יהי כבוד

ק, ד

(קנב) יהי כבוד ה' לעולם כו'. הנה מבואר בספרי האריז"ל דמזמור לתודה בבחי' או"א דיצירה ויהי כבוד הוא בבחי' ז"א דיצירה ותהלה לדוד הוא בבחי' כתר מל' דיצירה וארז"ל דיהי כבוד שרו של עולם אמרו שהוא בחי' מט"ט דיצי' שהוא מרכבה לבחי' ז"א דיצירה כו' ולכך יש בפסוקים דיהי כבוד מספר ח"י פסוקים ובכל פסוק מוזכר שם הוי' שהן ח"י הויות נגד ח"י עלמין גימט' ט"ט דמט"ט שכלול מט"ס דאו"י ואו"ח ט"ס פנימי' ומקיפים להשפיע למל' שנקרא חקל תפוחין ולכך יש בו קל"ז תיבות וקל"ח עם הכולל וכ"ב אתוון דתהלה לדוד שהוא בחי' כתר דנוק' דיציר' כלולים בו ולכך תהלה לדוד מיד אחר יהי כבוד ואין לשנות נוסח זה דיהי כבוד בין בחול בין בשבת ואין הפסק ביניהם גם בשבת וגם יש לכוון בח"י פסוקים הללו נגד וי"ו צירופים דשם שד"י שבבחי' כלים אמצעיים דז"א דיצירה שהן ח"י אותיות נגד ח"י עלמין דיסוד ז"א דיצירה וכו' ע"ש. והנה להבין כללות הענין יש להבין תחלה ביאור ענין דבחי' מט"ט

קא, א

שנק' שרו של עולם בכלל והוא כמבואר במ"א מארז"ל ע"פ רכב אלקים רבותיים אלפי שנאן כו' שהקב"ה בלילה רוכב על כרוב קל שלו ושט בח"י אלף עלמין כו' וחסר ב' אלפים מרבותיים כו' וזה שנאן אל תקרי שנאן אלא שאינן כי הנה ידוע בי"ב שעות היום הן י"ב צירופי הוי' דז"א דאצי' וז"ש י"ב שעות הוי היום שהוא בחי' החסדים דז"א כמ"ש יומם יצוה ה' חסדו כי חסד אל כל היום כידוע ג"ש ראשונות יושב ועוסק בתורה כו' עד ג' שעות יושב וזן היינו בחי' חב"ד חג"ת נה"י דז"א ובלילה מאי עביד רוכב כו' דבלילה הוא בחי' י"ב צירופי אד' בחי' המל' כידוע והקב"ה שהוא בחי' ז"א דאצי' רוכב על כרוב קל שהוא בחי' מט"ט דיצי' שהוא אנפי זוטרי שנקרא כרוב כרביא שהוא בחי' קטנות המוחין שבבחי' שם שדי יסוד ז"א דאצי' ושט בח"י אלף עולמות שהן ח"י עלמין וכלול כל א' מאלף וזהו רכב אלקים רבותיים פי' אלקים הוא בחי' קטנות דשם הוי' שהוא ז"א דאצי' ורכב אלקים רבותיים הוא כרוב קל בחי' דקטנות דיסוד ז"א דאצי' ששט בו. וביאור כל זה הנה י"ל בשרש ענין קטנות וגדלות דז"א דאצי' בהיות ידוע בבחי' ז"א דאצי' שהוא בבחי' המדות דאצי' חג"ת נה"י שמאיר בהן המוחין דחו"ב בגילוי כמו מדות שבלב האדם למטה שמאיר בהן מבחי' השכל והטעם שבמוחין דחו"ב באהבה בלב שמאיר בה גילוי השכל נקרא מושכל חב"ד שבמדות ועצם המדות הוא חג"ת הוא בחי' מורגש ובחי' השפעתם למקבל נקרא נה"י בחי' מוטבע והוא בחי' הקטנות של המוחין במדות כמבואר במ"א וכ"ז הוא למעלה באדם העליון דאצי' שהוא שם הוי' דז"א והיינו מ"ש י"ב שעות הוי היום כנ"ל עד יושב וזן שהוא בחי' נה"י דז"א דאצי' (ובשעה הד' יושב ומשחק עם לויתן כו' וכמבואר במ"א) אך בלילה שהוא בחי' המל' י"ב צירופי אד' הוא המקבל ממדות שבלב דז"א כמשל המדות שבלב שנמשך למחדו"מ שהן ג' עולמות דבי"ע שכלולים במל' והיינו שא' רוכב על כרוב קל שלו כו' שהוא בחי' מט"ט כנ"ל. והענין הוא דבחי' מדות דאצי' כשבאין לבחינת מחשבה שהוא נבדל מעצם המדות שבלב נקרא ז"א דבריא' וכשיורדי' המדות שבמח' לדיבור בפה נקרא ז"א דיצירה כידוע ע"כ יש ב' מדריגות גם במט"ט שהוא עומד בחיצוני' הכלים דז"א דבריאה ויצירה (ומט"ט דבריאה נקרא מיט"ט ביו"ד מפני הארות אור אבא בגדלות המוחין דחו"ב שבא קצה הארתו במח' ממל' דתבונה כידוע בבחי' ד' רבתי דאחד כו') וזהו הנני שולח מלאכי שהוא מט"ט דבריאה כי שם הוי' דאצי' בקרבו בקטנות דמח' ומפני שהדיני' גוברים בו בקפידא דמח' בחי' לאה ע"כ הזהיר אל תמר בו כו' וזהו ששמו כשם רבו ממש וכמ"ש במ"א. והנה בלילה הוא בחי' עליות המל' שעולה עד

קא, ב

בחי' ז"א שהוא בחי' המדות ולכך הקב"ה שהוא ז"א דאצילות שמלובש בקטנות במחו"ד רוכב על כרוב קל שהוא חיצוני' הכלים דמדות דמח' כו' והוא בחי' מט"ט דבריאה ויצי' כמשל הישן שמחשבתו עולה עם המדות שבלב למעלה בשכל והשכל עולה ברצון שלמעלה מן השכל עד בחי' עצמות הנפש שכל הכוחות כלולים בה כו' וזהו ששט בח"י אלף עלמין שבבחי' הכתר שהן בבחי' אלפי"ם כמ"ש במ"א באריכות וזהו בבחי' העלאה מלמטה למעלה עד"מ מי שטרוד בענין עמוק שעולה צמצום כלי מחשבתו עם המדות שבלב למעלה מעלה עד מקור הראשון ההיולי העצמי ומחמת זה חוזר ונמשך אור חדש בבחי' מוחין חדשים ממקור הא' בכח"ב ומשם למדות שבלב כו' כך ע"י מדת לילה בעליות המדות שהוא מ"ש רוכב על כרוב קל דקטנות דמדות שבמחשבה ולב כו' מזה נמשך אח"כ בי"ב שעות היום ממקור הא' בג"ר דז"א וזהו בחי' ג' מדריגות דחב"ד חג"ת כו' שביום נמשך בבחי' החסדים מגבוה לנמוך כמ"ש כי חסד אל כל היום דרוח אייתי רוח ואמשיך רוח כו' (וכמארז"ל גבי עסק התורה בלילה ע"פ ובלילה שירה עמי דחוט של חסד נמשך ביום וכמ"ש במ"א ע"פ השמיעני את קולך כו' דלא אברי ליליא אלא לגירסא כו') והנה במזמור זה דיהי כבוד מדבר בבחי' ההמשכה דמדות דז"א דאצי' מלמעל' למט' בבחי' המל' והוא ע"י זקן ביתו בחי' מט"ט שנק' שרו של עולם הבריאה בכלל והוא בחי' כלים החיצוני' דמדות (כי ג' מיני כלים הן פנימי' ואמצעי וחיצון נגד ט"ס חב"ד חג"ת כו' והן ג' מיני אותיות דמחודו"מ וחיצוני' הכלים בחי' מט"ט שהן אותיות דמעשה שבמדות דבמח' הנק' ז"א דבריאה שבו שם הוי' דז"א כנ"ל) וז"ש נער הייתי גם זקנתי שרו של עולם אמרו נער בקטנות דמדות דאצי' וזקנתי וכן עבדו זקן ביתו שנעשה שרו של עולם הבריאה בבחי' גדלות המוחין לגבי בחי' המל' דבריאה כו' שכולל למלך מלך ימלוך דבריאה ויצי' כו' אבל קמי' דקוב"ה ממש שהוא בחי' ז"א דאצי' שמתאחד במח' עצמה עדיין ואינו נבדל לחוץ לבחי' המל' מי איכא זקנה קמי' דצופה ומביט במחשבה א' כו' כמ"ש במ"א ולהיות כי יש ב' מדרגות במט"ט בב' מיני מדות במח' ודבור ועיקר הגילוי לחוץ מן העצמות הוא ממח' לדבר דוקא כמשל דבר מלך שגוזר ואומר בדבור ממדות שבמח' ולבו כו' לזה א' בסידור דיהי כבוד הוי' דמדות דאצי' שבאין לגילוי גמור לעולם הנפרד הוא בבחי' ז"א דיצי' דוקא שמתלבש בחיצוני' הכלי' דדבור שהוא בחי' האותיות דמעשה שבדבור שמצוה לעשות דוקא כמו ויאמר אלקים יהי רקיע כמ"ש במ"א וזהו בחי' מט"ט דיצירה שהוא בחיצוני' הכלים דז"א דיצירה ולכך יש לסמוך מזמור זה דיהי כבוד מיד אחר מזמור לתודה שהוא בבחי' או"א

קא, ג

דיצירה כנ"ל הטעם וד"ל. ומעתה יש להבין במ"ש בסידור בפי' מט"ט ב' טתי"ן ב"פ ט"ט מתתא לעילא ומעילא לתתא שהן ח"י עלמין דבחי' צדיק יסוד ז"א דקטנות שהוא שם שדי כידוע כי הנה בחי' הקטנות שבמדות שבלב יש בו מעלה וחסרון החסרון מה שהוא בתכלית קטנות המוחין ע"כ מסתעף בו הדינים והצמצומים מאד (כמ"ש במ"א בענין נחש הנחושת דמשה כו' שנק' חויא דרבנן כו') ומבואר במ"א בענין חש"ן אותיות נח"ש שהוא קטנות דיסוד כו' שמזה נמשך גבורות קשות דנחש הקדמוני כו' והיינו בא נחש על חוה בחי' אחוריים דשם שדי כו' כמשל התינוק שמפני קטנות דעתו במדותיו מאד יקפיד בקל עד שיהי' כמו אכזרי כו' וכל שהמוחין בהרחבה במדות יסתעף ריבוי החסדים כמ"ש במ"א וזהו שנקרא כרוב כרביא אנפי זוטרי כו' וזהו ונתתי נערים שריהם כו' וכן אי לך ארץ שמלכך נער כו' והמעלה הוא מה שמבחי' קטנות וצמצום ומיצר זה יבא לכלל בחי' תכלית גדלות בהרחבה גם בכח"ב שבמדות כו'. ויובן זה ממה שאנו רואים למטה באדם התחתון כאשר לבו ומחשבתו מתצמצם מאד בתכלי' המיצר והדוחק עד כלות אורם הפנימי' לגמרי ולא נשאר רק בחי' היותר מצומצם שהוא תכלית הקטנות שבהם אז דוקא יגרום להמשיך ממקור השכל תוס' אור חדש בעילוי רב שלא הי' נמשך כלל כפי ערך עצם המדרגה בחי' כח ואור שכלו רק דוקא ע"י צמצום ודוחק כלי מחשבתו ולבו כמו בהתקשרותו מאד מאד במחשבתו ולבו באיזה דבר עיון שלא יכיל כלי חכ' מעצמו להשיגו כתלמיד היושב ושומע דבר עמוק מאד מרבו שמתצמצם אז כל פנימי' כלי מחשבתו מפני שכל לבבו מתקשר היטב ונעשה אז בחי' המדות שבלב ומוח בתכלית הקטנות והצמצום והמיצר (והוא נק' קטנות דיסוד ז"א) עי"ז יבא לבחי' עמקות ומרחב המח' שבאותו עיון בגדלות אח"כ כי דוקא המיצר שבתחלה הוא שגורם המרחב לפ"ע (כמשל הזורק לגובה שתלוי לפ"ע השפלתו לאחור בקלע שבידו שנק' עומק תחת שעולה לעומק רום כמ"ש במ"א) וזהו לקנות חכמה ולב אין דהיינו ע"י התקשרות וצמצום הלב ומוח שגורם לקנות חכ' ממקור החכ' כמשל זקן שקנה חכ' קנה חכ' כו' מאור הכתר וכמ"ש והחכ' מאין תמצא כידוע (וכמ"ש אין אדם עומד על דבר הלכה אא"כ נכשל בה בבלתי הבנה תחלה שנק' קשה ההבנה ביותר שמצמצם כלי הקרום של מוחו בקשיות שבו דוקא יבא להמשיך תוס' אור ממקור החכ' שלמע' מן הקרום שבמוח כו') וזהו כל תלמיד שאין שפתותיו נוטפות מור כו' וכמ"ש במ"א. ולהיות שהעלאה זו רק בשביל ההמשכה וירידה אח"כ על כן בחי' קטנות זו בבחי' התכללות דאו"י ואו"ח כי מיד הרי נמשך ממקור הראשון בבחי' או"י רק שבא מכחו של או"ח שהוא בחי'

קא, ד

הצמצום והמיצר דהעלאה בהתקשרות וצמצום כלי המוח והלב כנ"ל. והנמשל מזה יובן למע' בבחי' קטנות דיסוד ז"א דיצירה עם בחי' קטנות דיסוד ז"א דבריאה שהיא עולה בבחי' העלאה במיצר אע"פ שיש בו חסרון אז לגבי המקבלים מצד ריבוי הדיני' מטעם הנ"ל. אבל יש בו מעלה יתירה בבחי' ההעלאה מהמיצר כזה שגורם בחי' תוס' אורות ומוחין חדשים ממקור הראשון דפנימי' הכתר בחו"ב שבמדות כו' והיינו בכלל רוכב על כרוב קל שלו בלילה בחי' קטנות דז"א דבריאה ויצירה כנ"ל שגורם ריבוי הארת מוחין בג"ר דז"א דאצי' אח"כ כנ"ל ובדרך פרט הרי לטעם זה נק' מט"ט נגד ב"פ ט"ס דאו"י ואו"ח מתתא לעילא בחי' העלאה דמיצר שגורם המשכה מעילא לתתא לפ"ע כנ"ל והוא בחי' ח"י עלמין דבחי' יסוד ז"א דקטנות שהוא בבחי' שם שדי וזהו שמבואר בסידור בכללות ענין דח"י פסוקים דיהי כבוד שהן וי"ו צירופים דשד"י דקטנות שהן ח"י אותיות ובכל א' יש שם הוי' דגדלות דז"א לפי שמ"ש יהי כבוד לשון עתיד ר"ל שעתיד להגלות מלמעל' למטה כמשי"ת בסמוך. ואמנם מ"ש יהי לשון ציווי וגם לשון ברכה שיהי' כבוד הוי' בגילוי לעולם שהרי בא כח גילוי אור זה מצד בחינת ההעלאה דבחי' ז"א דקטנות שהוא שם שדי כו' ולכך בדידי' תלי' מלתא וז"ש יהי כבוד כו' והיינו בש"ע בח"י ברכאן דהיינו בחי' גילוי אורות דהוי' דז"א דאצי' במל' כידוע. וז"ש דיהי כבוד שרו של עולם אמרו להיות כבוד הוי' דז"א מאיר בבחי' ההמשכה לעולם כו' והוא מ"ש בסידור דתהלה לדוד כולל כ"ב אתוון דמל' שהוא מל' דבריאה ויצירה הוא בחי' מל' דוד. וזהו תהלה לדוד שאחר יהי כבוד מיד ואין להפסיק ביניהם משום דמז"א נמשך כתר דנוק' וכמ"ש בע"ח ע"פ לעולם ה' דברך נצב בשמים דכתר דנוק' מקבל מחזה דז"א ששם הוא קטנות דיסוד ז"א כו' ומ"ש עוד דלכך אין לשנות בנוסח זה דיהי כבוד בין בשבת ובין בחול היינו משום דגם בשבת צריך העלאה דמיצר הזה בשביל בחי' גדלות המוחין דפנימי' ג"ר במדות כמו בחול בשביל מוחין דקטנות דחו"ב שבמדות כו' וד"ל:

(קנג) ומעתה יש להבין בביאור פרטי פי' המלות דיהי כבוד כו'. דהנה מבואר בסידור בכללות המכוון בח"י פסוקים הללו והוא להאיר בבחי' הכתר דמל' דיצירה שהוא ענין כ"ב אתוון דתהלה לדוד שאח"כ ולכך אמר יהי כבוד לשון צווי או בקשה על זולתו דהיינו מ"ש יהי כבוד הוי' דז"א במל' שנק' עולם בכלל ואם לא הארת כבוד הוי' דז"א אינו נק' מלך לעולם שזהו בחי' כתר מל' וז"ש יהי כבוד כו' וע"ד המבואר במ"א בענין יברכך הוי' כו' שהוא ענין ציווי וכמו ויתן לך האלקים כאן או' ל' בקשה כו' וגם הוא ענין בקשת ברכה ג"כ

קב, א

שמברך שיהי' כבוד הוי' לעולם כמו יברכך ה' ברוך ה' כו' ומ"ש בסמוך יהי שם ה' מבורך קאי ע"ש הוי' עצמו שיהי' מבורך (כמשי"ת). והענין ידוע דבחי' ת"ת דז"א נעשה כתר למל' והוא הנק' כבוד ה' דוקא דשם הוי' בת"ת והוא ענין הרצון שבמדות שבלב לבחי' המלוכה שהרצון הבא בגילוי למדת המלוכה נק' כתר מל' (כידוע בענין עלה במח' תחלה אנא אמלוך שהוא הרצון כו') ובחי' מקור לרצון גילוי זה במדות שבלב הוא בבחי' ת"ת דז"א ודוקא בשליש האחרון דת"ת בחי' נה"י דחזה כו' שזהו נק' כבוד כידוע דהת"ת בעצם הוא בת"ת שכלול מחו"ג מצ"ע וכאשר הוא מפואר בבחי' התפשטות לזולתו הוא נק' יקרא דמלכא שהוא תרגום דכבוד ומזה נעשה כתר מל' ואין זה רק חלק נבדל מעצם מדת הת"ת והוא רק מה שמאיר לבחי' ת"ת שבמדת המל' שמחמתו נעשה הרצון למלוכה וזהו בחי' נה"י שבו בלבד הוא שנק' כבוד הוי' לעולם (וכמ"ש במ"א בענין מפואר במלופו"ם ומפואר בחול"ם עד שאמר כל שתפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם הרי יש ב' מיני ת"ת ת"ת שבעצם שמאיר להיות רצון בת"ת שבבחי' המל' ותפארת לו מן האדם שנקרא כבוד מל' הרי הוא בחי' התנשאות על זולתו שנק' כתר מל' כמו ותלבש אסתר מל' וכן ה' מלך גאות לבש כידוע וזהו דבחי' ת"ת דז"א שנק' תפארת לעושיה נעשה כתר מל' שנק' תפארת לו מן האדם) וז"ש יהי כבוד ה' לעולם פי' שיתגלה זיו כבוד ה' הנק' יקרא דמלכא והוא חיצוני' כלי הת"ת לעולם שהוא לבחי' מלך עולם בכבוד התחתון דכתר מלכות וזהו מי הוא זה מלך הכבוד ה' צבאות כו' שהוא כבוד עליון דז"א שמאיר בכבוד התחתון דמלכות וכמ"ש למען יזמרך כבוד כו' וכמ"ש בזהר והיינו ענין כבוד אלקים הסתר דבר שהוא כבוד דמל' שנק' אלקים שהוא מלך מרומם ומתנשא בהסתר בחי' סובב כו' וכבוד מלכים כבוד עליון דז"א חקור דבר שבא בגילוי להיות שרשו בבחי' חסדים דשם הוי' להמתיק לגבורות דמל' שנק' אלקים וכידוע בענין כ"ו כל"ח שהוא ניצוצי החסדים דהוי' דז"א שמאירים במל' שנק' אלקים וכמו לע"ל דכתיב ונגלה כבוד הוי' כו' ולכך אנו אומרים ברוך כבוד הוי' ממקומו דוקא וכן ברוך ה' מן העולם וכה"ג אמר יעקב והי' הוי' לי לאלקים כו' ולכך כבוד מלכים חקור דבר שיבא מן ההעלם לגילוי דוקא וז"ש מי הוא זה מלך הכבוד ה' צבאות נו"ה דז"א (ובמ"א מבואר באופן אחר דבחי' כבוד אלקים הוא בחי' כבוד עליון דאבא שנעלם בהיכל דבינה עלמא דאתכסי'. וזהו מי הוא זה מלך הכבוד מלכא עילאה כו' וכבוד מלכים ת"ת דאימא שנעשה כתר לזו"נ חקור דבר כו' וד"ל). ועד"ז יתפרש כאן יהי כבוד הוי' דאור אבא לעולם שיצא מן ההעלם דבינה לגילוי בזו"נ. וזהו ברוך כבוד הוי' ממקומו הנעלם בהיכל דאימא

קב, ב

כו'. וז"ש יהי כבוד כו' דיו"ד שבחכ' יאיר בגילוי כמו הנה ה' יוצא ממקומו כו' וזהו שאמר שאו שערים ראשיכם כו' שערים דבינה חסדים הסתומים יאירו בבחי' גילוי כדי שיבוא לגילוי מלך הכבוד כו' מאחר שמצוה או שמבקש שיהי' כבוד ה' לעולם בהכרח שמגיע לשרש ומקור הראשון שלמעלה מעצם ת"ת דהוי' והוא בחי' נער מט"ט שיש בו מעלה ע"י בחי' העלאה שבו שגורם להמשיך ממקור הראשון דכבוד ה' ולכך בדידי' תלוי כו' וד"ל. ישמח ה' במעשיו הנה מבואר בסידור דבח"י פסוקים הללו נזכר שם הוי' דז"א להאיר במל' כנ"ל. אך בפסוק זה נזכר ב"פ הוי' ובשאר פסוקים רק פעם א' (ובוהוא רחום לא נזכר כלל) והענין שהוא משום דפסוק זה מדבר בבחי' המשכה שאחר ההעלאה והוא בבחי' הבקשה שמבקש יהי כבוד דשרו של עולם אמרו בחי' מט"ט שכלול מאו"ח ואו"י שהוא המעורר ההמשכה שיהי כבוד ה' כו' והוא ע"י שישמח ה' במעשיו שיהי' מעשה התחתונים רצויים לפניו וישמח בהם (וכמ"ש בע"ח דבתחלה הי' חפץ חסד מעצמו ואח"כ תלה רק במעשה התחתונים שמעוררים הרצון למלוכה כו') וכדי שיתקבל לפניו מעשה התחתונים אעפ"י שאין העלאת מ"ן כו' עז"א ישמח ה' במעשיו מצד חסדי' העצמי' במקום גדולתו כו' ישפיל א"ע להיות שמח במעשיו כו' אע"פ דכלא חשיב וכמו עד"מ כאשר המלך בטוב לב ורב חסד אז ישמח בעבדיו ועמו ויוכשר בעיניו כל מעשיהם משא"כ כשאינו בחסד ומה גם ברוממות עצמותו שלא יוכשר הכל כו' כך למעלה הרי אמרו שמים לא זכו בעיניו כו' אך מצד החסדים העצמיים משפיל א"ע לשמוח במעשיו כו' וזהו שתחלה אמר יהי כבוד הוי' כו' בחי' גילוי החסדים ואז ישמח ממילא במעשיו (או יתפרש ע"ד המבואר במ"א שסוף מעשה עבמ"ת ויתגלה עי"ז תחלת העונג הנעלם שנק' שמחה והוא לאחר שיהי' כבוד ה' בבחי' המלוכה שזהו שלימות מחשבה הראשונה דאנא אמלוך שהוא בחי' מל' דא"ס כי נתחב"ס ע"כ הא בהא תלי' דכאשר יהי' כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו וצריך לשמחה זו המשכה דשם הוי' בפ"ע כי הרי מה שיש לו עונג במח' הראשונה דמדת המל' הוא מפני שנמלך בנשמות של צדיקים כו'. והוא מ"ש ישמח ה' במעשיו במעשי הצדיקים שיתאווה להיות לו דירה בתחתונים כו' ומ"ש במעשיו סתם הוא בחי' עשי' שבדבור שעז"א אף עשיתיו אף הפסיק כו' והוא רבותא גדולה ואף זה לשון ריבוי כמו גם כו' מטעם דלזה הי' עיקר הכונה ברצון הקדום כידוע ומפני שבחי' מט"ט זה עומד בחיצוניו' הכלים דו"ק דז"א דיצירה כנ"ל ע"כ א' ישמח ה' במעשיו דוקא ולכך נזכר ב"פ שם הוי' וכמ"ש בסידור בח"י פסוקים הללו שהן בכלים אמצעיים דז"א דיצירה שהוא דבור שבדבור ומה שנוגע למעשה

קב, ג

נק' עשי' שבדבור וזהו ישמח ה' בדבור כדי שיהי' מקור למעשה כו' בי"מ ותחלה יהי כבוד ה' מקור לרצון שבבחי' המל' עשי' שבדבור דז"א כו' ואח"כ ישמח ה' כו' או להיפוך דיהי כבוד בכלי אמצעי וישמח בעשי' שבדבור שישמח בדבור שנמשך כבר למעשה כמ"ש וירא את כל אשר עשה כבר בדבור והנה טוב מאד כמ"ש במ"א וד"ל. יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם הנה ההפרש בין שם הוי' לכבוד הוי' הנ"ל דבכבוד הוי' אמר בחי' המשכה למטה לעולם דמל' ובשם ה' אמר שיהי' מבורך בעצמו משום שנאמר ברכות לראש צדיק דכאשר כבוד ה' לעולם בחי' משפיע למטה אז ממילא מבורך שם הוי' בעצמו כו'. וביאור הענין הנה תחלה יש להבין מהו ענין שם הוי' ומהו כבוד הוי' כו' להיות מבואר במ"א בפי' מי כמוך באלים ה' כו' דבזה נבדל בחי' ת"ת שאין הכלי שלו מסתיר על האור משא"כ באל ואלקים חו"ג שהכלי מעלים ומסתיר את האור כו' לפי שהת"ת כלול מב' הפכים חו"ג ע"כ גם הכלי אינו מסתיר אדרבה בכלי שלו בא גילוי האור בחיצוני' שבו כמו בפנימי' כו' (וראי' ממקום ארון שאינו מן המדה או מנסים שמאיר שם מלמעלה מן הכלי דטבע המגביל כו') וזהו הנקרא שם הוי' כלי הת"ת דז"א שהוא מבורך מאין האמיתי דפנימי' הכתר הנק' אין הנעלם ובשם הוי' דת"ת בא בחי' אין זה עצמו בבחי' הגילוי בכלי ממש כמו הנסים וכה"ג (כמו מקום גשמי שנעשה בו הנס וכמקום ארון כו') והיינו ההפרש בין כבוד ה' שאינו רק בחי' בקיעת אורות ניצוצי החסדים דהוי' דז"א עד"מ בקיעת אור השמש דרך עובי הרקיע המבדיל ומעלים כו' כי יש בחי' כלי המסתיר רק שבוקע ועובר קצת הארה כמו הכוכבים ברקיע שנק' כוכבי אור כו' ונק' זיו יקרי' דמלכא שעובר דרך הכלי כו' (וכענין כבוד מלכים חקור כו' שהוא הגלוי מן ההסתר כו') אבל שם הוי' הוא מתאחד בעצם האור דהוי' והוא מבורך עמו ומיוחד בהשוואה א' ממקור הראשון להיות ע"י הכלי עצמה דוקא בא הגילוי אור כמו שהוא בעצמו (וכמ"ש לא יהי' לך השמש כו' שמלובש בנרתק דשם אלקים אלא ה' עצמו יהי' לך לאור עולם כו'). וזהו יהי שם ה' מבורך כו' והיינו דוקא ע"י שיהי' בחי' משפיע תחלה בבחי' כבוד ה' לעולם בבחי' בקיעת אור והוא הנק' צדי"ק ח"י עלמין וברכות לראש צדיק עליון ששם ה' מבורך בעצמו עי"ז והיינו מעתה ועד עולם מעתה דבחי' המל' שכבר נמשך בצמצום עד עולם הא"ס שבפנימי' הכתר כמו לע"ל דכתיב וע"י יתיב כו' ודוקא מעתה דסוף מעשה עבמ"ת ולכך ברכות לראש צדיק (דאין נותנים לאדם ברכה רק בשביל המקבל כמ"ש להניח ברכה אל ביתך כו') ובאמת כאשר שם ה' מבורך בעצמו תחלה ממקורא דכולא אז ממילא נבקע בקיעת

קב, ד

אור דרך המסך המעלים וכמו מאצי' לבריאה להיות מלך עולם כו'. ומ"ש תחלה יהי כבוד משום דח"י פסוקים הללו הם בבחי' וי"ו צירופים דשם שד"י שעולה מלמטה למעלה ובפסוק ראשון דיהי כבוד אות השי"ן כו' וכמ"ש בסידור בפרטי הכוונות של שמות העולים בגי' כו' ויש ששה מדות בקטנות דיסוד ז"א שנק' שדי וכל אחד כלול מג' צירופים ויהי כבוד בחי' יסוד שבו להשפיע למל' והוא עיקר שם שדי כמ"ש וארא אל אברהם כו' באל שדי שא' לעולמו די ושמי הוי' לא נודעתי כו' שזהו בחי' כלי פנימי' דת"ת דתורה ופסוק זה דיהי שם באות ד' שבו כו' שהוא פרק האמצעי דיסוד שהוא צירוף דהוד שביסוד שע"ז נאמר הוד והדר לפניו כו':