עח, ב

דנו"ה להתכללות דיסוד שבו הוא בחי' התכללות עצמיו' כנ"ל. ומה שמחלק לג' מדרגות יחיד חה"ע מלך כו' יחיד הוא בבוא הגילוי בשפע שהוא בבחי' יחידות כנ"ל להיותו כלול מג' מדרגות שבקוין חב"ד חג"ת כו' יחיד התכללות דחו"ב וחי העולמים התכללות דחו"ג בחי' המדות ומלך התכללות דנו"ה והן ג' מדרגות שבט"ס דיסוד שהאחרון שהוא מלך הוא תכלית גילוי השפע למקבלים שהוא מצומצם רק כפי הצורך אל המקבל דוקא על כן נקרא מלך להיותו משפיע גילוי אור ז"א במלכות והוא הי' עיקר תכלית המכוון של התחלה כי נעוץ תחלתן בסופן כי לולי שיתקבל במקבל דוקא לא הי' יורד האור בתחלה כלל. וזהו עיקר תכליתו כו' שאף גילוי זה הי' ההכרח לבא ביסוד בבחי' ואופן א' דוקא כדי שיתקבל וע"י יהי' מציאות קיום חיות במקבל דוקא מבחי' מלך ומובן ממילא שנו"ה כשבא לידי החלט בעצמו הוא עיקר תכלית השפע שבעצמו לבא לבחי' יסוד שהוא גילוי שפע דמשפיע שאם לא החליט עדיין לא יוכל לבא לגילוי לומר השפע דבר ברור למקבל אע"פ שלעצמו יש התכללות בשכל ומדות אבל העיקר הוא בשביל המקבל דוקא. וזהו שכל ההתחלה דאל אב הרחמן בחי' א"א דיצי' רק בשביל הקבלה של המקבל שהוא המל' שתקבל מפרק אחרון שביסוד ז"א שהוא בחי' מלך בחי' עטרת יסוד כו' והוא יו"ד זעירא דפינחס כמ"ש במ"א בפי' ולא יוכל יוסף להתאפק כו' שממנו נמצא שפע חיות למקבל ונעוץ תחלתן בסופן דוקא וד"ל: