שתולים בבית ה'

פז, ד

(קלד) שתולים בבית ה' בחצרות בית אלקינו יפריחו. פי' שתולים הן הצדיקים בבית ה' ובחצרות בית אלקינו ע"כ צדיק כתמר יפרח כו' ואדסמוך לי' קאי ליתן טעם למ"ש תחילה צדיק כתמר כו' לפי ששתולים בבית ה' כו'. והענין הוא כמ"ש והי' כעץ שתול על פלגי מים דאורייתא מחע"נ והוא הנק' בית ה' כמ"ש דוד אחת שאלתי מאת ה' שבתי בבית ה' וכמ"ש בזוהר דאוריי' היכלא עילאה דקוב"ה וכמארז"ל משחרב בהמ"ק אין להקב"ה בעולמו אלא ד"א של הלכה שהוא במקום היכל ק"ק וזהו שתולים בבית ה'. ועד"מ העץ לפי שאותו המקום שהוא שתול ונטוע שם שאם אותו המקום שמן וטוב משמני ארץ יהי' עץ עושה פרי למעלה בתכלית העילוי והשבח שהכל הולך אחר השרש והשרש הוא מושרש ביניקתו במקום טוב ומשובח ביותר ע"כ ממילא יפריח פרי טוב ברוב התנובה כו' וכך הוא בעץ שתול על פלגי מים דתורה כמ"ש כארזים עלי מים כו' כידוע דתלת קשרין כו' ישראל מתקשראין באורייתא ואוריי' בקוב"ה דס"ר נש"י מתקשראן בס"ר אותיות דתושב"כ כעץ השתול על פלגי מים ששרשי יניקתו ולחלוחי' המי' גורמי' טוב עילוי גדול כו' כך כללות נש"י נק' אדם עץ השדה כנ"ל שרשי יניקתו ממים דאוריי' שהוא בחי' פנימי' מוחין דאבא בחי' עצמי' המוחין בעצמות מקור החכ' (שהוא כח המשכיל העצמי ההיולי כידוע) שמשם נמשך טפת אבא להוריד נש"י כמ"ש כי אתה אבינו כידוע דתו' נק' ראשית וישראל נק' ראשית (וכן שניהם נק' קדש מלה בגרמי' כו' קדש ישראל להוי' ראשית כו' ומתקשראן בתו' שהוא קודש העליון וכמ"ש בזוהר ישראל קדישין ואוריי' קדישא אבל אין קדוש כהוי' כו') ולכך אפי' ע"ה חייב לעלות ולקרות בתורה לפי שיש לו אות מיוחד בה לשרש נשמתו הפרטי' בס"ר שרשים הכללי' כידוע והיינו ג"כ שתולים בבית ה' באותיות תושב"כ שהאותיות נק' אבנים ואותיות תושב"כ נק' אבני קודש כמו בנין ההיכל ק"ק. וז"ש דאורייתא היכלא עילאה להקיף לנש"י כי הן מושרשי'

פח, א

בבית ה' דפנימי' אבא שבחכ' שבתור' והכל הולך אחר המקו' שהשרש מושרש שם ולהיות כי עיקר גילוי עצמות אא"ס הוא בבחי' פנימי' אבא (שהוא פנימי' ע"י עד פנימי' עצמות אא"ס ממש כמ"ש בפי' כארז בלבנון ישגה כו') ע"כ נשמות הצדיקים הנטועים ושתולים שם הן נק' עץ עושה פרי למעלה וכמו ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו דקאי על בחי' צדיק חי עלמין שכולל לכללות נש"י הצדיקים שיתן פריו כו' כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ועליהו לא יבול שהוא הלבוש דחשמ"ל דנוגה שבאו הנשמו' בהתלבשו' בו בעוה"ז שנק' עליהו כעלה לפרי שהוא כמו שומר לפרי שהוא פסולת הנדבק וטפל לפרי לשמרו לא יבול גם הוא כו' וד"ל. והיינו ענין נתינת טעם למה שקדם צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון כו' לפי ששתולים בבית ה' דוקא וכמ"ש דוד אחת שאלתי רק שבתי בבית ה' כו' וממילא נמשך כל המקיפים שבעצמות שהוא לחזות בנועם הוי' כו' וכמ"ש במ"א באריכות. ומתחילה דבר בכללות כל הנשמות שנק' צדיק כתמר יפרח נשמת כ"ח כו' שיפרחו כתמר ועליו דבוקים בשדרתו כנ"ל ועושה פירות הרבה וגידולו לאין שיעור כו' ואח"כ מדבר בפרטי תולדות הנשמות דס"ר נש"י וענפי ענפיהון בכל דור ודור כולם הם שתולים בבית ה' בס"ר הכללי' כמ"ש ועמך כולם צדיקים כו' שלזה כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב שהוא בבחי' בינה שמקבל מיו"ד דחכ' כמו ביו"ד נברא העוה"ב כידוע. (והחלק הזה הוא בחי' ש"י עולמות בחי' יש דבינה וכ"א קונה עולמו קנה בינ' שבעוה"ב כמ"ש ומספר את רובע ישראל חלק רביעי מתר"ך בחי' כת"ר כו') וזהו בחצרות בית אלהינו פי' אלהינו הוא בחי' בינה כידוע דהוי' בחכ' ואלקינו בבינ' ושתולים הוא בפנימי' אבא וחצרות אלקינו הוא בפנימי' בינ' שמקבל מבחי' פנימי' חכ' ביחוד פנימי שזיווגם בשביל נשמות כמו היחוד בליל שבת כידוע. אך מ"ש בחצרות בית ולא בבית אלקינו להיות שהחכ' בלוחות בהיכל ק"ק הוא בהעלם באין דכ' כי החכ' מאין תמצא וכמו אותיו' תושב"כ שכלולי' בטנת"א שהתענוג בחכ' גנוז ונעלם אבל בבינה בא בגילוי ובהתפשטות מאין ליש והוא בחי' חצר שהוא מגולה ונק' חצרות אלקינו דוקא ששם יפרחו בגילוי גמור משא"כ בבית הוי' הן שתולים בבחי' שרש בהעלם עדיין (וכמ"ש במ"א בענין ומעין יוצא מבית ה' כו' ובתחלה דומה לקרני חגבים כו') ומה שיפריחו בחצרות בית אלקינו הוא נמשך מן השרש שהן שתולים בבית ה' שמשם דוקא הן יוצאין מן ההעלם לגילוי מאין ליש (כדוגמא זו הוא גן ועדן שהעדן בהעלם עין לא ראתה כו' משום שהוא מקור עונג הנעלם ובגן בא לידי גילוי בשמחה וז"ש ויטע ה' אלקים גן בעדן ויצמח כו' כל עץ נחמד למראה וטוב כו'). עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו. פי' כי גם בימי שיבתם וזקנתם ירבו עוד תנובה והצמיחה טובה ומשובחת ויהיו דשנים ושמנים

פח, ב

בלחלוחית שמנה וטובה בעצם מהותם ורעננים בלחות ורטיבות כזית רענן שהוא רטוב ולח וכמו ועליהו רענן וכה"ג והגם שמטבע כל אילן שבימי זקנותו משתנה מימי ילדותו בב' דברים הללו בצמיחת פירות טובות משובחו' שאינו מצמיח פירות טובות ומשובחות כמו שמצמיח בילדותו ובעצם מהותו אינו דשן ושמן ואינו רענן ברטיבות ולחות כמו בילדותו שהוא אז דשן ושמן ורענן. אך אותן האילנות השתולים האמור למעלה יש בהן טבע משונה מכל אילן ששתולים במ"א בב' דברים הללו שבזקנותן ושיבתן ינובון תנובה טובה מאוד עוד בתוס' וריבוי כמו בילדותן וגם דשנים ורעננים יהיו כמו בילדותן וכ"ז מצד השתילה שהי' במקום טוב ומשובח כו' והוא בבית ה' כו' והוא כמו ענין זקני ת"ח כל זמן שמזקינין ניתוסף בהן חכ' ונק' זקן שקנה חכ' ממקורה בתכלית גדלות המוחין ולכך בסנהדרין לא הי' רק זקנים דוקא וכ"מ שנק' זקנים הוא בתכלית שלימות החכ' וכמ"ש ונגד זקניו כו' והשיבה הוא עיקר הזקנה. ואמנם עיקר הרבותא כאן הוא בענין התולדה והצמיחה דוקא דלכאו' גם שזקן קנה חכ' יותר אבל להוליד ולהצמיח אנו רואים שהזקן באדם אינו מוליד לפי שהתולדה תלוי' בלחלוחי' טובה והזקן כלי מוחו נעדר מלחלוחי' מצד הזקנה ומיעוט הדמים והכח כו' עד שנפסק ממנו חום התאווה לגמרי כמו בסריס שאינו מוליד כידוע אבל בילדי' שנמצא בהן לחלוחי' וכח וחיות הדמים יותר יולידו הרבה. ואמנם יכול להיות שגם הזקן יוליד והוא כאשר המוח שבעצמות שרשו במוח שבראש שקוי בשמנונית ורטיבות מצד שרשו בהולדו בבטן מלובן דאב וכן חיות דמי איבריו שמן האודם חזק וקיום הרי השרש שלו החזק מתקיים גם בימי שיבתו שיוכל להוליד בכח ג"א כמו בחור וכמו שמצינו באברהם שצחקה שרה ואדוני זקן והוליד בהיותו בן ק' שנה כמו בדורו' הראשוני' שהולידו בהיותן בני ר' או ק' שנה כו' וכך באילנות כשהן שתולין על פלגי מים טובים כארזי' עלי מים וכה"ג גם בשיבה יתקיימו בלחלוחי' שמנוני' כו' ונק' רענן ודשן וינובון צמיחה טובה כמו בילדותן תוקף וחיזוק שרשו לפי שאין כליון והפסק רק בבחי' התפשטות של האילן אבל בבחי' העצמי' של האילן אין כליון והפסק בזקנה כמו בילדו' ולכך גם באדם כאשר בחי' עצמי' שרשו קיים שהוא במוח שבעצמות שלא נתייבשו יוליד גם בזקנותו ולא עוד אלא שיוליד הזקן בעילוי ושבח יותר כי הוכנו כלי התולדה בזיכוך החומר וגדלות המוחין ביותר להיות זקן קנה חכ' וסבא דעתו סתי' כו' ולכך בן זקונים יותר מעולה מכל בנים שהוליד בילדותו בהיותו אז בקטנות המוחין ובעירוב עכרורי חום הגשמ' החומר כו' וכמו יעקב שאהב את יוסף כי בן זקונים הוא כו'. וגם באילנות יש שעוד ינובון ר"ל עוד בתוס' עילוי הרבה ינובון לפי שתנובתן בשיבה יותר משובחת בעצם המדה דשנים ורעננים יותר

פח, ג

משמן ודשן שבילדותו כמו באד' שבילדותו הי' מעורב בלחלוחי' גשמי' החומר העב ובזקנותו דשן ורענן ברוחניו' התענוג שבחכ' שבכלי מוח החכ' דזקן ולכך כ"ז שמזקינין נתוסף גם באילנות דשנים ורעננים בשיבה במעלה נכבדת ודקות ביותר וכ"ז משל לענין נשמות הצדיקים בבית ה' בבחי' מקור העצמי שקיומו העצמי' להיותו מבחי' עצמי' המוחין דאבא כו' שאין בו הפסד בזקנותו אדרבה ניתוסף בו תנובה טובה ובעצם הם דשנים ורעננים אז בבחי' רוחניו' התענוג העליון כשמנונית דשמן הטוב שנק' שמן רענן. וזהו דשנים ורעננים יהיו בשיבתם יותר מבילדותן מטעם הנ"ל. וכ"ז מפני ששתולים בבית ה' בחצרות אלקינו יפריחו שהשרש שלהם מושרש בבחי' עצמי' ופנימי' או"א שמוסיף והולך לעילוי למעלה כ"ז שמזקינין ביותר כי מעלין בקודש כו' ולא כשאר השתולים שאינן בקודש העליון בבית ה' שכלה כח תנובתן וכח לחלוחי' שרשם ע"כ ימות בזקנותו מעשות פרי כו' ולכך מכריזין אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו דוקא שמקרא ומשנה ותלמוד שלמד בעוה"ז הרי מושרש נשמתו בס"ר אותיו' בתושב"כ בבית ה' ובחצרות אלקינו בתושבע"פ בגילוי כל דין ומצוה שבהעלם בתושב"כ ועי"ז נק' נשמתו עץ שתול בבית ה' שינובון בשיבה כו' בג"ע ועוה"ב דעוד ינובון לעתיד וכן דשנים ורעננים יהיו לע"ל שיתגלו טעמי תורה והנשמה שעסקה בעוה"ז בתו' יחי' מטל תורה שנק' טל השמים ומשמני הארץ תושב"כ ותושבע"פ. כמ"ש תזל כטל כו' בפנימי' ע"י בימוהמ"ש כידוע וד"ל: