עלי עשור

פב, א

(קכו) עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכנור כו'. הנה פי' עשור הוא כלי הכנור העשוי' מעשרה נימין נק' עשור שיש בו עשרה נימין וסתם כנור אינו רק מז' נימין אך לפעמים הי' מנגן גם על השמינית והוא כנור העשוי משמונה נימין כמ"ש למנצח על השמינית כו' כידוע וזהו מ"ש עלי עשור כו' וקאי לע"ל דוקא שיהי' אז הכנור מיו"ד נימין שנק' עשור אבל עכשיו אין כנור דדוד רק מז' נימין ולפעמים גם על השמינית כנ"ל ומ"ש כאן עלי עשור דוקא לפי שבכל שבת יש הארה מיום שכולו שבת מעין דלעתיד ממש ע"כ אמר במזמור זה עלי עשור דוקא וד"ל. ולהבין ביאור הדברים הנה יש להקדים ענין אחד המבואר בפי' הפסוק אז יבדיל משה שלש ערים כו' כמה שמצינו שנתן לאברהם עשרה אומות הכנעני כו' עד הקיני קניזי וקדמוני ובכיבוש א"י לא ניתן לישראל רק שבעה אומות הכנעני כו' שהוא כל א"י (וארץ סיחון ועוג שנק' ארץ רפאים וגם הענקים שבא"י אינם מג' אומות הנ"ל) הטעם הוא לפי שכל עיקר ענין א"י הוא לברר בירורי' דרפ"ח כו' שנפלו בשבירה וידוע דעיקר השבירה הי' רק בבחי' המדות שהן ז' בלבד והן ז' מלכים קדמאין דתוהו שמתו כו' שנסתעף מהן ז' מדות דקליפה הן ז' אומות הכנעני החתי כו' שנאמר בהם לא תחי' כו' שלזאת ניתנה א"י בכיבוש לברר ז' מדות רעות דקליפה ע"י תו"מ שמקיימין שם דוקא כמ"ש במ"א וגם עכשיו בזמן הגלות כל עיקר ענין הבירורים אינו רק בז' מדות שעל זה הוא עיקר התורה שבאה לברר דבחכמה אתברירו כמ"ש להבדיל בין טמא לטהור כו' ובין כשר לפסול חייב זכאי כו' אבל ג' אומות דקיני קניזי וקדמוני הן בבחי' ג"ר כח"ב שבהן לא הי' בחי' שבירה כלל (רק בחו"ב הי' קצת נפילה באחוריים שבהם ולא בחי' שבירה כמ"ש ימותו ולא בחכמה וכידוע) ע"כ לא ניתנו לישראל בזמן משה וגם לא לענין הבירורי' שע"י תו"מ גם עכשיו בזמן הגלות שהרי לא ניתן אחוזה לישראל בא"י רק ז' אומות וג' אומות הללו לא נאמר בהן לא תחי' ולא נזכרו בכתוב כלל אך א"כ לכאורה יפלא מה זה שניתנו לאברהם בכריתות ברית אם לא ניתנו לאחוזה לבניו כלל הענין הוא דלעתיד יהי' גם ג' אומות הללו נתונים לישראל (וכמ"ש שם באריכות בראי' ברורה לזה ממה שמצינו בגבולין דא"י דיחזקאל לעתיד שלא