אשרי יושבי ביתך

קז, ב

(קנט) אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' אלהיו. הנה ב' פסוקים הללו סידרום אכה"ג להיות פתיחה והכנה לכללות פסוד"ז ומ"ש אותו לפני המזמור דתהלה לדוד דוקא לפי שהעיקר בפסוד"ז הוא מזמור זה דתהלה לדוד שהוא בא"ב כידוע כי הוא כולל כל הללויה באמרו תהלה לדוד שהוא בבחי' כתר שכולל הא"ב ושרש הדברים להיות שכל עיקר כללות ענין פסוד"ז הוא בהללוי' להיותו בבחי' תוס' אור בשם הוי' כי הלל זה מלשון בהלו נרו עלי ראשי כו' כמ"ש במ"א באריכו' בענין הלל ברכה והודא' וכמ"ש רוממו' אל בגרונם בחי' הרוממות והוא השבח וההלל שבפסוד"ז הוא ממשיך בחי' תוס' אור בכל שם הוי' והעיקר באותיות י"ה דהוי' כמ"ש הללוי' וע"כ מסיים בהללוי' שזהו העיקר כידוע ומבואר במ"א. ולזה הקדים למזמור זה דתהלה לדוד ב' פסוקים דאשרי שהוא בבחי' אור הכתר שמשם מקור מוצא תוס' אור זה בשם הוי' כידוע דהוי' בחכ' והחכ' מאין כו' וזהו פי' אשרי כמו באשרי כו' והוא בחי' התענוג שברצון שמאיר בקוצו של יו"ד דהוי' כו' והוא מקור המוסיף אור בהללויה ולזה א' אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה בלי הפסק כלל כו' וד"ל. ומ"ש יושבי ביתך דוקא והפשוט הוא דאשרי היושבים בביתך דוקא שהמה דוקא יהללוך סלה. הענין ידוע שהאותיות נק' בתים כמ"ש בס"י ה' אבנים בונות ק"כ בתים כו'. ומבואר במקום אחר ע"פ אחת שאלתי כו' שבתי בבית ה' כו' שאז ממילא נמשך כל המקיפים שבכתר שהוא לחזות בנועם ה' וכך כאן בחי' האותיות דפסוד"ז שאו' בפה שנק' אבנים ומצירופיהן נעשו בתים נק' יושבי ביתך שבהן דוקא ישכון אוה"מ דכתר שהוא ענין אשרי מעולם התענוג שבעצמות שלמע' מן החכ' וטעם שהן רק בחי' הכוונות שבהשגת אלקות בשבחי' הללו כו' וזהו ענין התוס' אור בשם הוי' שהוא בי"ה חו"ב מאוה"מ דכתר דוקא ע"י שהן יושבי ביתך דוקא ע"כ עוד יהללוך סלה בלי הפסק כי יש באור הכתר מבחי' האחרונה שבעולם הא"ס כידוע ומה שנקרא הלל מלשון בהלו נרו כו' א"ז מצד עצם השבח וההילול שבא