשטי' כו' עד שנמצא כל בנין שלו הוא בא מכח האם בלבד אבל מ"מ שרש ומקור מציאותו הוא בא מכח האב בבחי' כח המוליד שבטיפת הזכר שמשם מתהווה שרש עצמיותו (והוא הלובן שממנו העצמות דהיינו בחי' העצמי' שלו כמ"ש במ"א) רק בחי' התפשטות של העצם והשרש בגידולו ברמ"ח אברי' ובהגדלת כל חלקיו בכלל ובפרט כנ"ל בא ע"י כח האודם שמן האם בעיבור ט"ח שממנו בשר כו' (וכמ"ש במ"א שזהו כמו חלקי המים שבדם שהתפשטות חיות של דם הנפש הוא ע"י חלקי המים שבו דוקא ולזה אכל ולא שתה אכילתו דם שאינו מחי' כלל כו' וזהו אד"ם א' מ"ד דאבא וד"ם הוא הנפש הוא מ"ן של בחי' אימא שמסט' דאי' אתמתח כו' וד"ל). ונמצא כל בחי' השרש של העצמי' דולד שהוא מבחי' המ"ד דאב מכוסה ונעלם במ"ן דנוק' שהמ"ן דנוק' בא בגילוי להגדילו ולבררו וכח השרש של עצמי' המ"ד מלובש ונעלם בו כידוע דמ"ן דנוק' תסובב גבר דנוק' מסבבו ומעלימו למ"ד דדכורא כמ"ש בר"מ והייתם קדושים אלו מים אחרונים דהיינו מ"ן דנוק' והתקדשתם מים ראשונים דמ"ד כי קדוש אני מים אמצעים באמצעיתא כגון בין גבינה לבשר כמ"ש עור ובשר תלבשיני ממ"ן דנוק' וכגבינה תקפיאני מ"ד כו'. וג' שותפים כו' וזהו כי קדוש אני שנותן בו נשמה ומחבר מ"ד ומ"ן לעשות תולדה כו' והיינו בין גבינה לבשר וכמ"ש במ"א ולפי"ז הרי כל עיקר ענין העשי' שהוא הנקרא התפשטות של העצם והשרש (כאילן הצומח משרשו הנעלם בארץ שאין בשרש בגילוי ענפי' ופירות רק בהעלם והצמיחה בגילוי) הוא בבחינת בינה דוקא שנקרא אם כל חי או אם הבנים ובחינת המקור ושרש העצמי' הוא מבחינת החכ' שנעלם ומלובש בבינה כנ"ל. ולולא שרש ומקור דחכ' לא הי' כח בבינה להגדיל כו' כי אין כח התפשטות בא רק מכח ושרשו של העצם (וכמ"ש למעלה במשל אילן הצומח וכמ"ש כי האדם עץ השדה) ובכ"ז יובן למעלה בשרש מע"ב כמ"ש באד"ז בפי' בראשית ברא אלקים בראשית בחכמה ברא שם אלקים דבינה וכן פי' בזוהר כולם בחכ' עשית בבינה. וזהו סותר פשט הפסוק לכאורה דאם א' בחכמה עשית הרי עיקר העשי' בחכמה ואיך או' עשית בבינה וכן פי' בראשית בחוכמתא הרי ה' בחכ' ואיך א' ברא אלקים בבחי' בינה אם בבינה א"ז בחכ' שהרי החכמה

סה, ג

נקרא אין והבינה נק' יש. אך הענין הוא דשניהם אמת מטעם הנ"ל דשרש העצמי' הוא בחכ' דוקא אך בחינת התפשטות של הבנין והעשי' בפרטי פרטיות הוא בבינה דוקא וז"ש ברא אלקים בבינה דוקא וכן עשית בבינה אבל שרש העצמי' הוא בחכמ' ולכך א' כולם בחכ' דוקא אבל עשית עשי' בגידול בפרט הוא בבינה דוקא וכן ברא אלקים שהן הל"ב מאמרות דויאמר אלקים כו' ל"ב שבילין דמתפתחין כו' והיינו דאבא א' לאימא ואימא נק' אומנא כו'. ובכ"ז יובן ג"כ בענין הבירורי' דלעיל שהוא בחכ' היינו שרש ומקור כח המברר והמחבר ומודד או"כ שזהו עיקר שרש העשי' דבירורי' הנ"ל אבל בחינת גילוי התפשטות העשי' דבירורי' הוא בבינה שמגלה כח החכ' כו' וד"ל. וזהו פי' עושה בראשית שהעשי' בגילוי בפרטי' הוא בבחינת בינה דאצילות אבל עיקר כחה לתקן ולעשות הוא ע"י החכ' דוקא שמלובש בה בהעלם כנ"ל. וזהו עושה בראשית מה שבינה עושה הוא ע"י בראשית דחכמה דוקא שהוא העיקר והשרש למעשה דבינה כנ"ל בפי' עשית בבינה וד"ל. וזהו סמיכת מאמר זה דעושה בראשית למאמר דגוזר ומקיים שהוא באור אבא כנ"ל להיות ידוע בע"ח דעיקר השביר' הי' בבחי' ס"ג דבינה דנקודים והן ז' מלכים דתהו בלע ויובב כו' שנפלו למטה בב"ן דנוגה דבריאה וידוע דאין מיתוק הדין אלא בשרשו דוקא והוא ממקום שנפלו משם שהן ז"ת דבינה והן ז"מ רעות דנוגה שמתבררים ועולין לשרשן בבחינת ס"ג דבינה שלמעלה ממ"ה כנ"ל ולזה הטעם עיקר מקום התיקון והעשי' של הבירור דרפ"ח כו' הוא בבינה דוקא כנ"ל בפי' עשית בבינה כי משם נפלו ומשם עיקר התיקון והמיתוק דאין המתקת הדברים אלא בשרשן כנ"ל וזהו פי' עושה בראשית עושה לשון עשי' ותיקון והוא בבינה מפני ששם הי' השבירה בז"ת דס"ג כו'. אך במה הוא עיקר ושרש התיקון שהוא השרש וכח העיקר לברורי' הללו שבבינה הוא בראשית בחוכמתא שהוא העיקר ושרש לתיקון זה שבבינה ונמצא בבינה אינו רק מקום המתברר אבל עיקר הכח המברר שם הוא בחכמה ולזה סמך עושה בראשית דבינה לגוזר ומקיים דחכמה משום דהא בהא תליא דמאחר שהוא גוזר ומקיים בשרש מעשה התיקון שהוא החכ' כנ"ל אח"כ ממילא מתברר בבינה בגמר מעשה התיקון והבירור בגילוי גם לז' מלכים דתהו שיבואו גם הם לבחי' התיקון וכמ"ש אשר ברא אלקים לעשות לתקן דאלקים דבינה הוא העושה ומתקן לז"מ דתהו להיות כי עיקר מיתוק הגבו' הקשות שנפלו למטה בנוג' מז"מ דתהו אינו אלא בשרשן בז"ת דבינה כנ"ל אבל במה עושה אלקים ומתקן דוקא בראשית דחכ' כנ"ל וד"ל: