עו, ב

כתר המל' וממילא לשמוע בקול דברו גם בהתפשטות דע"ס חב"ד ומדות כו' משום דבחי' מל' דעשי' שרש נש"י שלמטה בגופים נעוץ סופן בתחלתן לעשות בחי' כתר דעשי' והוא לשון עושי דברו עשי' שבדבור כו' שזהו לשמוע ולעשות קול דברו והוא מל' דיצירה שנעשה עתיק וכתר לעשי' וזהו נהללך אנחנו דוקא להיות ה' אלקינו חו"ב. וע"ד הפשוט נהללך ה' אלקינו מלמטה למעלה לפי שע"י העלאת מ"ן נעשה זה כו'. ופי' בשבחות ובזמירות. פי' בסידור בה"ח ובה"ג כי השבח הוא המועיל לענין ירידת השפע מן העצמו' כדי שירד מגבוה לנמוך כי כל השבחים בבחי' החסדים שבמקום גדולתו אתה מוצא כו' להיות יורד למטה וכידוע ג"כ בענין השבח דמלך כו' שע"י שמרוממי' אותו במעלות נכבדות יבא לעילוי ברוממות עצמותו לעשות יותר מכפי הדין וירבה חסדיו וגם ע"י השבחים ימשיכוהו למטה כמ"ש במ"א בפי' רוממו' אל כו' דפסוד"ז והרי זה השבח מעורר בעצמות המשפיע שיתפעל מצד עוצם רוממותו כו'. ובזמירות הוא ההעלאה מלמטה למעלה מצד בחי' המקבלים שמתפעלים ברינה וזמרה לעלות ולהבטל ולהכלל למעלה שמזה יעוררו למעלה התפעלות רחמים וחסדים והוא ע"י בחי' ה"ג העולה מלמטה למעלה (כמו ענין הסבי עיניך כו') והשבח הוא לעורר מצד כח רוממות המשפיע ובזמרה מתעורר מלמטה למע' וזהו ע"י בחי' ה"ח וה"ג שבאמצעות חיבור שניהם יחד בשבחות ובזמירות יורד אור הכתר דעשי' בחו"ב דעשי' שנק' ה' אלקינו (והוא בחי' מטי ולא מטי חו"ג שבכתר ומלמטה למעלה הן שבחות וזמירות בחי' רו"ש כמ"ש במ"א וד"ל). נגדלך ונשבחך ונפארך מבואר בסידור נגדלך אבא דעשי'. ונשבחך אימא דעשי'. ונפארך ז"א דעשי'. וזהו בדרך פרט. אמנם הנה א' לשון נוכח הכל לגבי עצמות אור הכתר. שהרי כמ"ש נהללך כך אמר נגדלך ונשבחך ונפארך כו' הענין הוא מפני שמדבר הכל בדרך כללות בחי' הג' קוין שנמשכים מאור הכתר דעשי' חח"ן ובג"ה ודת"י כו' והיינו ג"כ מ"ש בסידור דנגדלך אבא דעשי' שהוא מקור החסדי' שבקו הימין חכ' חסד כו'. ונשבחך אימא דעשי' בינה מקור הגבורות דקו השמאל בג"ה. ונפארך קו האמצעי דת"י כו' וכמ"ש במ"א בענין הגדול הגבור כו' שהן ג' קוין דכתר בכלל ופי' הגדול הוא מקור השפע לבחי' הגדולה שבקו הימין שהוא חסד כו' כך גם כאן מ"ש נגדלך היינו להיות הארת אור הכתר בחכ' שהוא מקור החסד שנק' גדולה כי החסד ענף החכ' והנצח ענף החסד כו' וזהו נגדלך לשון עתיד כמו נהללך לשון עתיד לפי שהוא בבחי' הארת הכתר שמאיר ומתפשט בקו הימין דחכ' כו' וקאי לנוכח דוקא כי מבחי' הכתר דוקא הוא שמתפשט כו'. וזהו נגדלך להיות