שער התשובה. איתא בר"מ. לד"פ

עו, ג

(א) איתא בר"מ בגלותא אלנא דטו"ר שלטא כו' ויש להבין מהו ל' שלטא וגם יש להבין בעיקר ענין אריכת הגלות דעכשיו והנה תחלה י"ל שרש ענין התערובת דעה"ד טו"ר מהו בהיות שאנו רואים בכל תערובת דבריא' גשמיית ג' מדריגות הא' כמו תערובות יבש ביבש שהפרורים מפורדים בלתי נדבקים כלל רק מעורבים לעין הרואה שאין העין רואה ומכיר מי הטוב אבל בעצם מובדל הטוב מן הרע כ"א במהות בפ"ע לגמרי ואין זה תערובות אמיתי בעצם רק שנתקרבו ובאו הטו"ר במ"א וכמו כן בטו"ר שבאדם כאשר הרע שלו מובדל בעצם מן הטוב רק שיש בלבו טוב וגם רע כ"א בפ"ע אעפ"י שימצאו כא' במעשה א' ונראה לעין הרואה את הרע לטוב והטוב לרע בדרך תערובות אין זה רק העדר הכרת עין הרואה אבל בעצם מובדלים הן כתערובת יבש ביבש וכה"ג ודוגמא לדבר העושה צדקה וחסד לעני ומתפאר עליו ומביישו או עושה לו רעה בדבר זה הנה החסד שעושה זהו מבחי' הטוב שבו והרעה שעושה לו במעשה זו עצמה הוא מבחי' הרע שבו שיש בזה תערובות טו"ר וכ"א מובדל רק שבאו במעשה א' שלא נוכל לומר שמפני שביישו לא היה טוב בחסד זה מתחלה וכן להיפך לא יתכן לומר שאין הרע שעשה לו כלום מפני הטוב שעשה כי אין שייכות זה עם זה כלל אלא זה טוב וזה רע רק שעשאם במעשה א' כו' וכך הוא העוש' צדקה להתייהר או בשביל שיחיו בניו שנקרא צדיק גמור כי גם שעירב כונה רעה להתייהר אין זה פוגם אור החסד והטוב כלל וכן בחי' לגרמי' בשביל שיחי' בנו כו' כי גם בלא כונה זו היה עושה הטוב מצד מדת טובו רק שעירב הטוב עם כונה רעה להתייהר או לטובת עצמו אבל מובדלים זמ"ז בעצם מהות' זה בא מסט' דטוב וזה בא מסט' דרע שיש בו גסות בעצם רק שמלביש הגסות בטוב וחסד זה שעושה להתייהר ולקנות לו שם (אך זהו בישראל מפני שהוא עושה צדקה גם שלא לטובת עצמו אבל באוה"ע כתיב חסד לאומים חטאת דלגרמייהו עבדין דהיינו שעיקר שרש החסד הוא רק לגרמי'