בכל הארץ יצא קום

כא, ב

(לז) בכל הארץ יצא קום (שם בזוהר) אבל בכל הארץ יצא קוום אע"ג דאינון טמירין עילאין דלא אתיידעו לעלמין אבל נגידו ומשיכו דלהון אתמשך ואתנגיד לתתא ובגין ההוא משיכו אית לון מהימנותא שלימתא בההוא עלמא וכל ב"נ משתעי ברזא דמהימנותא דקודב"ה באינון דרגין כאלו אתגליין ולא הוו טמירין וגניזין ע"כ. הנה תחילה י"ל מה שהזוהר מתרץ במאמר זה קושי' גדולה ופליאה נשגבה על אשר הנשמות שבהאי עלמא בגופי' יכולי' לדבר ולהשיג בכל השתלשלות פרטים דפרצופים עליונים דאצי' בזו"נ ואו"א גם בא"א וע"י וגם בא"ק ולפני הצמצום הראשון כו' שנק' טמירין עילאין דגם מעילאין שהן ע"ס דאצי' הן טמירין ונק' סדכ"ס כמו בבחי' א"ק ולמעלה כידוע כאלו אתגליין ולא הוו טמירין כו' והתירוץ הוא משום דההוא משיכו דאתמשיך כו' והיינו פי' בכל הארץ יצא קוום זהו תוכן פשט המאמר ובאמת קושיא זו צריכה ביאור תחילה דלכאורה למה לא הקשה קושי' יותר חזקה האיך רשאין הנשמות להשיג