בלשון חסידיו

עג, א

(קיד) בלשון חסידיו ועבדיו. פי' חסידיו ועבדיו נשמות ומלאכים דיצירה כמ"ש בסידור. אך לכאורה י"ל בפשט המשך הדברים שהרי כבר א' המהולל בפה עמו ומה זה שכפל עוד לומר משובח כו' בלשון חסידיו ועבדיו מהו ההפרש בין בפה עמו לחסידיו ועבדיו ואם מפני שמבואר בסידור דפה עמו הוא בחי' אימא דיצירה ומשובח ומפואר הוא בחי' ז"א דיצירה היא גופא י"ל איך יתכן בחי' הילול דמקבלים שהוא בפה עמו כמו בלשון חסידיו כו' דבחי' בינה דיציר' נק' אם הבנים לגבי בחי' ז"א דיצירה כו' כידוע. אך הענין שיש ב' מיני נשמות בכל עולם דאבי"ע האחד נשמות שנולדים מיחוד דזו"נ. והב' נשמות הגבוהות מאלה והן שנולדי' מיחוד דאו"א וכמ"ש במ"א בענין למען אחי ורעי כו' שיש נשמות גבוהות מאוד שהן בבחינת אחים ורעים להקב"ה שהוא בחי' ז"א כו' כי נולדו יחד מבטן אימא עילאה בחי' בינה ביחוד דאו"א כו'. וזהו גם באצי'