משובח ומפואר

עח, ב

(קכא) משובח ומפואר עדי עד שמו הגדול. הנה פי' עדי עד ידוע שהוא בלתי הפסק ושינוי לעולם כלל וכמו שאמרו כ"מ שנאמר נצח סלה ועד אין לו הפסק כלל ובא במאמר זה לחדש כל הענין שא' עד כאן בפתיחתו בא"י כו' האל אב כו' מהולל ומשובח ומפואר בלשון חסידיו ועבדיו כו'. דלכאורה יש כאן ב' הפכים שבוודאי בחי' אא"ס עצמו שהוא אחדות פשוטה בתכלית אין לו הפסק עדי עד כו'. וכידוע דאא"ס למעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית ולזה ממילא בחי' השבחים שבעצמותו אין להם שיעור למעלה ולמטה כי כמו שהוא א"ס בעצם כו' כך לגדולתו א"ס ולחכמתו א"ס כו' ובעילוי אחר עילוי באין שיעור כו'. אך כאשר הוא אומר משובח ומפואר בעולמות שאין ערוך לו כמ"ש בסדר ההשתלשלו' דאל אב כו' המהולל כו' עד ונמליכך במל' דעשי' שבעולם הפירוד ג"כ שהן בבחי' גבול והרי יש גבול ושיעור לשבחים הללו מצד המשבחים שהן בהשגתם בבחי' גבול אבל מצד מה שמשבחים שהוא בהארת אא"ס הנגלה בהשגתם בהכרח שהוא בבחי' א"ס ואינו נפסק מהם אור זה לעולם כמו שהוא בעצם א"ס כך בהגלות נגלות אורו בהם אין לו הפסק גם בשבחים שלהם המצומצמים לפי ערכם מאחר דמה שמשובח בהם הוא בחי' הארת אא"ס הבלתי מוגבל והרי יש כאן ב' הפכים