נשאו נהרות ה'

צ, א

(קלז) נשאו נהרות ה' נשאו נהרות קולם כו'. הנה הזכיר כאן ג"פ נהרות הא' נשאו נהרות הב' נשאו נהרות קולם והג' נשאו נהרות דכים. ויובן כ"ז עפ"י הקדמה הנ"ל דתחלת המזמור דה' מלך גאות לבש כו' דמדבר בבחי' התנשאות מצד רוממות העצמות ממש שנק' יש האמיתי כו' שהוא יש בעצם שהוא למעלה מכל המדות פרטי' כמציאת עונג ורצון וכה"ג (שאין בהם ענין כללות כל העצמיות ממש כמו שהוא שהרי נכללו כולם בעצם) (בל"א ניט גאר וואס ער איז בעצם) אבל נק' יש האמיתי הוא (בל"א עצמיות וואס דאס איז גאר). והנה ידוע שיש ג' מדריגות בכל ההשתלשות יש ואין ויש דהיינו מיש האמיתי הנ"ל נמשך השפע דאין וה"ז מיש לאין וכמו ענין השפע דעונג וחכ' שנק' כתר חכ' שנמשכו מבחי' היש בעצם הנ"ל וכמשל מעייני תהום שנבדל חלק ושפע מן העצם ואח"כ מאין וכתר דחכ' נמשך בהתפשטות היש דבינה שנק' נהר כידוע בענין ונהר יוצא מעדן שהחכ' וכתר נק' אין בהעלם ונהר דבינה בהשגה לאורך ורוחב נק' יש והר"ז מאין ליש ומובן שבודאי אין דמיון וערך לבחי' יש דבינה ליש האמיתי שהיש בעצם הנ"ל הוא הגבוה למעלה גם מהיות מקור להשפעה דאין דכתר וחכ' רק שמתצמצם כמעייני תהום שנבקע ויוצא מן התהום כו' ונהר אינו רק מן המים שבהעלם המעיין בלבד המתצמצם יותר אך כאשר יגברו מי התהום ולא יבואו דרך צמצום המעיין אלא כמו שהן בעצם הרי יבוטל צמצום השפע דמעיינות ויביא בנהרות כל עצם שפע מי התהום ואז אין שיעור לנהרות בריבוי העצם עד שיהי' ממש בהילוכן כשאון מים רבים שבעצם התהום מפני שאין הלוכם כמדתן הראשון שמקבלים מהמעיין כלל רק ממדת התהום עצמו נתמלאו וא"א שיכילום ע"כ ילכו בקול שאון גדול מאד כשאון מים רבים המתגברי' במקום קצר מהכיל ריבוי שטף המים כידוע. והדמיון מזה יובן בבחי' יש דבינה שמקבל במדה ממעיין החכ' והכתר שנק' מאין ליש כנ"ל אבל כאשר יאיר ונמשך מבחי' יש האמיתי העצמי' שלא ע"י צמצום השפע דכתר וחכ' אלא כמו שהיא כו' אז בחי' יש דהשגה דבינה נתרבה מאד בקבלת אור העצם הרבה יותר מכפי המדה שלא יכיל כלל ואז