ואתה מרום לעולם ה'

פו, ב

(קלב) ואתה מרום לעולם ה' כי הנה אויביך ה' כו'. הנה בתחילה דיבר בפרוח רשעים שהוא בבחי' הבירורי' דעה"ד טו"ר שיש אחיזה שם לרע דנוגה עד שצריך איבוד ואיבודו זהו תיקונו וכנ"ל בפי' באבוד רשעים רנה כו' וע"כ א' ע"ז איש בער כו' לא יבין את זאת למה הם מצליחים כדי להשמדם כו' כי פי' איש בער הוא איש בליעל דקליפה והוא ג"כ מלך זקן וכסיל שחסר בו הדעת וכידוע בבחי' מלך הראשון בלע בן בעור וכמו לא יראו כבלע את הקודש שהוא אחוריים דדעת שממול עורף שמבליע ומכסה את המוחין שנק' קדש כו' ונק' כסיל שאין בו מבחי' החכ' כלל שהרי בחכ' א' ימותו ולא בחכ' שלא הי' שם שבירה כלל ובו נאמר וימלוך וימת כו' לכך לא ידע ולא יבין את זאת שהוא בחי' הבירורים דב"ן דבחכ' אתברירו דהיינו מ"ש בפרוח רשעים כדי להשמדם אח"כ כנ"ל כי שרש עה"ד טו"ר מתחיל מהחזה ולמטה כו' בהתפשטות המדות חו"ג דז"א בבחי' המל' להחיות רוח שפלים מאין ליש ושם אמר אזלע"ז עשה האלקים שהוא בחי' נוגה אבל למעלה מעה"ד כו' דהיינו בבחי' עה"ח דחכ' שבתורה איש בער וכסיל אין לו אחיזה ושרש שם כלל ומהיכן יהי' לו השגה זאת בבחי' הבירורים שבחכ' מאחר שהוא למעלה משרשו לגמרי (וכמ"ש במ"א במ"ש פרעה מי הוי' כו' כי אין שרשם רק בבחי' אלקים מבחי' אחוריים דאחוריים כנ"ל) אבל עתה מדבר בשרש ומקור כל הבירורים דעה"ד שבעצמו הוא למעלה מבחי' בירור

פו, ג

כי אין שם בחי' חיצוני' ופסולת כלל כו' וכמו עה"ח כו' שמשם בא דוקא כח הבירור דעה"ד טו"ר והוא שרש התורה דאורייתא מח"ע נפקת שלמעלה מבחי' הבירורים שכל מברר בהכרח שהוא בעצמו כבר מבורר (וכמ"ש במ"א במשה שנא' בו כי מן המים משיתיהו ע"כ ע"י ניתנה התורה דוקא לישראל כו' שהוא בבחי' פנימי' אבא שהוא פנימי' ע"י כו') וזהו ואתה מרום לעולם ה' כו' פי' מרום כמ"ש יעקב משמש במרום כו' שהוא בפנימי' או"א כשהן מקבלים מפנימיות הכתר שנק' מרום כמו מרום וקדוש כו' וכמו המלך המרומם לבדו כו' (וכמ"ש במ"א בפי' ישכיל עבדי בחי' ח"ס וירום בגולגלתא דא"א וכמו לכן ירום לרחמכם כו') וכמו שאו מרום עיניכם וכמ"ש בזוהר בכמה דוכתי' והענין הוא דפנימי' הכתר והחכ' הוא טרם שבא לבחי' אור ושפע בקוין ימין ושמאל כו' דמקו הימין חח"ן הרי אמ' אברהם יצא ממנו ישמעאל מותרי החסדים ויצחק בקו השמאל בג"ה יצא ממנו עשו פסולת הגבורה אבל יעקב קו האמצעי דת"י עולה עד פנימי' הכתר שאין בו נטיי' לימין ושמאל יותר מכפי המדה ע"כ אמרו יעקב לא מת להיותו למעלה מבחי' השבירה והתיקון כו' וזהו שיעקב דוקא משמש במרום כו' וענין השימוש הזה במרום הוא ביחו"ע העצמיי' שבפנימי' חו"ב והוא שרש התורה כמו שהוא למעלה שנק' עה"ח כמ"ש עץ חיים היא למחזיקים בה כו' (ואעפ"י שירדה התורה לברר בעה"ד טו"ר דוקא כמ"ש להבדיל בין טמא לטהור כו' מ"ט פנים טמא כו' היינו בחי' כח ירידתה מעצמותה מטעם הנ"ל מפני שהתורה הוא כבר חכ' ברורה ואינה צריכה בירור לעצמה כמ"ש כל אמרת אלוק צרופה כו' ע"כ יש בכחה לירד גם למטה בעה"ד טו"ר לברר שם והיינו מה שבחכ' דוקא אתברירו כנ"ל) ולזה הטעם אמר לעולם יעסוק אדם בתורה אף שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה אשר אין זה בכל המצות שהן בעה"ד טו"ר לא יהופך מרע לטוב כו' אבל בתורה שלמעלה מעה"ד טו"ר יוכל להיות משלא לשמה לשמה כי מאור שבה מחזירו למוטב כמ"ש במ"א וזהו שהתורה נק' לחם כמ"ש לכו לחמו כו' ולחמה של תורה היא כח החכ' שבא לברר לעה"ד להבדיל כל פסולת וסיג עד שיצא הכל ברור בלי תערובות כלל בהיות שיורד למטה מטה כ"כ עד שיוכל לטהר גם את הטמא שהוא בפסולת היותר גס וכמ"ש ותורת חסד על לשונה שהוא כח ירידת החסדים שבחכ' לברר את הכל וכמ"ש מי יתן טהור מטמא לא אחד כו' אבל יש מדריגה שלמעלה מזו והוא בהיות הבירור בא מלמעלה מעלה שאינו יורד למטה כלל והיינו ואתה מרום לעולם שמעולם לא ירד אלא תמיד הוא במרום וכענין יעקב משמש במרום הנ"ל והוא שרש פנימי' החכ' שבתורה שכולה בחי' פנימי' ואין בה חיצוני'

פו, ד

כלל וכמו לחם הפנים שכולו פנים (וכן דוגמא של מן שהי' מזונא דחכמתא ולא הי' בו פסולת כלל שהוא הי' קודם מ"ת דכתיב בי' למען אנסנו הילך בתורתי כו' פי' אם יהי' בו כח הירידה לברר בעה"ד טו"ר שנק' אז לחמה של תורה כדגן ותירוש לחם ויין דגנ"ך זה תלמוד כמ"ש במ"א) והוא הנק' לחם פנג שהוא בטעמי תורה שלמעלה מן הבירורי' שעז"א ישקני כו' כי טובים דודיך מיין כו'. ונק' יין המשומר בענביו משומר ממגע נכרי כו' והוא הנק' יין הטוב וכן נק' שמן הטוב כידוע וזהו לעולם ה' דברך נצב בשמים כי התו' ירדה מן השמים למטה לברר בירורי' דעה"ד טו"ר ועיקר פנימיותה נשאר למעלה וז"ש לעולם ה' דברך נצב כו' וז"ש מי יעלה לנו השמימה כו' היינו מפני כי קרוב אליך כו' והנה מפני שאין מקום לשרש יניקת החיצו' שם כלל גם לא בדרך בירור שבחכ' כו' ע"כ אמר ואתה מרום לעולם ה' כלומר גם לאחר תשלום כל הבירורי' שבחכמה להשמדם עדי כו' כ"ז אינו מגיע כלל לרוממות עצמותו ממש שנבדל בערך ונק' מרום וקדוש ואמנם מ"ש כי הנה אויביך ה' יאבדו כו' היינו שבחי' הברור שלהם בא ממילא בלתי צריך ירידה והתלבשות למטה לבררם וכמ"ש ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה' ויפוצו אויביך כו' פי' קומה ה' בעליה ברוממות העצמיות והוא בנסוע הארון והלוחות שהוא בפנימי' הכתר וחכ' כו' ממילא יפוצו אויביך שלא יוכלו לעמוד שם כלל וינוסו או יאבדו ממילא ומעצמם דוקא ולא ע"י בחי' תיקון ובירור כמו בפרוח רשעים עד כדי להשמדם וכה"ג אלא יאבדו מעצמם או יפוצו ויתפרדו בלי ישארו שנים יחד והוא פיזור הרשעים כו' וזהו כי הנה אויביך ה' כו' שהם המקטריגים על התורה ששרשה במרום דוקא יאבדו ממילא וכמו שמצינו בעדת קרח שקטרגו על משה שרש התורה שנאבדו מתוך הקהל וירדו חיים שאולה (וזהו הי' המופת שירדו חיים דוקא כמו שהם בשלימותם. וז"ש אם בריאה יברא ה' ופצתה כו' וכמ"ש הדוך רשעים תחתיו כמו שהם בקיומם בלי בירור ותיקון משא"כ כישתבררו ויצרפו כו' שבהכרח יבורר הטוב והפסולת יאבד כמו בפרוח רשעים כו' כמ"ש במ"א) וזהו בחי' הבירור שבא מלמעלה מעלה כמו שהוא במרום משם יאבדו אויביך ה' שהוא למעלה מבחי' הבירורי' שבחכ' שיורד למטה לברר כו' וד"ל ומ"ש יתפרדו הוא כמו וינוסו שלא ימצא בהם חיבור ויחוד כלל לפי שהחיבור והיחוד הוא מבחי' שם מ"ה דחכ' (וכמ"ש במ"א בענין דור הפלגה שאמרו ונעשה לנו שם מ"ה ע"י האחדות שלהם כו') אבל בבחי' יחוד העליון הפני' שבפנימי' החכ' דקדושה אין בזלעו"ז בחי' אחיזה כלל שם כנ"ל וע"כ בהאיר אור משם יתפרדו לגמרי וד"ל. ותרם כראם קרני פי' אחר שדיבר בשרש תושב"כ שהוא בחי' כתר עליון שנק' כתר תורה שלמעלה מן הבירורי' והוא שנק' מרום כנ"ל עתה מדבר מבחי'

פז, א

כתר מל' והוא כתר שם טוב שעולה על גביהן כי נעוץ תחילתן בסופן וסוב"ת והוא קרן דוד בחי' מל' (כמ"ש במ"א בענין רמה קרני ולא רמה פכי ששאול נמשח בפך הוא בחי' כתר שבא בקוין כו' משא"כ קרן ששרשו בפנימי' הכתר כמו בקרן היובל כו') ומ"ש כראם דוקא היינו כמבואר במ"א בענין אל מוציאם ממצרים כתועפות ראם לו כמו הראם שרגליו גבוהים וקרניו עולים עד למעלה וכששוכב על הארץ קרניו למטה בארץ וכשקם מתרומם פתאום והגבהתו נעשית בב"א משפלות לרום שלא כפי המדה ואז הקרן שלו הגבה למעלה מאד בקל ביותר. וכמו"כ בעליי' המל' כשיורדים למטה בבי"ע בחכ' דתושבע"פ לברר בירורים הוא בתכלית השפלות וכמו במצרים שירד בכבודו כו' לברר לע"ס דקליפת מצרים כו' ובמ"ת כתועפות ראם לו הגבה מאד נעלה בבחי' כתר שבכתר כמ"ש אנכי ה' כו' וכך גם כאן ותרם כראם קרני קרן דוד בבירור תושבע"פ מל' קרינן לה שעולה במרום שהוא למע' מן הבירורי' משום דנעוץ תחב"ס וסוב"ת דכתר מל' איהו כתר עליון כו' וזהו למעלה מעליי' המל' ביוה"כ דכתיב ותרם התיבה כו' על הרי אררט שהן ז"ת דע"י כו' אבל קרני ראם הוא משל לענין עומק רום בחי' כתר שבראש שנק' כתר מל' ואח"כ אמר בלותי בשמן רענן שהוא כתר שם טוב וכמ"ש טוב שם משמן טוב ששמן הטוב הוא בפנימי' אבא שהוא פנימי' ע"י טוב שם דמל' הוא מבחי' שמן הטוב וז"ש בשמן רענן דזית רענן שמנו טוב ומובחר ומשובח ביותר והוא כתר שם טוב שעולה על גביהן וד"ל: