תהלה לדוד ארוממך

קח, א

(קס) תהלה לדוד ארוממך אלקי המלך. הנה מבואר בסידור דתהלה לדוד הוא בבחי' כתר דיצירה והוא בבחי' כתר מל' דיצירה משום שנסבת"ח דכתר מל' איהו כתר עליון בכל מקום ועיקר תהלה לדוד מדבר בשרש המל' דדוד איך שהוא בבחי' הכתר דוקא ע"כ אמר תהלה לדוד ארוממך אלקי המלך המרומם לבחי' אלקי המלך בשרשו שהוא בבחי' הכתר עליון ומשום דנתחב"ס וסוב"ת ולכך ארוממך אלקי המלך כו'. ולהבין זה יש להקדים תחלה בבחי' הכתר עצמו שכלול מי"ס ובחי' האחרונה שבו הוא בחי' מל' שבכתר והוא המתלבש בנאצלים ובחי' הראשונה שבו הוא בחינת הכתר שבו ונק' כשב"כ ונחשב מבחי' האחרונה שבעצמות המאציל כידוע דכתר נק' ממוצע בין עצמות המאציל לנאצלים וענין נתחב"ס וסוב"ת היינו גם בבחי' הכתר עצמו דתחילתו שהוא בחי' כשב"כ נעוץ בסופו דוקא שהוא בחי' מל' שבכתר דהיינו דתחלת אור הכתר אינו מאיר בגילוי רק בסופו במל' שבו דוקא וכן נסוב"ת דמל' שבכתר בכשב"כ דוקא כו' כי כמו שנתחב"ס כך ממש נעוץ סוב"ת וע"כ נק' אות הכ"ף כפופה דכתר כתר מל' דוקא וכן בבחי' המל' דאצי' סוף כל המדרגות אמר דכתר מל' דוקא איהו כתר עליון דהיינו בחי' כתר מל' נעוץ בבחי' כשב"כ שבתחלתו דכמו דנעוץ סופו שבו בתחילתו כך במל' סוף הכל כו' וד"ל. ולהבין ביאור כ"ז הנה ידוע ומבואר בטעם שהרצון נק' כתר מלשון כותרת ומקיף כו' לפי שהרצון בעצם הוא למעלה מן השכל והטעם שבמוח הראש ע"כ נקרא כותרת כעצם הגולגולת המקפת המוחין שבו וז"ש כצנה רצון תעטרנו כו' וכנראה ברצון אדם התחתון למטה שעצם