ואברכה שמך

קט, ד

(קסב) ואברכה שמך לעולם ועד. הנה מבואר למעלה בפי' ארוממך אלקי המלך שהוא בבחי' עליות דע"ס דאו"ח בבחי' ב"ן שלזה אמרו נעוץ סופן בתחלתן וממילא נמשך אח"כ בחי' ברכה שהוא יורד מלמעלה למטה דנעוץ תחלתן בסופן כו' וזה שאחר ארוממך דוקא ואברכה שמך כו' וארוממך הוא בבחי' כתר מל' דאיהי כתר עליון בבחי' כשב"כ דוקא כנ"ל ע"כ מזה יובן במה שאמר ואברכה שמך דוקא שבחי' ברכה זאת היינו כמ"ש וחסידיך יברכוכה יברכו כ"ה שהוא כמו ענין ברכת כהנים יברכך ה' שהוא רק להאיר פנים העליונים דבחי' א"א דאצילות במל' דאצי' שנק' כ"ה בכ' הדמיון כידוע וז"ש יאר ה' פניו אליך דוקא כמ"ש במ"א וכך הוא ענין המשכת י"ג מדה"ר דא"א שנק' ג"כ בשם הארת פנים דוקא כמ"ש ויעבור ה' על פניו ויקרא ה' ה' כו' שזהו בחי' הארת פנים העליוני' דא"א במל' דאצילות סופא דכולא וז"ש כאן ואברכה שמך דוקא שבחי' המל' נק' שם כידוע ונמשך לשם מי"ג ת"ד דא"א הארת אור פניו להאיר אור המל' בתוס' מרובה ביותר משום דנעוץ תחב"ס דוקא כנ"ל ופי' תחלתן זה היינו בחי' כתר שבכתר דוקא שמשם עיקר בחי' הארת פנים דא"א בי"ג מדה"ר שבי"ג ת"ד כידוע וד"ל והיינו דוקא אחר בחי' העלי' דאו"ח דארוממך דלעיל עד שנעשה כ' כפופה בכתר שכולל ע"ס דאו"י ואו"ח יחד והוא בבחי' כתר שבכתר שמשם דוקא יאר ה' פניו בי"ג מדה"ר וזהו שאז דוקא אברכה שמך כו'. ולהבין ביאור הדברים הנה תחלה י"ל למה דוקא בבחי' המל' שנק' סופא דכולא יאיר שם מאור העליון ביותר שהוא בחי' כשב"כ ואם משום דנעוץ תחב"ס מה שייך זה לענין י"ג מדה"ר דוקא שאז ואברכה שמך כענין וחסידיך יברכוכה כנ"ל הלא כבר נעוץ תחב"ס וסוב"ת כענין הנ"ל ברצון הנעלם שבא בגילוי בסוף מעשה דוקא וסומ"ע עלה במח"ת כו' כנ"ל. אך הנה באמת שרש י"ג מדה"ר למעלה גם מבחי' כשב"כ שהרי בחי' כשב"כ הוא הנק' תחלת הרצון הנעלם