עז, ב

מריש כל דרגין עד סוף כל כו' כנ"ל. ולא יופסק לעולם מצד השכחה כי עיקר ענין זכירה זאת הוא שיתעורר תמיד באור שפעו העצמי' מלמע' מן ההשתלשלו' דוקא והיינו ונזכיר שמך כאדם שמבקש שיזכור המלך תמיד בקשתו כנ"ל. וזהו מסיבת בחי' התקשרות העצמיות דנשמות בעצמות המאציל ממש שישראל עלו במח' שלפני הרצון להאציל כו' כידוע. אך הנה לפי"ז לא יתכן פשט המאמר שהוא מורה היפך זה ממש שהרי הפשוט בפי' ונזכיר שמך הוא להזכירנו דהיינו שאנחנו נזכירנו אשר שכח כבר ולא שיזכור מעצמו אלא הוא כבר שכח ע"כ נזכיר אותו כו'. ואמנם יש עוד פי' שני שהוא מתיישב לפי פשט המאמר הפשוט דנזכיר שמך קאי על שכחה העבר ולא על להבא כפי' דלעיל שמבקש שיזכור ולא ישכח להבא שא"כ לא הוה לי' למימר ונזכיר לשון הווה שתמיד נזכיר אחר שאנו מבקשים שיזכור מעצמו ולא ישכח כלל למה צריך לזכירה תמידית אלא פי' ונזכיר שצריך לזכירה שיזכירוהו בתמידות דוקא והיינו ונזכיר ל' הוה וקאי על העבר שכבר נשכח מאיתו וגם יוכל לשכוח תמיד ע"כ צריך להזכירו בתמידות כנ"ל וד"ל. ותחלה יש להבין מענין הזכרון שיזכירוהו מה ששכח דהנה עד"מ האדם ששכח איזה דבר מה יש בזה ב' סיבות האחד מצד ריחוק הערך להיות כי הדבר ההוא קטן בערך מאוד בעיניו ע"כ במעט רגע יוכל לשכוח עליו כמו שישכח אדם על חוט ושרוך נעלו או כמו על קש ותבן וצרורות שבחצירו וכה"ג וכמו"כ ישכח על ערך קטנות הבקשה ותינוק ואיש קטן כעני ונבזה וכה"ג והב' מצד ריחוק הזמן הגם שהדבר גדול וחשוב ותופס מקום או מצד האהבה רבה שאוהב לדבר עכ"ז ריבוי הזמן מאד יגרום השכחה שישכח בלבו על אותו הדבר לגמרי עד שכאשר יזכירוהו יהי' בעיניו כדבר חדש מאד כאלו לא הי' הדבר מעולם והוא מצד שנתרחק מאד מאותו הדבר מב' סיבות הנ"ל אם מפני ריחוק הערך או ריחוק הזמן שזה זמן רב שלא נזכר מעולם על אותו הדבר ונתיישן אצלו מאד עד שכשמזכירים אותו גם זכירה זו שנזכר מרחוק מאוד הוא אצלו שבדוחק גדול נזכר ולא ברור לו כ"כ משא"כ כשלא נשכח ונתרחק ממנו הדבר כל כך בקל יזכור זכרון גמור עליו כאלו מקרוב ראוהו כו'. ונמצא בחי' הזכרון אם בקירוב או בריחוק אינו אלא לפ"ע השכחה אם נשכח לגמרי מצד ריחוק העצום בב' מיני ערך ריחוק הנ"ל ריחוק הערך וריחוק הזמן ממילא הזכרון עליו ג"כ מרחוק מאוד לפי ערך ריחוק השכחה ממש. ואמנם עכ"פ עיקר הזכרון הוא מרחוק על היות שנזכר על הדבר שנתרחק מאד מאיתו וד"ל. והנמשל מזה יובן למעלה בבחי' זכרון שנזכיר שמך כו' להיות ידוע שכל ההשתלשלות דאבי"ע אין לו ערך כלל לגבי העצמות והוא בחי' ריחוק הערך מאוד וגם יש בזה ריחוק הזמן כי גם אם עלה ברצון להאציל כו' הרי זה כמו שעולה ברצון האדם לעשות דבר מה שאין