כג, ג

בהשגה שכלי' ולא במהות כלל ולפי"ז איך אמר מהימנותא שלימתא דמשמע השגה שלימה כמו ראי' המהות ממש וכמו לע"ל דכתי' כי עב"ע נראה כו' והאמונה כאלו רואה במהות ממש הוא עכשיו שנק' מהימנותא שלימתא בכל ע"ס דאצי' ובהנעלם ונפלא מהן שנק' טמירין עילאין כו' כנ"ל. אך הפי' דמשתעי כמו שמספר דבר שראה במהות שאעפ"י שמספר דברים בעלמא אבל סיפור זה בא מכח ראי' המהות כו' והוא יתרון המעלה במה דמשתעי כאלו משיגים במהות ובאמת הרי לית מח' כו' וכמ"ש אין אמ"ר כו' אבל בחי' קום שהוא אור התעה"פ העצמי הנ"ל שמאיר בכנ"י מצד בחי' עצמי' שרש נשמתם בתענוג העצמי כמ"ש אז תתענג על ה' למעלה משם הוי' דאבי"ע והוא גם בפשוטי' וע"ה בבחי' תענוג עצמי' באלקו' בלי טעם ודעת כלל וזה שוה בגדול ישראל עם הקטן שבקטנים ופחות הערך מאיר בבחי' יחידה שבנפשם בשבת מעצמות התעה"פ כו' והוא הנק' נשמה יתירה כו' שמקבלים בשבת מאור העצמות בדרך קו כו' כנ"ל וז"ש בפע"ח דבשבת דמאותה הארה עצמי' התענוג בשבת יכולה הנשמה דכ"א מישראל להשיג ולדבר כל וי"ו יומין דחול בכל עמקי רזין פנימאין שבכל סתרי ההשתלשלות והיינו מה שנמשך מוחין פנימאין לכל ימי החול מהארת קום של אמ"ר זה שהוא למעלה מאמ"ר זה העצמי כו' וד"ל. (ובכ"ז יתורץ גם מאמר דבמופלא ממך אל תדרוש משמע שיכול לדרוש רק שאינו רשאי כמ"ש בע"ח דבחי' מל' דא"ס אין רשאין לדבר דמשמע שיכולים לדבר אלא שאין רשאי אבל מצד הארת הקו דאמ"ר הפנימי' שנגלה בשבת ב"נ רשאי' למשתעי בדרגין עילאין כאלו אתגליין מטעם הנ"ל וד"ל.