ה' שמך לעולם

קג, ג

(קנה) ה' שמך לעולם ה' זכרך לדוד ודור כו'. הנה הזכיר כאן ב"פ הוי' א' בשמך סתם והוא שמו העצמי שמורה על בחי' עצמותו ונקרא שם העצם ואח"כ ה' זכרך כו' מה שנזכר ונקרא בשם כשיזכירוהו למטה יזכרו אותו בשם זה וכמ"ש ה' למשה כי ישאלו ישראל מה שמו כו' זה שמי לעלם וזה זכרי לדור כו' וביאור הדברים הנה ידוע מארז"ל דקודם שנברא העולם הי' הוא ושמו בלבד הרי הי' לו שם קודם שנאצל ונברא העולם ונק' שם העצם שמורה על בחי' עצמותו ונק' שמו הגדול והוא מ"ש ה' שמך לעולם כו' ששמו בחי' נצחיות דא"ס בלי שינוי כלל כמו שהוא קודם שנאצל כו' הי' הוא ושמו בלבד כך אחר השתלשלות דאבי"ע כו' הוא ושמו העצמי בלבד וכמ"ש אני הוי' לא שניתי כלל ומ"ש ה' זכרך לדור ודור היינו מה שמבחי' שם זה נעשה מקור להשתלשלות דאבי"ע והוא בחי' מל' דא"ס אחר הצמצום שנמשך בבחי' קו להיות מקור לע"ס דאצי' שנקרא דורות כידוע בענין קורא הדורות מראש [מראש] דא"ק שזהו מבחי' מקור הרצון הקדום שכולל ע"ס בבחי' ההעלם לבא לידי גילוי בבחי' האצי' זהו נקרא קריאה שקוראים לדורות ממקור העלם הרצון כו' וזהו הנקרא זכרון שנזכר על העלם הרצון ושם שייך זכרון

קג, ד

וקריאת שם מהעלם העצמי (ושרשו הא' הוא מה ששיער בעצמו בכח איך שעתיד להיות רצון וחכ' הכל בהעלם וגילוי כמ"ש במ"א בענין גליף גליפו בטה"ע כו') שיבוא לגילוי והיינו ה' זכרך לדור ודור לכל פרט ופרט שבע"ס דאבי"ע שקוראים למקורם בזכרון שם זה ויש בזה שינוי מדריגות חלוקות לפי אופני פרטי המדריגות שהרי בכל דור ודור ממש מאיר בו מהארת העלם העצמי' בע"ס דאבי"ע באופן ומדריגה פרטית כמו הוי' של חסד או דין וכמו וי"ו אלפי שנין אלף הא' של בחי' חסד כו' ודרך פרט בכל דור ודור יש בו אור מיוחד פרטי אשר בא [אז] השפע מהעלם העצמי' לגילוי באבי"ע כמו והימים ימי בכורי ענבים ואמר בזוהר שביומי' אילין הי' האור מאיר מבחי' גבורות עליונות דבינה כו' ולפי אופן אותו הדור למטה כך מאיר למעלה ונמצא זכרון שם הוי' נמשך באבי"ע בשינויים בכל דור ודור לפי מה שהוא אך מ"מ הרי שם זה שרשו הוא בשם העצם כמו שהי' קודם השתלשלו' שהי' הוא ושמו בלבד רק לגבי המקבלים בא בזכרון בשינוי מדריגה אבל לגבי עצמותו אין זה שינוי כלל וכמ"ש אני ה' לא שניתי ונמצא דה' שמך לעולם ה' זכרך לדור ודור ועד"מ שמו של אדם כשהוא לעצמו אין בו שינוי כלל רק כשהוא נזכר בשם זה שהוא נתפס בו ונפנה לקוראו להיות נמשך שם בזה יש חילוק מדריגה לפי אופן הקוראו כו' וכך למעלה הרי צופה ומביט עד סוף כל הדורות (דהעלם דא"ק עד דורות שבאין למטה מאדה"ר דעשי' שנאמר דור הולך ודור בא כו') וכאשר נמשך לכל דור לקוראו בשמו ע"ז אמר ה' זכרך לדור ודור בחילוקי מדריגות רבות כו' וד"ל. וכמ"ש במ"א בענין ויקרא ה' ה' ב"פ כו' דה' הא' בהעלם עצמותו וה' הב' כשנמשך למקבלים והוא עד"מ המצייר אותיות הללו דשם הוי' במחשבה ולפי אופן ציורם במחשבה יצייר בכתב שהוא בדילוג הערך ואעפ"כ הן אותם האותיות ממש רק שנבדלים מן העצמות כך השם שכלול בעצם נבדל בערך מאותיות קריאת שמו ומ"מ בדוגמתו בא בקריאה ולכך זכרך לדור ודור בלי הפסק כמו ששמך לעולם בעצמיות רק שבא מן ההעלם לגילוי כמו מן הכלל לפרט שהכלל כולו מתחלק בפרט כו' כך מה שצופה ומביט כל הדורות בכלל בא בפרט וא"כ גם שמו הכללי שהוא לעולם דא"ס זכרך לדור ודור בלי הפסק בפרט וכמ"ש זה שמי לעולם וזה זכרי לדור ודור שזה וזה א' הוא רק שזה בכלל ובהעלם עצמותו וזה בפרט ובגילוי חלוקי הדורות עליונים ותחתונים המסתעפים בבחי' נבדל מן העצמו' שאין זה שינוי לפניו כנ"ל וד"ל. (ועוד יש לפרש דה' זכרך קאי על עצמותו ממש שלמעלה משמו כי הרי אמר הי' הוא ושמו בלבד ותחלה אמר ה' שמך לעולם שהוא מל' דא"ס ואח"כ קאמר ה' זכרך לדור ודור שנזכר עצמותו ממש ולא זכרון שמו לבד

קד, א

וכמ"ש מי כה' אלקינו בכל קראינו אליו ממש שקוראים עצמותו בשמו אבל הכוונה לעצמותו ולא לשמו כו' כמשל הקורא לאדם שיפנה עצמותו אליו שקוראו בשמו בודאי אין הכוונה רק לעצמותו ולא לשמו כו' וזהו דשמך להיות נבדל מן העצם אמר לעולם בלבד וזכרך שהוא על העצם אמר לדור ודור שהוא לנשמות שבכל דור כו' דאדם אדמה כו' וכידוע ההפרש בין עולם שנה נפש כך ההפרש בין עולם לדור כו' ולפי"ז ה' זכרך לדור ודור שכולל כל קומת א"ק ממש ה' שמך לעולם כמו לע"ל דכתיב מלכותי' מלכות עלם אז ג"כ זכרך למעלה משמך כו' וד"ל. ה' בשמים הכין כסאו ומלכותו בכל משלה. הנה בפסוק שלפניו דיבר בבחי' שם מ"ה וכמ"ש ה' שמך לעולם והוא לע"ל בימות המשיח שאז נקרא כתר שם טוב שלמעלה מבחי' כתר מל' דדוד וכידוע בענין שם ומל' (כמבואר במ"א בענין ע' שנין דדוד שנקרא חיים שאולים מאדה"ר אבל במשיח נאמר חיים נתת לו וכמ"ש וגבה מאד למעלה מאדם כו'). ועתה מדבר בבחי' מל' דדוד שנקרא כתר מל' כמ"ש וישב ה' מלך לעולם כו' ואמר ה' בשמים הכין כסאו שנקרא כסא הוי' וכמו וישב שלמה על כסא הוי' כו' והענין הוא דפי' שמים היינו שמים עילאין בחי' התכללות המדות דז"א שכלולים מחו"ג אש ומים וזהו שמים כידוע וכמ"ש לעולם ה' דברך נצב כו' שהוא דבר מל' נצב בשמים דוקא שהוא בחי' ת"ת דז"א והוא שרש התורה כידוע ו[כ]מ"ש מלך במשפט יעמיד ארץ במשפט שבתורה שכלול מחו"ג שהוא בחי' התיקון דשם מ"ה וכמ"ש דהתורה מן השמים נתנה כו' והוא כמו החכ' שבתושבע"פ שבאה במדות כשר פסול כו' בבחי' קו המדה שלא להוסיף ולגרוע ובזה מתברר עה"ד טו"ר בתכלית שלא יהי' [תוס'] יניקה לחיצוני' רק כפי המדה הקצובה כו' דבחכ' אתברירו דוקא ולכך נקרא מתניתין מלכתא כמלך שגוזר זה יכשר וזה לא כו' בדקדוק דבר מל' כו' ולכך במשפט דוקא יעמיד ארץ בבחי' התיקון כידוע וז"ש דאחר שהכין כסאו למלוכה בשמים דוקא אז ומלכותו בכל משלה גם בע"ש דנוגה דעשיי' שמעורב רע גמור שמתלבש גם שם לבררם ולהכניעם לקדושה כמ"ש בסידור דבכל גימט' ב"ן והוא רומז לע"ס דנוק' דקדושה הנכנסת בהיכלות דנוגה להכניעם כו' וזהו בכל משלה כמו דבר מלך שלטון שדבר מל' נתפשט למרחוק ולהכניעם תחת ממשלתו כך ומלכותו בכל משלה גם ביותר רחוקים גם בנפרד ממש כמו גם בקליפות הנק' רע גמור הרי מושל בהם שהרי גם בלעם אמר לא אוכל לעבור את פי הוי' כו' וכידוע וכל זה בבחי' מל' שמתפשט בעולמות בי"ע עד תחתית המדריגה דקליפה שם נקרא ממשלה בע"כ כי הן בבחי' הפירוד אבל כתיב מלך אלקים על גוים להשפיל ולהרים על מלכי האדמה באדמה וכמ"ש השופט כל הארץ כו' וכמו לא שלם עון

קד, ב

האמורי עד הנה כו' ואמנם מה שמלכותו בכל משלה להכניעם ולבררם הכל הוא במשפט וכמ"ש השופט כל הארץ כו' והוא ע"פ משפט דתורה וכמארז"ל ג' שעות יושב ועוסק בתורה ואח"כ יושב ודן את כל העולם כו' והיינו מלך במשפט כנ"ל וז"ש ואשים דברי בפיך לנטוע שמים וליסוד ארץ וכמ"ש במ"א בענין שאין העולם מתקיים אלא בהבל תשב"ר כו' שהכל במשפט דבר ה' והוא בבחי' דבר מל' שבתורה שבע"פ דוקא דמל' קרינן לה כמ"ש ואשים דברי בפיך והיינו דברי בפיך בע"פ דוקא רק מפני שתושבע"פ מקבל מתושב"כ דוקא כמו מנלן א"ק כו' ולכך ה' בשמים הכין כסאו בשמים תושב"כ בחי' המדות דז"א (דאורייתא מח"ע נפקת היינו בחי' מדות דתיקון דז"א שמאור אבא נפקת כידוע) וזהו הכין כסאו דמל' בשמים דוקא ושם נקרא כסא הוי' דהוי' הוא במדות דז"א שהוא במדות עליונות דאצילות וזהו וישב שלמה [בחי' ח"ת] על כסא הוי' דז"א כו' אך הנה כל זה עכשיו ששם מ"ה מברר לב"ן ובחכ' אתברירו דוקא והוא ע"י כתר תורה כו' (והן ע' שנין דדוד ז"ת דבינה ומל' שמקבל מח"ע והוא א"ק וכמ"ש מה שמו כו') וזהו שרש ענין התורה דמברר לעה"ד טו"ר עכשיו ולכך ה' בשמים הכין כסאו (וכנ"ל בפי' לבש ה' עוז כו' נכון כסאך מאז כו') אבל לעתיד לבוא שעה"ד טו"ר יתברר לגמרי דכתיב ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ ולא יצטרכו אז לבירור דחכ' (והוא בחי' כתר שם טוב שלמעלה מכתר תורה וכתר מל' וכנ"ל בפי' הוי' שמך לעולם כי מלכותי' מלכות עלם וכמ"ש חיים נתת לו כו') אזי נאמר "ישמחו "השמים "ותגל "הארץ ר"ת הוי' דארץ ושמים שהן תושב"כ ותושבע"פ ישמחו לאחר תשלום כל הבירורים כמשל לאחר שלימות המלאכה שמתברר היטב בחכ' שבמדות ומעשה אז ישמח האומן במעשה ידיו כו' כך כתיב ואהי' אצלו אמון כו' דח"ע דאורייתא נקרא אומנא בראשית בחכמתא בחכ' יבנה בית כו' כידוע ואז דוקא ישמחו השמים בחי' המדות דתורה ששרשם בחכמה עילאה עד רום המעלות ותגל הארץ בדבר מל' בתושבע"פ וכמ"ש משחקת לפניו בתבל ארצו כו' ויאמרו בגוים ה' מלך פי' דבזמן הבירורים שבחכמה עילאה וחכ' תתאה לא נקרא בעובדי כוכבים עדיין כי הם מקבלים רק מבחי' אחוריים דמל' ע"כ נאמר ומלכותו בכל משלה בבחי' ממשלה בע"כ ולא ברצון בבחי' הביטול בתכלית כמו בפנימי' העולמות עכשיו אך לע"ל שיתברר הכל אז ותגל הארץ לגמרי כמ"ש אז אהפוך אל עמים שפה ברורה כו' וכן ונהרו אליו כל הגוים כו' (שהוא בימוהמ"ש שאז בחי' כתר ש"ט כו' כנ"ל) ובחי' [א"א] דאצי' יהי' בבחי' מל' דאצי' בבי"ע דעכשיו כמ"ש במ"א בענין כוסי רוי"ה [בחי' ארך אפים] כו' וז"ש ה' מלך לשון הווה ומבואר בסידור

קד, ג

שהוא בחי' א"א דאצי' ה' מלך בחי' או"א דאצי' שהוא כמו ה' מלך גיאות לבש לבש ה' עוז שהוא התורה עכשיו דמלך במשפט כו' כנ"ל ה' ימלוך לעולם ועד בחי' זו"נ דאצי' והוא מ"ש בדניאל וע"י יתיב כו' מלכותי' מלכות עלם שהוא בחי' כתר שם טוב דמשיח למטה שלמע' גם מכתר מל' דדוד למעלה עכשיו וכמ"ש ישכיל עבדי כו' וגבה מאד כידוע וד"ל: