להגיד בבוקר חסדך

פא, ב

(קכה) להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות. פי' בבוקר הוא בחי' בוקר דיוסף. כמ"ש בזוהר ע"פ בוקר אערך לך ואצפה שיש הפרש בין בוקר דיוסף דכתי' בי' הבוקר אור והאנשים שולחו לבוקר דאברהם דכתי' בי' וישכם אברהם בבוקר כו'. להיות שבפסוק הראשון דטוב להודות כו' דיבר בבחי' ההעלאה דאו"ח מלמטה למעלה בבחי' השביתה דבו שבת וינפש בב' מדריגות דליל השבת ויום השבת כמ"ש מזמור שיר בבחי' שיר והעלאה עד שגם יום שכולו שבת הנ"ל אומר שיר זה למעלה הימנו כו'. ויש ב' מדריגות א' בטוב להודות שהוא בפנימי' אבא ולזמר לשמך עליון בבחי' פנימי' ע"י בכלל עד בחי' מל' דא"ס שלפני הצמצום שנק' שמך עליון כנ"ל ועתה מדבר בבחי' ההמשכה שבבחי' או"י מלמעלה למטה שנעשה אחר ההעלאה דאו"ח והוא כידוע בפי' וקראת לשבת עונג וכן אמר אז תתענג על הוי' שזהו בחי' ירידת האור ושפע מעצמות התענוג הפשוט שבעצמות אא"ס שלפני הצמצום שנמשך בכתר דאצי' וחכמה דאצי' בכללות והיינו מ"ש להגיד בבוקר חסדך להגיד לשון המשכה כמו ובעל כנפים יגיד כו' נהר דנגיד כו' כידוע וההמשכה הזאת היא באה מהעלם העצמות לידי גילוי בבחי' חפץ חסד העצמי' והיינו חסדך לנוכח שהוא חפץ חסד שבעצמות המאציל ועיקר גילוי אורו הנה הוא בא דוקא בבחי' בוקר דיוסף ולא בבוקר דאברהם דהיינו בבחי' יסוד דע"י ויסוד אבא כו' עד בחי' יסוד ז"א שנק' צ"ע וכידוע בפי' צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה שזהו בחי' יסוד דע"י כו' והוא הנק' בוקר דיוסף כמ"ש הבוקר אור כו'. והענין הוא לפי שזהו הכלל בכ"מ דבבחי' יסוד דוקא מתכנשים כל החסדים העליוני' שבכל האורות העליוני' משא"כ בחסד דאברהם שאינו כלול מכל החסדים שבמדות זולתו להיות ידוע שבכל מדה יש בחי' החסד העצמי והוא מלבד מה שמדה זו כלולה מי"ס כמו חסד שבגבורה שהרי גם מדה"ד צריך לבוא בהשפעה למטה שזהו הגילוי מהעלם עצמותה וכן מדת הת"ת והנצח וכה"ג זהו רק מכח החסד שבעצמי' שנק' חפץ חסד שיורד מגבוה לנמוך שמשם מאיר עוז וכח החסד בכל פרט לירד מגבוה לנמוך שישפיע אורו למטה ובלעדו לא הי' יורד שום שפע מעילה לעלול כו' וזהו הנק' טבע הטוב להטיב שמניח א"ע להשפיע לשלמטה הימנו וחפץ חסד הראשון הוא בכללות הירידה מעצמותו ממש לירד מגבוה לנמוך בלבד ועדיין אין ידוע מה ישפיע דגם מה שעלה ברצוה"פ ג"כ מחמת בחי' חפץ חסד העצמי שנק' טבע הטוב להטיב וכמ"ש במ"א ומשם