להגיד כי ישר ה'

פח, ג

(קלה) להגיד כי ישר ה' צורי ולא עולתה בו. פסוק זה האחרון קאי על תחילת המזמור הזה שא' טוב להודות כו' עד מה גדלו מעשיך ה' מאד עמקו מחשבותיך וא' מה עמקות הללו הוא מ"ש איש בער לא ידע כו' מה שבפרוח רשעים כו' להשמדם כו' עד צדיק כתמר כו' ועכ"ז בא ליתן טעם לשבח כולל כו' והוא להגיד כי ישר כו' פי' ישר הוא קו האמצעי דתיקון שהוא בחי' היושר שמתקן לבחי' העיגולים דתוהו שקדמו לו כו' (וכידוע דבחי' העיגולים הוא בבחי' נפש ובחי' יושר הוא בחי' רוח שבא לתקן בחי' העיגולים והוא בחי' אדם דיושר דתיקון שמתקן בחי' העיגולים דתהו וכמ"ש האלקי' עשה את האדם ישר כו' וזהו כללות הענין בפסוק זה דמפרש הטעם למה צדיק כתמר כו' לפי ששתולים בבית ה' דוקא דהיינו בחי' שם מ"ה דחכ' כ"ח מ"ה דתו' שהוא בחי' התיקון בקו האמצעי שהוא בחי' היושר כו' וכידוע דהתו' באה בבחי' ההתכללות דג' קוין ימין ושמאל ואמצע וכמ"ש מימינו אש דת כו' כאש שחורה ע"ג אש לבנה כו' והן ה"ח וה"ג מ"ע ול"ת שמור וזכור דכלולי' זע"ז כמו שאנו רואים בכל דין והלכה שיש בה פנים לכאן ופנים לכאן לחו"ג ובאופן זה כשר ובאופן זה פסול וכן בטו"ט חייב וזכאי כו' שזהו עיקר ענין הבירור שיהי' מזג