כא, ב

בהעלם לגבי זו"נ אבל לגבי בחי' המוחין דא"א וע"י נק' מוחין דאו"א בבחי' מורגש ולזה אמר יביע אמ"ר במורגש ומ"ש אין אמ"ר שהוא בהעלם דלא משתמע היינו לגבי בחי' זו"נ ששם נק' אמ"ר זה בבחי' העלם בלי נשמע קולם וא"צ לתרץ כמ"ש בזוהר דאזהיר קרא עלי' כו' שהוא בהעלם ולא במורגש דא"כ סותר סיפא לרישא דקאמר יביע אמ"ר במורגש אלא גם מ"ש יביע אמ"ר במורגש הוא אמת משום דלגבי א"א וע"י נק' אמ"ר דאו"א מורגש ועד"ז עד רוהמ"ע קאי יביע אמ"ר בעצמו' דלגבי עצמות המאציל גם בחי' אמ"ר הנעלם לגבי התחתון נק' מורגש קלא דמשתמע לפי שאין ערוך בין המאציל לנאצלים וע"ז אמר יביע אמ"ר ולגבי הנאצלים אמר אין אמ"ר כו' (וכמ"ש במ"א בפי' דלפניך נגלו כל תעלומות דהעלם שלגבי המקבלים גילוי יחשב כו') ואין פי' זה מתיישב לנכון לפי הפשט דיביע אמ"ר משמע לגבי המקבל שהוא זו"נ ולא לגבי העליון הימנו שהוא א"א כו' אלא להיפוך יתפרש ע"ד הידוע בענין אור צח כו' אוכם הוא לגבי עה"ע וכך כל עלול בעלותו לגבי עילתו נעשה בחי' נקודה בלתי התפשטות כמ"ש בזוהר בפי' שחורה אני כו' לית חיוורתא כו' וכענין נקודה תח"י וגם כאן ג' קווין דאמ"ר שלגבי המקבל שהוא בבחי' התפשטות אין אמ"ר כלל בעלותו אל העליון הימנו וכידוע בענין ביו"ד דחכ' לגבי אור הכתר כו' וכן הכתר אוכם הוא כו' ומ"ש בלי נשמע קולם ה"ז כמשל תלמיד המשפיע אמ"ר לזולתו בעלותו להמשפיע יתבטל כאלו אינו אמר כו' וכמו אין מלה בלשוני כו' וכמ"ש אדני שפתי תפתח והקול נשאר בפנימי' ובהעלם גדול בלי נשמע קולם בצלותא שבלחש כו' וד"ל: