יח, ד

כאן דאותן הו"ק הכלולי' בדעת דז"א הן עצמן שולחין הארתן במל' אך א"כ הל"ל דיום ללילה יחוה דעת מהו ולילה ללילה שזהו במדריג' דמל' עצמה דהענין הזה מפרש כמ"ש אוף היא שית סטרין באינן תולדין דקא יחיה כגוונא דיליה פי' דמצד שנמשך כח הדעת דדכורא במל' יש במל' כח להמשיך דעת כגוונא דז"א גם באינון תולדין דנשמות שנולד מיחודם כדיוקנא דשמים שזהו בדוגמא דדעת דז"א ברזא דדכורא (ועל דרך הידוע דאשה מזרעת תחילה יולדת זכר בדומה לדכורא כו') וע"כ אמר ולילה ללילה בחי' תולדין דמל' יחוה דעת כמו בחי' התכללות דעת דז"א יחיה אותם בדעת כגוונא דילי' ממש וד"ל. וזהו שמסיים המאמר ועל דא יום ליום אתכלל בדרגא עילאה דאמ"ר כו' לפי שקשה לו שינוי הלשון דבו"ק דז"א לא הזכיר דעת אלא אמ"ר ובו"ק דמל' נז' דעת מאחר שעיקר הדעת בדכורא כו' ולזה אמר דבז"א בא התכללות מדרגא עילאה דאו"א וברא בוכרא כו' רק אח"כ בשפע דדכורא לנוק' להיות גם הנולד בדומה לו אז קרי' ליה דעת והיינו ולילה כו' ברזא דדכורא דנהיר לנוקבא דאיהו שמי' דעת כמו והאדם ידע כו' אבל הא בהא תלי' דמפני שיום ליום יביע אמ"ר בבחי' התכללות המוחין דאו"א בז"א מזה נמשך דעת גם בלילה במל' וכמ"ש מה שמו מה שם בנו וד"ל: