הקדמה. הן אמת

ב, א

הן אמת נתן לכתוב ולהודיע נאמנה לכל האנשים הנטרדים בעסקם הנכספים ומשתוקקים תמיד לקרב לבם לאביהם שבשמים עכ"פ בכל עת מצוא מנוח לנפשו מטרדת הבלי הזמן ותעל שועתו וצעק לבו אל ה' לשוב בתשובה שבלב וכו' וחפץ לידע איכות דרכי ה' בעבודה שבלב ואופני התעוררו' אם בלב נשבר ונדכה כמו מי בוכים מים תחתונים בוכין אנן בעינן למהוי קדם מלכא במרירות עצומה על ריחוק לבבו וכו' שא"כ לא יעבוד את ה' בשמחה וטוב לבב בהתבוננו' בגדולת הבורא ית"ש כמו בפסוד"ז שמסדר שבחו של מקום וכן בשתים שלפני ק"ש וק"ש עצמה שצריך להאריך באחד כו' וכתיב עבדו את ה' בשמחה דוקא ואם יהי' אופן ההתעוררות שבלב בלתי תשובה במרירות כלל רק לשמוח בה' מצד ההתבוננות בגדולת הבורא ית"ש אז ודאי יפול הנופל מיד ולא תתקיים עבודה זו אף כמעט רגע כו' כי לא ישכון אור האלקי בהתפעלות זאת שבלתי תשובה בלב הנ"ל כידוע דאין אא"ס שורה רק בבחי' השפלות בלב נשבר כתפלה לעני כמ"ש את מי אשכון את דכא ושפל רוח אל זה אביט כו' קרוב ה' לנשברי לב דוקא ואמ' בזוהר דיורא דקב"ה באינון מנין תבירין דוקא וז"ש זבחי אלקים רוח נשברה כו' ורוח נשברה זה היינו רק מפני התעוררו' תשובה עמוקה במרירות עצומה שתצעק לבו בקרבו כנ"ל וע"כ נאמ' על התשובה וזאת המצוה כו' כי קרוב אליך הדבר מפני שגדולה מכל המצות אע"פ שבמצות נאמ' אלה המצות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם הרי הנשמה שנק' אדם בצלם אלקים חיה תחיה ע"י מעשה המצות בחיים העליונים וכמו ובחרת בחיים וכו' וכן במצות הדביקות כתיב ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם כי האהבה והדביקות היא ממשכת אור וחיות לנפש מחיי החיים כו' כמ"ש כי הוא חייך אבל הנה בחי' האור והחיות שע"י התשובה הרבה יותר גדול מכל זה החיים שע"י אהבה ומעשה המצות כי התשובה היינו שהרוח תשוב אל האלקים בצעקתה מעומק הלב שישוב אל ה' ממש שתחי' בעצמות חיי החיים ממש וז"ש ויספו ענוים בה' שמחה שצדיקים השמחים במצות ובעבודה שבלב באהבה ודביקות נקראים ענוים ששמחי' בה' אבל אביוני אדם הן הבעלי תשובה שנקראי' אביונים שאין לו חיות אלקי' בשום עבודה שבלב ומעשה המצות כאביון זה שאין לו כלום להחיות נפשו אך כאשר ישיג לחמו יחיה את נפשו הרי ישמח מחיותו זה בקיום נפשו לבד שתשוב רוחו אליו יותר הרבה משמחת העשיר בכספו ולבושו ומאכלי מעדנים וזהו ואביוני אדם בקדוש ישראל יגילו בקדוש העליון דכתיב ביה מרום וקדוש כו' את מי כו' דהיינו במקור כל החיים שלמעלה מאור וחיות האלקי שבמצות ואהבה וכו' ולכך צריך להקדים התשובה הנ"ל לפני התפלה לפי שע"י התשובה כנ"ל דוקא יבא סיבת אור ושפע חיות האלקי לנשמה בעבודה שבלב ומוח בתפלה בכל חד וחד לפום שיעורא דיליה וראיה לזה ממאמר אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש דוקא וידוע דעיקר התפלה נק' קרבת אלקים להתקרב בלב ומוח בדביקות והתקשרות בצרור החיים ואין ערך הקרבה זו לקרב לבו כו' רק לפי ערך הלב נשבר שהי' לו קודם התפלה שנק' כובד ראש הכנעה כו' ולזה גזר אומר בכמה דוכתי בכתובי' שע"י התשובה יחיה האדם כמ"ש לא אחפוץ במות המת כו' כ"א בשובו וחיה וכן נאמ' שובו שובו ולמה תמותו כו' הרי מקור כל החיים עליונים האלקיים שנמשך לנשמת חיים הכל ע"י התשובה ולכך אמרו שהתשובה קדמה לעולם וכו' שהאדם נק' עולם וקדמה להיות לו משם מקור חייו כו' וגם אמרו דתשובה מביאה רפואה לעולם שמזה מוכרח ששורש התשובה למעלה מאור וחיות דנר"נ דאדם עד שכאשר ימצא קלקול וחולי הנפש באיזה פרט מחלקי' כמו בכח הראי' או בשכל כו' ושב ורפא לו לחזור לבריאותו לראות ולאסתכלא ביקרא דמלכא ולכך נסדרו בח"י ברכות דש"ע תחלה אתה חונן לאדם דעת ואח"כ השיבנו ואח"כ סלח לנו ואח"כ גאולה ואח"כ רפאנו משום דהא בהא תליא דאם אין דעת אין הבדלה בין טו"ר בנפש ולעולם לא יעשה תשובה כי מוטעה הוא וכשקר בנפשו עושה לומר שלום יהיה לי בשרירות לבי אלך וזהו מצד מיעוט ההרגש' שאינו מרגיש גודל הרחמנו' שעל נפשו איך שנכרתה וכמת יחשב כו' אך כל שמוסיף דעת יוסיף להרגיש בין טו"ר עד שיבחין היטב דבר המזיק לחיי נפשו ויתמרמר מזה בלבו לתכלית העומק למה ידח כו' ואז נק' תשובה שבלב הנ"ל וזהו השיבנו שאחר אתה חונן דעת דוקא (דמשה מלגאו הוא הדעת ויעקב מלבר הוא הרחמים על נפשו דהא בהא תליא וכל מי שאין בו דעה זו אסור לרחם עליו כמו כי לא עם בינות הוא ע"כ לא ירחמנו כו' משום שכמזיק ממש יחשב וגרוע מן הבהמה דרחמיו על כל מעשיו כו' וכמ"ש גוזל אביו ואמו חבר הוא לאיש משחית וד"ל) ואחר השיבנו סלח לנו דהא בהא תליא כמ"ש הסולח לכל כו' משום דהתשובה מביאה רפואה לכל הפגמים שע"י העונו' וממילא סולח לכל עוניכי ורופא לכל כו' ולכך מרבה לסלוח מפני התשובה שקדמה דוק' וכמ"ש במ"א. אך אחר התשובה שבלב נשבר ונדכה מיד יחיה בחיים של שמחה וחדוה באלקים חיים באהבה ודביקות היפך העצב והמרירות וכמ"ש בזוהר בכייה תקיעא בלבאי מסטרא דא וחדוה מסטרא דא כו' וערך העונג וחדוה בלב ומוח בפסד"ז וק"ש רק לפי ערך העוצב והמרירות בתשוב' והא בהא תליא והיו לאחדים ממש כידוע כ"ז לטועמים טעם עונג וחיות אלקי בלב ומוח באמת לאמיתו שא"א לזה בלא זה וכמשל יסוד הבנין שאם היסוד חזק הבנין מתקיים יותר כך התשובה יסוד לתפלה שנק' בית כמו שכתוב כי ביתי בית תפלה כו' ולא יאריך באחד משתי אלו ויקצר בשני דבזה רבים נבוכים יש מקילין עצמם בענייני תשובה שבלב ומקצרין בזה מאד ויש להיפך שמאריכים בענייני התשובה לעומק ביותר ומקצר ביותר בשמחה וטוב לבב בתפלה וקרבת אלקים כו' וגם זה הבל ורעות רוח ולא ישכון אור החיים רק בשמחה ועונג האלקי וכן בלא תשובה ומרירות לא ישכון אור החיים באהבה ודביקות כו'. ולזאת אמרתי ללקט באמרים שכתבתי ביאורים טובי' זה מקרוב לפי השגתי וקוצר דעתי ולבי באשר ידעתי ערכי ומקומי ומרגיש בעצמי כל המכאובים שיכאבו רבים מאנ"ש חבירי' מקשיבים שמשתוקקים להשיג דרכי ה' בתשובה ותפלה הנ"ל. עשיתי שני קונטרסי' קונטרס התשובה מתחיל ע"פ אם יהי' נדחך עד סיום ענין מים רבים ונוסף ע"ז עוד קונטרס קטן בענין הבחירה מדבר בענייני' המשברין לבו של אדם בתשובה שלימה וכו' ומיוסד על מאמר לעולם יהא אדם רך כקנה. וקונטרס שני בענין התפלה באהבה ויראה שנק' רצוא ושוב וכל פרטי' אשר עלה בזכרוני ולבי (ע"פ אחרי ה' ופדה בשלום וע"פ והיה העטופי' וס' מלכות כו' ) מכל אשר נקבע בלבי בימי חורפי בסוד אלוה עלי אהלי באוהל תורתו ועבודתו של אאמו"ר ז"ל אשר דרוש דרש לרבים דרכי חיים ותוכחת מוסר השכל כידוע. אך גודל הבקש' באם המצא תמצא איזה שגיאה או דבר שאינו מוכשר בעיני חכמים לא יתלו בוקי סריקי בו ח"ו כי ממני יצאו הדברים. וידעתי ערכי כי נער אנכי ולא בינת אדם לי ולא כתבתי רק לחבירי' מקשיבי' כערכי הנכספי' לידיעת דרכי התשובה והתפלה אשר אין ביכולתם להשיג מצד טרדת הפנאי ודוחק השעה כמו הטרודים מאד בעסק פרנסתם והמלמדים העניים וכו' ובעת מצוא מנוח לנפשם מהבלי הזמן כמו בש"ק וכה"ג יתנו לבבם אל ה' ויפקחו עיניהם ולבבם בדברים כאלה דברי תשובה וענייני תפלה שמעוררי' לבו של אדם ומקרבו לאביו שבשמים וישוב אל ה' וירחמהו ויפדהו וכמ"ש קחו עמכם דברים ושובו כו' וכל אשר לא גבה לבו ורמו עיניו לילך בגדולות ונפלאות ממנו לאמר רזי לי רזי לי כו' ומכיר ערכו (שלא נטהר לבבו עדיין מכל תועבת חמדת העוה"ז המחשיך אור נשמתו וכו') ולא חפץ לילך בגדולות ונפלאות ממנו לא יוקטן בעיניו דברי אמת ויחקקם בלוח לבו למען יחיה ולא ימות וכו'. דברי המדבר באמת אוהב דבק מאח לכל דורשי אלקי' באמת ובתמים. למען יטב להם כל הימים:

דובער באאמו"ר הגאון אלקי קדוש ישראל מו"ר שניאור זלמן נבג"מ:

זה מכבר הדבר אמור הן בהדפסת ש"ע הלכות פסח מאאזמו"ר בעהמ"ח והן בהדפסת הסידור עם פי' המלות שכל ההיתרים בהדפסת הספרים חוץ למדינה היכא דשערי המדינה נעולות או אחרי נמכר היכא דליכא בו משום השגת גבול לא נאמרו השיעורים הללו כ"א בהדפסת ספרים אשר משולחן גבוה קא זכו ויש לכל ישראל חלק בהם משא"כ הספרים אשר חברו מחדש שמדפיסם בעהמ"ח בעצמו או א' מבניו תחתיו יעשה אותו במכבש הדפוס הרי יכול האדם לאסור את שלו על אחרים לזאת לא יזח הח"שן מעל העוברים ע"ד בני הרב בעהמ"ח נ"ע והשומע ונזהר יחולו ברכות על ראשו: