ממזרח שמש

קב, ד

(קנד) ממזרח שמש עד מבואו כו'. הנה מבואר בס' הזוהר בכמה דוכתי בבחי' שמשא וסיהרא שהוא בחי' זו"נ וכתיב כי שמש ומגן הוי' אלקים דשם אלקים הוא מסתיר ומגן ונרתק לשם הוי' רק לע"ל כתיב ונגלה כבוד ה' כו' שמוציא חמה מנרתקה כו' אבל עכשיו מוסתר שם הוי' באלקים דוקא ולפי"ז אינו מובן מ"ש תחלה יהי כבוד ה' לעולם דמשמע שיתגלה כבוד ה' מהעלמו בשם אלקים כמו לע"ל. אך הענין הוא דכבוד ה' לעולם הוא בבחי' הארת שם הוי' לבנות בנין כתר מל' להיות לו רצון למלוכה כנ"ל באריכות. וז"ש לעולם ה' דברך נצב בשמים שהוא בחי' כתר מל' שמאיר שם גילוי אור הוי' אבל בט"ס דמל' שם מוסתר שם הוי' בשם אלקים (והוא בחי' [חכמה תתאה] שבדבור שמעלים בצירופי אותיות לאור המדות שבלב אבל הרצון של הדבור שנק' דברך בעצם אורו מאיר בלי לבוש כי מתאחד בעצם אור המדות שבלב כמ"ש במ"א. ומ"ש למעלה בענין כבוד אלקים הסתר דבר על בחי' כתר מל' גם זה אמת שנק' הסתר דבר לגבי בחי' ממכ"ע שמבחי' חכ' דמל' ושארי הספי' שבבי"ע וכבוד מלכים חקור דבר היינו בט"ס דמל' בבי"ע כאשר בוקעים אורות [החסדים] דהוי' באלקים כמשי"ת וד"ל). והנה ידוע דבחי' חו"ב נק' תרין רעין כו' והחכ' נק' אין בחי' נקודה ובינה נק' יש שהוא ההשגה ותפיסא בבחי' יש כו' ובחי' נקודה דחכמה מוסתר ונעלם בבינה שהיא ההשגה ולפי"ז גם המדות שמסתעפי' מחו"ב הרי כאשר נקודת החכ' בהעלם בבינה גם המדות שבחכ' בהעלם ובהשג' דבינה יש ג"כ התפעלות המדות ונק' מדות שבשכל כידוע. אך הם סתומים ונעלמים שם כי כלולים בעצם המושג כנראה בחוש כאשר יטרד אדם [בטוב] איזה ענין בשכלו יוכלל אור התפעלות האהבה והי' כלא הי' רק אחר הסתלקות אור השגת השכל אז יוצא אור התפעלו' המדות במהות בפ"ע ואז אור אבא מאיר בגילוי במדות כי הי' בחי' המדות דחכ' סתומים בהשגה ובהסתלקות