דור לדור ישבח מעשיך

קיג, ד

(קסו) דור לדור ישבח מעשיך כו'. הנה כתיב דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת. פי' הפשוט דהדורות מתחלפים מזמן לזמן ודור הולך בזמן ע' שנה וכה"ג ודור אחר מחדש בא וגם הוא הולך במשך זמן וכן מתחדש דור אחר דור והארץ לעולם עומדת בלי שינוי כלל כו' וכך מתחלף עד כמה דורות והארץ לעולם עומדת וכמו"כ דבר צוה לאלף דור כו'. דהנה הכל הי' מן העפר והכל שב אל עפר כו' דכמו הארץ הגשמי לא תשתנה מריבוי התחלפות הדורות כך למעלה בבחי' ארץ העליונה דכתיב והארץ הדום רגלי כו' שהוא בחי' המל' שעז"א תוצא הארץ כו' דהכל הי' מן העפר העליון שנק' עפר אשר בקרקע המשכן כו' (שהוא בחי' דומם כמו אותיות הדבור שנק' אבנים כידוע שזהו בחי' עשי' שבאצי') והנה כאשר בחי' המל' נעשה מקור לבי"ע אז נא' דבר צוה לאלף דור פי' שמבחי' דבר א' שצוה בדבור נעשה ונמשך אלף [דור] בזמן מאין ליש (וביאור הדבר ידוע שמ"ש קורא הדורות מראש היינו מעולם המח' ורצוה"פ קורא וממשיך אותם שיבא מן ההעלם לגילוי בבחי' הדבור שנק' עלמא דאתגלייא מאין ליש וזהו דבר צוה בדבור שיהי' אלף דור בזמן ומקום מאין ליש כו') ועד"ז הולך ומשתלשל בג' עולמות בי"ע שדבר א' שצוה נמשך אלף דור בבת אחת ממל' דאצי' בעולם הבריאה ועד"ז גם במל' דבריאה ביצי' דבר א' ציוה לאלף דור בבחינת עולם היצי' וכן ממל' דיצירה בעשי' עד שנמשך אלף דור בגשמיות הזמן בדורות בנ"א שמושפעים משמרי האופנים במזלות כו' כמו המלאך שגוזר ואומר טיפה זו חכם כו' עד חלקי דצ"ח שמקבלים ממזלות עד שאין לך עשב מלמטה שאין לו מזל כו' וכ"ז רק מבחי' מל' שבמל' [די"ס] דעשי' שמשפיע מחיצוני' דחיצוניות הכלים דט"ס בט' גלגלים כו' כמ"ש בע"ח בסופו וד"ל. והנה הגם שנמשך ממקור הראשון אלף דור בבת אחת בכל עולם לפ"ע מ"מ בבוא השפע למטה מתחלקים בזמן להיות באין זה אחר זה דוקא כמו דור הולך ואח"כ דור אחר חדש בא וא"א שיבא חדש בלתי אם שילך הדור הראשון כמו בדורות בנ"א למטה כך בכל עולם ועולם עד דורות שבעולם הבריאה והאצי' כו' וא"כ הלא מובן מזה עכ"פ שיש יתרון מעלה בארץ נפלאה מאד על היות שרשה בבחי' שלמעלה מן הזמן של הדורות שבא בהתחלקות הזמן להיות כי כדור הולך ודור אחר בא הרי זה בבחי' התחלקות הזמן והארץ לעולם עומדת היינו שלא יש בה שינוי כלל והתחלפות כל הדורות בזמן כמה אלפים שנה כי שרש הכח שיש בארץ הוא בא ונמשך מלמעלה מן הזמן (וכמ"ש אנכי עשיתי ארץ ואדם עלי' בראתי וכן רוקע הארץ כו' נותן נשמה לעם עליה ורוח להולכים בה דמשמע שהארץ שהנשמות שבאדם על הארץ נקרא