שער הבחירה. ראה נתתי לפניך. יג"פ

טז, א

קונטרס קטן בענין בחירה

קונטרס קטן בענין בחירה

(א) כתיב ראה נתתי לפניך החיים והטוב כו' ובחרת כו'. ויובן זה בהקדים ביאור מאמר הזוהר (פ' וירא) ע"פ והוא מסיבות מתהפך בתחבולתו חסר יו"ד כהאי אומנא דעביד מאנא דחרסא כו' בעוד דהאי טיקלא אסתחרת קמיה מהפך ממאנא למאנא כו' האי טיקלא דא בי דינא דלתתא כו' ע"ש. והנה ידוע דב"ד דלתתא הוא בחי' מלכות דאצי' כמ"ש במ"א ויש להקדים תחלה בענין המל' שנק' דיבור העליון שיש ב' מדרגות בדיבור חומר וצורה בחי' החומר הוא הבל הדיבור שיוצא מהבל הלב והבל זה עצמו כלול מחומר וצורה דכמו שיוצא מהבל הלב לפה ואינו נפסק ונבדל לחוץ יש בו חיות רב הוא הצור' וכשנפסק הבל הדיבור מהשפה ולחוץ נק' חומר (אמנם גם בנפסק יש בחי' צורה בריבוי יותר חיות מבהבל שאינו נפסק עדיין וכמו דברים שיוצאים מהלב גם שנפסק ויוצא נבדל פועל בלב זולתו ודיבור שלבו בל עמו שנק' מן השפה ולחוץ או אחד בפה ואחד בלב הגם שאינו נפסק עדיין הוא כחומר בלא צורה) והצורה הוא אור החיות שבדיבור כצרופי אותיות דהרהורי מוחו ולבו באיזה ענין שנוגע לו שבא בצירופי אותיות הדיבור וכדברי אהבה ויראה וכה"ג דברי שכל או דברי תענוג ורצון כמו ראוה מדברת כו' הרי יש בדיבור גם מבחי' התענוג (ולא בצמצום התענוג) שמקבל בשכל וסברא שנק' מורכב כידוע שהרי דאגה בלב איש ישיחנה ויבוטל הצער מזה יובן שיש ממהות התענוג בדיבור דלמה יש בכח הדיבור להפיג צערו אלא הענין הוא דהדיבור מצד עצמו יש בו ממהות התענוג שבעצם הנפש ע"כ מיד שישיח הצער והדאגה יבוטל מה שאין זה בכח השכל כי התענוג בשכל מצומצם ואין בכחו לבטל מה שהשכל מחייב הצער וגם לא מתענוג במושכלות יפיג צערו. אך הנה אנו רואים בכל המדות כחסד ודין שלימות כחם נראה בבואם לדיבור דוקא שהרי דברי אהבה כשבאין בדיבור באין בהתפעלו' יתירה יותר מכמו שהוא בלב וכן דברי דין ורוגז בדיבור יוצא ביותר מכמו שהוא ויש

טז, ב

בזה דבר והיפוכו דאנו רואים להיפך שבדיבור יכלה כח החו"ג ודוקא מאשר הוציא כל כחו בדיבור אז יחלש ויפול ממדרגתו לעשות היפוכו ממש כמו הכועס בלב כשירחיב בדיבור בהתפעלות יותר בזה עצמו יצא זה הכח וכלה לגמרי וכן באהבה ותשוקה בהתפעלות גילוי כחו בדיבור תפול תשוקתו לגמרי כידוע וכך דאגה בלב תצא בדיבור וכן התענוג יוצא כחו בדיבור ואינו כן בתענוג ואהבה דאדרבה כל שירבה בדיבור אהבתו יגבר וכ"ש התענוג כמו ראוה מדברת כו' (רק התשוקה תכלה בדיבור וכל שהוא בבחי' רשפי אש כמו הכעס ורוגז לפי שזהו טבע יסוד האש כשגומר פעולתו יתבטל כחו ובדיבור יוצא לחוץ ונגמר פעולת הכעס כמו ההכא' לבנו שיפול לבו אח"כ וכן התשוקה בגמרה תפול משא"כ התענוג והאהב' שהן מיסוד המי' מתגברי' יותר בדיבור כי נמשכים יותר כנהר כל שנמשך יותר מתגבר והאש להיפך כששורף ומכלה יכלה ויסתלק כו' ולכך דוקא דאגה שמיסוד האש ישיחנה בדיבור ובזה יצא כחו ושרש הדבר לפי שבחזה הלב כלול מחו"ג יסוד האש שבלב יוצא כחו בדיבור ויסוד המים יגבר בדיבור ובחי' חו"ג שבתענוג התענוג שמיסוד המים יגבר בדיבור והתשוקה שמיסוד האש יפול בדיבור ועכ"פ בדיבור נמצא ממהות התענוג כמו שהוא בעצם ההיולי דוק' שהרי כל תענוג בפרט שבכל מדה גם ברצון ושכל ומחשבה הכל נראה בהם תוקף התענוג כשבא בדיבור ולהיפך הצער או הכעס ניכר בדיבור יותר וראי' משונאו האמיתי שלא יוכל לדבר עמו ולאוהבו הנאמן כל דבריו עמו כו').

(ב) והנה ידוע בפי' אמת ואמונה כל זאת וקיים כו' דזאת לשון נוק' וקיים ל' זכר לפי שבחי' מקבל שיש במלכות שהוא הדיבור למעלה מבחי' משפיע שבו ומה שמקבל הוא משפיע ויובן זה למעלה בבחי' חומר וצורה שבדיבור העליון דמ"ש בדבר ה' שמים כו' נק' חומר של דיבור היוצא לחוץ והוא הבל הנפרד דמיניה איתעביד קלא שהן ז' הבלים תתאין דקהלת

טז, ג

להוות את הנבראים מאין ליש ונק' אותיות אלקים שנבראו בהן כו' כמו דברי אשר יצא מפי כו' ונק' כח הפועל בנפעל והיינו אתוון אתגליפו כידוע ונק' חומר הדיבור שהוא בחי' משפיע לנבראים ובחי' הצורה הוא המשכות אורות עליונים דמוחי' למדות ורצון ותענוג העליון הכל נמשך בצירופי אותיות הדיבור העליון (וכנ"ל דלבד צמצום התענוג שבשכל ומדות שבא בדיבור יש בדיבור מצד עצמו ממהות התענוג שבעצמות) אבל דברים שיוצאים מהבל הלב בדיבור עושה רושם ולא כשמן השפה ולחוץ מזה ראי' להיפך שאין זה מצד הדיבור עצמו רק מצד הלב ומצד יציאתו ובקיעתו דוקא וקול הניגון יוכיח שמצד הבל הלב בקול בלא דיבור יתפעל השומע ונמצא שבחי' מקבל שבדיבור שהוא האור וחיות של המדות והשכל וכו' נעשה בחי' משפיע באותיות שיוצאין לחוץ וכמ"ש בס"י וקבען בפה דוקא וכמו כל הנחלים הולכין אל הים ונק' עשישתא דמקבל כל נהורין עילאין כו' ונק' כלה שכלולה מהכל וכידוע בציור הע"ס בג' קווין חח"נ מימין ובג"ה משמאל ודת"י באמצע הכל נמשך אל המל' שעומדת למטה תחת קו האמצעי דת"י והוא אור הכתר שעל גבי ג' הקוין משום דנעוץ תחילתן בסופן כו' והנה אע"פ שמקבלת מהכל אדרבה היא הנותנת לומר דמעלה יתירה יש במל' יותר מהכל וכמא' בינה יתירה ניתנה באשה יותר מבאיש כו' (וראי' ממה שהים אינו מלא כו') שהרי ג' הקווין אינם מקבלים רק מח"ס שהוא חכמ' שבכתר אבל כתר שבכתר נבדל מג' הקוין ויש פרסא מפסקת כמ"ש והבדילה הפרכת בין קה"ק שהוא כתר שבכתר כידוע בשרשי או"א שהן רק ממזלות דא"א כמשל טפה א' הנוזל מן הדלי אחר הפסקת שוליה כו' וכאשר המל' מקבלת מהכל בזה יתרון מעלה שלמעלה מכולם והוא בחי' כתר שבכתר שנעוץ תחילתן ממש בסופן דוקא משא"כ בב' הקוין וגם לא בקו האמצעי דת"י רק במל' מטעם הנ"ל.

(ג) ויובן זה בהקדים ביאור ענין המל' שנק' שם ב"ן נ"ב גוונין למה נק' בשם מראה וכמו עשישתא כו' וכידוע דהמל' ל"ל מגרמה כלום דהיינו שאין לה בעצ'

טז, ד

רק מה שמקבלת מלמעלה לבד וגם מה שהיא מקבלת אינו רק מראה וזיו כמו הדיבור שאינו רק גילוי המדו' והשכל והרצון והוא שאין נמשך כלל ממהות השכל והמדות רק גילויין לבד ע"י הבל הלב ודרך כלל ג' גוונין הוא חוור וסומק וירוק חד"ר שנק' חג"ת כמו ג' גוונין דשמש בקשת ניכר התחלקות שלהם כי הענן הוא דבר זר שמקבל האור לכך בולט בו יותר וזהו כמראה הקשת כן מראה הנוגה הוא מראה דמות כו' שזהו ג' גונין דג' קוין באצי' בכללות שמתגלין במל' שנק' דיבור שבולטין שם דוקא משא"כ קודם התגלותן בדיבור נכללין בעצמותו כמו לבא לפומא לא גליא כו' אז המדות נכללין בעצם וכה"ג בשכל ורצון כו'. והנה לפעמים מאיר מקו הימין חח"ן במל' אז הוא מראה לבן דחסדים ולפעמים מאיר בה מבחי' הגבורות דקו שמאל בג"ה הוא בבחי' מראה סומק ולפעמי' מקו אמצעי דת"י כמראה האמצעי שנק' ירוק מבחי' דת"י זהו כמו המכריע שהוא כמו דעה ג' בלתי חיבור מב' הקוין ולפעמים מאיר בכללות כולם בקו האמצעי אז נק' המל' ארגמן שהוא הת"ת כשכולל הכל. וזהו לעתים משתנים וכמ"ש בזוהר ע"פ ואל יבא בכל עת כו' וכמו והימים ימי בכורי ענבים אלין יומין הי' דבחי' גבורה כו' וד"ל. וזהו שנק' המל' מראה דמות כאותיות הבולטי' במראה ודמות כו' וזהו איהו אמת ואיהי אמונה פי' איהו ז"א כולל ג' קוין בקו אמצעי דיעקב שנק' אמת ואיהי המל' אמונה שמקבלת מהכל כא' וזהו פועל אמת בז"א שפעולתו אמת במל' שכמו שמקבלת ממש באותו אופן ומדריגה שמקבלת היא משפיע לעולמות אם מקבלת מקו הימין דחסד משפיע חסד ואם מקבלת מהגבורות דקו שמאל משפעת גבורות כו' והיינו כמשל העשישתא שהיא כלי זכוכית בהירה שאין לה בעצם מראה להאיר רק כפי מראה האור שמאיר עליה ובתוכה אם מאיר בה אור לבן תאיר גם היא אור לבן ואם אור אדום גם ממנה יתפשט אור אדום כו' וד"ל וזהו כמשל הדיבור דל"ל מגרמיה כלום רק אם מאיר בו מחסדי' דשכל ומדות יאיר גם הוא כן כו' וד"ל.

(ד) ומעתה יש להבין למה במל' יאיר

יז, א

מפנימית הכתר שאינו נמשך לג' הקווין כלל כנ"ל אחר שנק' רק בחי' מראה לבן שאינו מקבל רק מג' הקווין ולא מלמעלה מהם כלל. אך הנה יש להבין תחלה ענין וביאור הכלל הנ"ל דכתר שבכתר אינו בא להתחלקות ג' קוין רק מחכ' שבכתר לבד כנ"ל. והנה ידוע דאין טעם לרצון ולא טעם ושכל גלוי לבד אלא גם לא טעם כמוס כידוע ביאור זה עד"מ אדם החפץ רוצה להרויח שיהיה פרנסה לנפשו להחיות' שרצון זה למעלה מהטעם לגמרי כי זה שרוצה לחיות אין זה רצון שנולד אלא רצון עצמי וטבעי בכל נפש החי שתמצא טרף לנפשה בכל עוז בלי ישונה מבלי יחולק באופן פרטי דוקא אלא יהיה איך שיהיה וכמ"כ ממש טבע הנפש החי לברוח ולמאוס בכל דבר המזיק וטורף לחיי נפשו היפוך החיות שכמו שהרצון עצמי לחיות כך היפוך הרצון בעצמית וטבעית שלא ימות כו' וב' הפכים אלה כא' הם ממש דמה שרוצה לחיות ואינו רוצה למות הכל א' דמה שיחפוץ בחיים היינו מה שאינו חפץ במות ומה שאינו חפץ במות היינו מה שרוצה לחיות בלי יפרדו זה מזה לעולם והיו לאחדים אע"פ שלזה בוחר וחפץ ובזה מואס ובורח שניהם מכח א' מעצמות הנפש וא"כ לכאורה יפלא מ"ש ראה נתתי לפניך החיים והטוב המות והרע ובחרת בחיים דמשמע שתלוי בבחירה שיוכל לבחור היפוכו למאוס בחיים וטוב ולבחור במות ורע וזה היפך הטבע בנפש כל חי ומסתמא גם בניצוץ האלקי ברוח האדם וודאי שחפץ בחיי האלקי בטבעית הנפש הזאת וכל דבר נמשך לשורש היותו וכמו נה"ט שתחפוץ בקיומה משרשה כו' ולא יפול בזה ענין בחירה כלל וכלל אך צריך לומר דמ"ש ובחרת בחיים קאי על רצון הנולד שנק' טעם כמוס לרצון עכ"פ. והענין הוא דודאי ב' מיני רצון העצמיות הנ"ל לחפוץ בחיים ולמאוס במות א"צ בחירה כלל אך הרצון הזה עצמו הנה הוא בא למטה יותר בהתלבשות והוא הטעם והשכל בהעלם תחלה איך שיבוא טרף נפשו לפועל ממש ויתחכם הרבה בזה עד שיבא על המצאות השכל וחכמה איך שיפרנס א"ע בזה הרי כח התחכמות זאת

יז, ב

נובעת רק מכח עצם הרצון שחפץ בחיים ואינו רוצה במות כו' ונק' התחכמות זו בחי' ח"ס כח המשכיל כל שכל כידוע (וכמו השוחד שיגרום השכלות חדשות מכח המשכיל כידוע) והוא טעם כמוס ונעלם לגלוי רצון העצמי שבו ועל ידו יבוא לו טרף לנפשו שזהו עצמית רצונו וחפצו וכאשר בא על המצאה ושכל ממש במה לפרנס א"ע זהו טעם גלוי שבעבורו יכול לומר שחפץ בעסק זה וכל זה נק' רצון הנולד שנולד תמיד בכמה שנויי אופנים פרטיים לפעמים כך ולפעמים כך דהיינו שישתנה מחסד לדין ומדין לחסד שכאשר יתחכם באופן שפיזור המעות טוב למצוא בזה טרף יפזר יותר ולפעמים להיפוך שיעלה בכח התחכמות שיקמץ ולא יפזר ובאמת לפי תמצית נקודת הרצון העצמי שחפץ רק בחיי נפשו אין הפרש לו בין שיחיה ע"י פיזור או ע"י קימוץ וכן לרחק הדבר המזיק לפרנסה זו יהיה בזה אופנים של רצונות מחולקים פעמים בריחוק ביותר ולפעמים בקירוב שבזה דוקא ינצל ממנה אמנם כללותו ב' קוין ברצון הנולד מן התחכמות איך לחיות לקרב לדבר הטוב ולהתרחק מדבר המזיק כמו שהיה ברצון עצמי הנ"ל רק שמשתנים באופנים שונים כפי הוראת התחכמות זאת כו' ומסתעף מן המוח אל הלב בכמה שנויי אופנים אלו ממש להתפעל בלב באוי"ר אהבה להטוב ושנאה ויראה בלב מהרע המזיק ומן הלב אל המעשה שהוא לקרב ולרחק וכן בפיזור וקימוץ דהיינו כל מה שאפשר לשמור א"ע מן הנזק בפועל ממש יש בזה אופנים מתחדשים ומשתנים לפי אופן הצריך לו וכן בבקשת מעשה ועסק המועיל לפרנס א"ע יש בזה שנויי אופנים רצונות נולדים תמיד ומשתנים מחסד לדין ומדין לחסד הכל ע"פ שנוי אופן טעם הכמוס לרצון העצמי שבנפש עצמה וד"ל. והנמשל מכ"ז יובן בדרך קצרה בענין כלל הנ"ל דכתר שבכתר נבדל בערך מחילוק הקוין שהוא כמו בחי' עצמות הרצון בחיים שלמעלה מהטעם ולא יחפוץ בהיפוכו דחו"ג הללו כא' הן בלי התחלקות כלל (כמו אנכי ולא יהיה לך בדיבור אחד נאמרו) רק בח"ס דכתר שהוא כמו בחי' טעם כמוס להביא בהתחלקות

יז, ג

אופנים שונים הן המה ב' הקוין שמתחלקים מחכמה שבכתר לימין חכמה חסד נצח שהוא עד"מ בהתחכמות הממציא כל מה שיועיל לו לפרנס א"ע בכמה פרטים קירוב בימין איך שיחי' באופן זה ומסתעף במוח חכמה בגלוי שכל ומשם להתפעל בלב שהוא בחי' קו הימין חכמה חסד ואח"כ במעשה שהיא בנצח לעשות כל מה שאפשר להיות מזה טוב ולהיפוך בקו השמאל נובע מבחי' ח"ס רצונות פרטים ולהתרחק מכל ההיפוך כו' והוא בחי' הגבו' שבקו השמאל בג"ה בכלל ובפרט עד שבא אל בחי' המעשה בפ"מ וכל התחלקות זה נק' גוונין שמאירים במל' שהוא סוף מעשה כידוע אבל בסוף מעשה שהכל נמשך שם הרי ידוע דכללות הכל נכלל בעצם הרצון ששם אין הפרש כלל איך שיחיה אם ע"י החסד כו' לכך נעוץ תחלתן דפנימית הכתר בסוף שהוא בחי' המל' דוקא וד"ל.

(ה) ויובן זה ג"כ בנשמה האלקית כמ"ש ובחרת בחיים כנ"ל הגם שאין בחירה וטעם לרצון עצמי שרוצה בחיי האלקית למעלה מן הטעם לגמרי כידוע וגם לשמור עצמו מדבר המזיק לנפשו ששניהם כא' בלי התחלקות כלל אך מ"ש ובחרת היינו כאשר בא למצוא טרף לנפשו האלקי' ע"י השגות אלקות שאז יבא הדבר בהתחלקו' אופנים שונים בג' מיני קוין ימין ושמאל ואמצע אך במעשה הן ג' דברים תורה ועבודה וגמ"ח וסוף דבר הוא המעשה שכוללת הכל ושרשה בעצם הרצון שנק' כשב"כ שלמעלה מהקוין כו' וד"ל. והנה מבואר למעלה בבחי' המל' למעלה שנק' עששיתא דמקבל כל נהורין וגוונין דג' קוין שזהו כמו סוף מעשה למטה שמקבלת מהכל ול"ל מגרמה כלום וכל השתנות שפע דחג"ת בא רק משינויי אור הכתר בג' הקוין דאצי' לבד שזהו מלמעלה למטה דוקא. והנה לכאורה אנו מוצאין שכל שינויי אורות וגוונין דמל' שנק' שם ב"ן למעלה אינו בא מלמעלה אלא מלמט' דוקא דהיינו לפי אופן העלאת מ"ן דנבראים אם לטוב אם לרע והיינו אל יבא בכל עת כו' (דכ"ח עיתים י"ד לטוב כו') דלפעמים בחי' המל' מלאה גבו' קשי' ודינין הרבה מחמת העלא' המעשי' של בנ"א שלא

יז, ד

טוב וכמ"ש כאן בזוה' הכצעקתה הבאה אלי בגז"ד כו' ולפעמים המל' בבחי' החסדים טובים וכו' מחמת העלא' מ"ן דתחתונים במעשה הטוב וכמשל עשישתא ששינוי גוונין שבה הוא לפי הגוונין של שלהבת שלמטה שעולה למעלה ועושה בה אורות משונים אם לבנונית או אודם או חשך שחור וכמ"ש בזוהר שנק' אבן טבא כו'. וביאור הדבר ידוע ע"פ פשוט שכל הברואים יש להם מחצב ושורש בכח האלקי שהוא מקור הכל הוא בחי' המל' שנק' כח הפועל בנפעל וע"ד דוגמא כאשר אנשי סדום היו רעים וחטאים במעשיהם הרי בא ועולה למעלה בשורש מקור חוצב' בבחי' המל' כל רעת' כמ"ש הכצעקת' הבאה אלי מפני שנרשם שם עונם באותיות למעל' ונעשו מקטרגים רעי' שצועקי' ותובעים דין (כמו דבר חשוך העולה למעלה ומחשיך המאור דלבנה וכה"ג) וכידוע בענין שטרי חובותינו שכאשר אדם עושה עון וחטא ונדבק במות ורע דקליפה עושה רושם רע למעלה שנק' שטר באותיות ממש אם מגזל או עריות ונברא מזה מקטרג רע שעולה ומסטין יורד ומקטרג לפעול לו רע כמ"ש תייסרך רעתך ממש וכידוע דאין רע יורד מלמעלה רק האדם עצמו עושה את הרע לייסרו ע"י מעשיו הרעים גם מן מחשבות רעות ודיבורים רעים הכל עולה למעלה ולא יאבד ונרשם שם וכן להיפך בעשות אדם הטוב גם במחשבה ודבור הכל עולה למעלה במקור חוצבו ונרשם שם בצירופי אותיות טובים ונברא מזה מלאך טוב להגן ולהמליץ טוב וגורם למעלה שיאיר שם אור צח ובהיר בחסדים הטובים כו' וזהו הנק' העלא' מ"ן בכלל שהוא מעש' התחתוני' כידוע וידוע דרוח אייתי רוח ואמשיך רוח דאתעדל"ת עושה אתערותא דלעילא באותו אופן ממש דהיינו שאופן השפעת בחי' המל' אדון כל הארץ אם בחסד או בדין הוא לפי אופן אתדל"ת דוקא שעוררו למעלה מדה זו כמ"ש ראה נתתי לפניך החיים כו' דמשמע שניתן ביד האדם לעשות זה השינוי מלמעלה אם חיים וטוב כו' דאם האדם בוחר במעשה חיים וטוב עורר למעלה המשכת שפע חיים וטוב ברוחניות ובגשמיו' דהיינו על נשמתו

יח, א

שתחי' בחיי עולם כמו בעבודה שבלב ומוח בתפל' וכה"ג ובגשמיות בחיי פרנסתו שיצלי' ויסיר ממנו כל מקטרג רע ברוחניות ובגשמיות משונאי' שלא ירדפוהו כו' ולהיפך בעשותו בבחירתו ברע ימשיך עליו ברוחניות ובגשמיו' השפעת הרע ומות לפי שמעורר למעלה כח הדין הקשה ואע"פ שאין רע יורד מלמעל' אבל הוא עצמו עשהו כנ"ל ובזה ניתנה הבחירה לאדם דוקא והכל בידי שמים חוץ מיראת שמים וכמו צדיק ורשע לא קאמר לפי שניתן לאדם הבחירה ולא מן השמים הוא כידוע. ולפ"ז כל שינויי אופני ההשפעה מבחי' המל' תלוי באופן המעשה דבנ"א וכמ"ש השופט כל הארץ כו' לפעמים בחסד ולפעמים בדין (ונק' ב"ד דלתתא כו') וכ"ז מטעם שבחי' המל' נק' כח הפועל בנפעל ע"כ משפיע למטה כפי העלא' מ"ן שלהם למקור חוצבם המחיה אותם וא"כ הרי כ"ז סתירה גדולה לכאורה על ענין הנ"ל דהמל' מקבל הכל מלמעלה דוקא ולכך נק' אמונה דמה שמקבלת מלמעלה דוקא משפעת למטה ומצד עצמה ל"ל מגרמ' כלום היפך זה ממש. אך הענין הוא דשניהם אמת ואין זה סתירה כלל דהלא ידוע בענין העלאת מ"ן שגורם המשכת מ"ד בכלל רק לפי אופן ההעלאה ובחי' המשכת מ"ד היינו ענין המשכת אורות עליונים דג' קוין דאצי' במל' מלמעלה למטה דוקא כמו המשכת אור החסד דקו ימין במל' תלוי לפי ערך העלא' מ"ן במעשה החסד וצדקה למטה שמעוררים מלמטה למעלה במל' ע"ד הנ"ל בענין הבחירה כו' ומבחי' המל' עולה למעלה באצי' (כמ"ש הבאה אלי ממש וכמ"ש בזוהר ) ואמשיך רוח של חסד דז"א דאצי' שמאיר למטה במל' והמל' משפיע חסד זה לעולמות לנשמות בג"ע עד חסד אל כל היום עד שהוא זן ומפרנס לכל ולהיפך במעשה הרע דבנ"א מעורר למעלה במל' כח הדין ועולה למעלה ונמשך מבחי' גבו' דקו השמאל במל' ואע"פ שאין רע יורד מלמעלה שהוא באצי' אבל מבחי' פסול' גבו' הללו נמשך למטה ע"י בחי' המל' כאשר הוא בבחי' דינא קשיא לענות לרשעים בפו"מ כמ"ש חמת ה' על ראש רשעים יחול ע"י

יח, ב

מקטרגים הרעים כנ"ל ונמצא ששניהם אמת דג' הקוין דאצי' הוא המאיר במל' וחו"ג וממוצעים ואמנם כל פרטי אופני שינויי האור הכל תלוי בהעלא' של בנ"א מלמטה וכמו והימים ימי בכורי ענבים שא' בזוהר שאז היה מאיר במל' מבחי' גבו' קשות דענבין אוכמין שזהו מפסולת גבו' דקדושה דאצי' שנק' ענבי חוורי וכידוע בענין ענבימו ענבי ראש וכמו אשכול של ענבים סחטה לו כו' ולהיפך בבחי' החסד וטוב דבנ"א נמשך אור החסד דאצי' מרום המעלות במל' וכמו יהי חסדך ה' עלינו כאשר יחלנו לך בהעלאה מלמטה. ולפ"ז כל המשכות אורות עליונים במל' תלוי הכל בבחירה דבנ"א שהמה המוסיפים אור במל' או גורעים ומחשיכים והמל' נמשל כעשישתא שמקבלת מלמטה ומלמעלה ומצד עצמה ל"ל מגרמה כלום כנ"ל. ובאמת אין זה מתיישב כלל לפי קבלת האר"י ז"ל וגם לא בפשט הכתובים שהרי א' השופט כל הארץ משמע דבחי' המל' מצד עצמ' שופט את הכל לפי מעשיהם כו'.

(ו) ועוד י"ל במ"ש בזוהר בענין אין כל חדש תחת השמש דוקא אבל לעילא כו' דזהו כענין הנ"ל בבחי' הדיבור שמקבל מהמדות שנק' שמשא כידוע בענין שמש ומגן ה' אלקי' דחומר הדבור הן אותיו' דמאמרות כמו יהי אור דאתוון אתגליפו ויצאו לחוץ ואין כל חדש תה"ש דוקא כמו באור הנברא יש מאין תמיד מבחי' חסד דאצי' והצורה של הדבור הוא בחי' המקבל מהמדות ומשפיע בעולמות ולפ"ז מה שהמל' לית לה מגרמה כלום הוא כמו הלבנה שמקבלת אור השמש ולא שאין לה אור עצמי כלל אלא לאחר שקיבלה בעצמה היא משפיע משל עצמה כתלמיד שקיבל מרבו שמשפיע אח"כ מכח עצמו וכאשה כי תזריע וילד' וכמ"ש במ"א ובזה יתורץ לכאורה דודאי דבר ה' יקום לעולם וכאשר דברו יצא מפיו להוות הנברא יש כח זה בעצם באותו דבור תמיד רק שצריך לקבל תחלה לעצמו מהמדות כו'. אך מ"ש השופט כל הארץ דמשמע דבדידיה דוקא לחוד תליא מילתא והרי מ"ש ואתה מחיה א' עד תי"ו דאותיות דאתגליפו כו'

יח, ג

מבואר דל"ל מגרמה כו' היינו לשנות השפע מחסד לדין ומדין לחסד כמו מלך שיגזור אומר כך וכך וזה תלוי לפי מעשה בנ"א וכמ"ש מלך במשפט יעמיד ארץ ודבר מלך שלטון ובזה יש חידושי' ושינוים והחידוש בא מלעילא מן שמשא דוקא ולפי אופן העלאת מ"נ דוקא וכמ"ש בע"ח דמתחלה היה חפץ חסד מעצמו ואח"כ תלוי במעשה התחתוני'. וביאור הענין דרך כלל הנה ודאי יש הפרש בין חידוש מע"ב לחדש אור שפע מציאותו הקדום כמו מחדש בכל יום מעש"ב שהוא הצורה בחומר בלי תוס' ומגרעת ובין חידוש ושינוי בתוס' או גרעון שזה משתנה ומתחדש ג"כ בכל יום כידוע ומ"ש אין כל חדש תה"ש היינו כחידוש מעש"ב לחדש מחדש חיותם הקדום שאין שינוי גמור בשמים וארץ וכל צבאם מכמו שיצאו בתחלה מדבר ה' ורוח פיו ומה שלעילא מן שמשא מתחדש היינו חידוש ושינוי גמור בתוס' או גרעון כמו להשפיל ולהרים מי יחיה ומי ימות כו' מראש עד סוף כל דרגין שנק' הנהגות עולמות בכלל וזה תלוי לפי העלאת מ"נ דוקא. ויש להבין לפ"ז מ"ש ואילו צדיק ורשע לא קאמר דצדיק או רשע לא בא בהשתלשלו' מלמעלה אלא ניתן לאדם הבחירה כידוע ולמה נבדל זה מגזירת חכם או טפש עשיר או עני דודאי נכלל גם זה בכלל הנהגות העולם כמו אם יהי' עשיר או עני כו' וכן יגזור אם יהי' צדיק או רשע וכידוע הקושיא דידיעה ובחירה דודאי ידוע אם יהיה צדיק או רשע וראי' לזה ממה שמצינו במ"ש לאברהם ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עון האמורי עד הנה הרי היה ידוע למעלה מה שעתיד האמורי לחטוא ואשר לא יושלם עונו עד דור רביעי וז"ש כי לא שלם עון האמורי עד הנה. אך הנה לפי הנ"ל בהפרש שבין תחלת הבריאה אין כל חדש כו' גם כאן כשיגזור אומר על הטפה זה הויית תחלת הצורה בחומר אם יהיה בצורת חכם או טפש וכן עשיר או עני אם גבור או חלש אבל שינוי וחידוש שאחר הבריאה מעשיר לעני ודאי תלוי לפי מעשיו דוקא וא"כ צדיק ורשע אם על תחלת יצירה יתכן לגזור שם צדיק למה לא אמר צדיק או רשע ואם צדיק או רשע אינו אלא אחר הבריאה בהיות

יח, ד

הצורה לא יתכן לומר ואילו צדיק ורשע לא קאמר אלא ודאי שאינו רוצה לגזור כדי שיהי' תלוי בבחיר' ואם הי' גוזר היה צדיק בהכרח א"כ יפול ענין הוויית הצורה לצדיק שיהיה צדיק מבטן אמו כמו בטרם אצרך בבטן ידעתיך וברשע אמר זורו רשעי' מרח' וכה"ג ואעפ"כ צדיק ורשע לא קא' שלא יהי' הכרחי' אח"כ.

(ז) ולהבין זה הנה אנו רואים שיש לכאורה סתיר' על עיקר הענין היוצ' מכל הנ"ל בענין הבחירה שניתן לאדם שנק' העלאת מ"ן אם לטוב או להיפך בב' אופני הנ"ל א' שגורם המשכת הג' קוין דאצי' במל' והב' שגורם המשכת שפע המל' בעולמות אם לחסד או לדין ושניהם אמת כנ"ל הלא מצינו בענין התשובה שאינה תלוי' בבחירה כי גם אם אין התעוררות בחירה באדם כלל למעשה הטוב ולסור מרע יפול בלבו התעוררות מלמעלה ממילא ומאליה שלא הי' הכנה לזה כלל כמ"ש עד יערה עלינו רוח ממרום וכידוע בענין השיבנו ה' אליך ואז דוקא ונשובה וכענין הב"ק שמכרזת בכל יום שובו בנים ועי"ז מתעורר כ"א וא"כ מה שע"י רוח ממרום אח"כ עושה טוב ומואס ברע הוא למעלה מן הבחיר' והטעם לגמרי ורוח ממרום זה הנה ודאי שהוא נמשך מלמעלה מעלה דהיינו מקו הימין דחסד דאצי' בעולמו' והוא הב"ק שבא בכל עולם עד נשמות שבגופי' כמ"ש בזהר ושרשו מבחי' הרחמים שכלול מחו"ג ונק' גבורה שבחסד וכמ"ש במ"א בענין תקון חצות בענין הנותן לשכוי בינה דבטיש בגדפוהי כו' וכן יש המשכת רב חסד לעורר את האהבה בבנ"א וכמו וימינו תחבקני וכאהרן כה"ר וכאברהם אוהבי מבחי' חסד דאצי' שממשיך אהבה בלב כנ"י ויצחק גבורה דאצי' ממשיך יראה בנשמות דבי"ע ולהיפך יוכל להיות המשכה מלמעלה פסולת כח הדין שבקו השמאל שנשתלשל למטה בנוגה בבי"ע והוא מעורר לאדם רוח רעה לילך בדרך עקלתון להאבידו בבאר שחת גם לצדיקים כרוח רעה שנמשך לשאול כו' ומכ"ש ברשעים כמו שמצינו בכמה מעשיות בכתובים כפרעה שהכביד לבו וכאחאב שנפתה ברוח שקר וכה"ג אנו

יט, א

רואים שילך אדם בדרך הרע בלתי בחירה כאילו מלמעלה דוחפים אותו והוא שנתעורר בהתעוררות פתאום לרצונות רעות לגזל ועריות וכה"ג או להרהורי שארי עבירות בלתי חפץ בהן בבחירה בטעם כלל כו' וכמאמר הידוע אדם מטמא עצמו מעט מלמטה מטמאין אותו מלמעלה הרבה והן כתרים דקליפה שנמשך מפסולת גבו' העליונות ומפסולת החסדים לגזל ורציחה מפסולת הגבורה כיצחק שיצא ממנו עשו ולתאות ניאוף מפסולת החסד כישמעאל כידוע דאזלעו"ז ואדם מקדש עצמו מעט מלמטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה היינו שמעוררים אותו לדרכי החיים והטוב כנ"ל ולפ"ז הרי כל עיקר הבחירה שנק' העלאה בחי' אתדל"ת שגורם אתדל"ע באותו אופן ממש כנ"ל הכל אינו אלא מצד האדם לבדו אלא שמעוררים אותו לכך וא"כ מהו ענין שכר ועונש לצדיק ורשע שהרי משום זה צדיק ורשע לא קאמר כדי שיהיה שכר ועונש בענין הבחירה שתהיה מצד עצמה דוקא ולא הכרחית כמו מצד התעוררות שלמעלה. אלא שצריך לומר דודאי העיקר הוא הבחירה שמצד עצמו דוקא ומה שמעוררים אותו מלמעלה לדרך זה היינו דוקא לדרך זה שהוא רוצה לילך בה מסייעין אותו מלמעלה בהתעוררות תמיד לחזק לבבו שילך בה ברוב עוז ותעצומות אבל אם לא היה לו רצון מעולם לילך בדרך זה אינם מעוררים אותו מלמעלה כלל וכמארז"ל הבא לטהר מסייעין אותו הבא לטהר דוקא שנותן נקודת לבבו ליטהר יש לו הרבה מסייעים מלמעלה בהתעוררות רוח תשובה תמיד כנ"ל ולהיפך הבא ליטמא שנותן נקודת לבו ליטמא ברע הרבה פותחין לו שערי טומאה לעוררו ולחזקו בתמידות וכמו הרהורים רעים שנופלים לו תמיד בלתי בחירה כנ"ל ונמצא הרי העיקר תלוי בתחלת נקודת הרצון שבלב אם לטהר או לטמא וזהו עיקר הבחירה ומלמעלה אין ההמשכה אם לטוב או להיפך רק לסיוע ולחיזוק הרבה יותר וכענין עבירה גוררת עבירה מצוה גוררת מצוה וכמאמרם אדם מטמא עצמו מעט דוקא כאשר מטמא עצמו

יט, ב

מעט אז מטמאים כו' ולהיפך מקדש עצמו מעט דוקא כו' וד"ל וזהו אלו צדיק ורשע לא קאמר שלא יהיה הכרחי בהטיית נקודת לבבו לטוב ורע ויבטל הבחירה (ולפ"ז מ"ש בטרם אצרך בבטן ולהיפך ברשע מרחם כו' גם זה אמת דאם צדיק הוא בבטן נקודת לבו לטוב ולהיפך ברשע לכך על תחלת הויית צורת צדיק ורשע לא קאמר) וד"ל.

(ח) ואחר כל הנ"ל יש להבין ענין המאמר הזוהר דלעילא ע"פ והוא מסיבות מתהפך בתחבולותיו כהאי אומנא דעביד מאנא דחרסא דההיא טיקלא אסתחר' קמיה. הנה לפי המובן מל' המשל הזה דטיקלא כך הוא דדרך היוצרים לשים גלגל א' בין רגליו ומשים החומר בתוך הגלגל ומגלגל הגלגל על זה החומר לצדדים כפי שירצה בצורת החומר ההוא כמו שאומר כחומר ביד היוצר שבגלגולו הגלגל נעשה צורה בחומר הניתן בו רק כרצון היוצר ובידו לשנות ולהפוך מצורה לצורה בסיבובו הגלגל על החומר באופן אחר מן סיבוב הראשון וזהו שא' דמהפך ממאנא למאנא. והנה לפ"ז הרי סיבת השתנות הצורה בחומר אינו בא לא מצד החומר ולא מצד הגלגל רק מצד היוצר לבד כשמסבב הגלגל כרצונו אם יסבבנו לצד ימין וכדומה יהיה הצורה בחומר כך ואם יסבבנו לצד השמאל יהופך לצורה אחרת אבל הגלגל א' הוא והחומר משתנה ממילא ולא שיבא שינויו מצד עצמו כלל והרי הנמשל מזה לכאורה אינו מכוון עדיין למעלה בבחי' המל' שנק' ב"ד דלתתא שנמשל לטיקלא שזכר כאן במשל גלגל היוצרים שהרי מבואר למעלה שהשינוי בצורה של כל הנבראים באה מלמעלה ומלמטה דהיינו מהמשכות הג' קוין במל' בחסד או בדין ומבחי' המל' נמשך לנבראים כך באותו אופן ומה שלמעלה נמשך כך הרי הוא בא מאתדל"ת שעושה אתדל"ע והיינו מבחי' העלאת מ"ן דבנ"א אם לטוב כו' וכנ"ל דשני העניינים הללו אינם סותרים אלא הא בהא תליא והיו לאחדים דהיינו שבחי' הנהגות העולמות מתחדש בחידוש ושינוי גמור שזהו השינוי מצורה לצורה

יט, ג

אחרת לפי מעשה בני אדם דוקא וכמ"ש כאן לפום פעלם דבני נשא וגם על תחלת הוית צורת חכם או כו' יגזור אומר מלמעלה רק צדיק ורשע לבד לא קאמר משום דבבחירת נקודת לבו כך יומשך עליו מלמעלה אם לחסד או להיפוכו כו' כנ"ל וזהו השכר ועונש ועכ"פ מובן מכל זה שע"י בחירת האדם מלמטה והמשכת העזר מלמעלה באמצעו' שניהם לבד נעשה אופן הצורה בחומר כו' וזה אינו מכוון לפי המשל דגלגל היוצרי' שאין החומר עושה כלום ולא הגלגל רק היוצר שהוא המסבב הגלגל והרי לפי הנ"ל הטיקלא שהוא בחי' המל' שנמשל לגלגל הוא עושה הצורה היינו ע"י החומר דוקא שהוא העלא' מעשה הנבראים כו' וד"ל. אך הנה יש להקדים מענין הנ"ל משל אחר שהוא כמו שני חביות א' של יין טוב וא' של חומץ רע והנה הבעה"ב הוא מעמיד כלי א' גדולה כדלי או קטנה כצלוחית תחת החבית של יין הטוב למשוך יין בכלי ואותה כלי עצמה מעמידה תחת החבית של חומץ למשוך בה חומץ למי שרוצה בחומץ הרי הכלי מקבלת בתוכה ב' הפכים יין וחומץ טוב ורע ואין בה שינוי זה מצד עצמה רק מחמת האדם שרוצה שיומשך בה יין מעמידה תחת החבית של יין וכשרוצה שיומשך בה חומץ מעמידה תחת חבית החומץ והכלי א' היא דכמו שמקבלת היין כך מקבלת החומץ ולא שנעשה בה שינוי זה מצד עצם שהרי חוזר ומעמידה כמה פעמים מחבית זו לחבית אחרת בחילוף כמה פעמים והנה גם ביין וחומץ לא נעשה השתנות מזה לזה שהרי לעולם לא נעשה מיין חומץ ולא מחומץ יין רק שהאדם הוא הממשיך מחבית יין ומחבית חומץ ולא נעשה גוף השפע הזאת מצד החבית רק ע"י האדם וגם שנק' שינוי לגבי האדם מה שלפעמים ממשיך יין ולפעמים ממשיך חומץ אין זה שינוי לגבי עצם היין והחומץ שכ"א במהותו ונמשך כמו שהוא ומה שהוא נמשך או אינו נמשך זהו ע"י שינוי רצון האדם וכך הוא בכלי המקבל מן החבית אין מצד הכלי שינוי זאת הקבלה לפעמים מחומץ ולפעמים מיין אלא מצד האדם שמעמידה לפעמים לקבל

יט, ד

בתוכה יין ולפעמים חומץ והכלי אחת היא לכל אשר יחפוץ האדם יטנה לרוצה יין יטנה תחת היין ולרוצה חומץ יטנה תחת החומץ הרי כל השתנות הזאת מהמשכת היין לחומץ ומחומץ ליין הכל הוא בא ע"י האדם לבדו שיעש' כרצונו ולא מצד החביות והכלי המקבל כלל כו'. ומעתה יש לכווין ענין משל הזה משל גלגל היוצרים שהזכיר כאן שזהו ענין הטיקלא דאסתחרת לפני היוצר דהנה החומר הוא הכלי המקבל הצורה מן הגלגל בסיבובו עליו כך או כך אם לימין או לשמאל כנ"ל הרי הוא החומר הזה נעשה בו צורות שונים הפכים בחילוף כמה פעמים לפי חילוף סיבובי הגלגל עליו ע"י רצון היוצר שמסבבו על החומר הנתון בו לפעמים באופן כך ולפעמים באופן כך כמ"ש כאן דמהפך ממאנא למאנא כמה פעמים והכל חומר א' הוא ואין שינוי זה מצורה לצורה מצד החומר בעצם אלא שנעשה בו שינוי ממילא מן שינוי סיבוב הגלגל וסיבת שינוי סבוב הגלגל לעשות בו צורות שונות באה ע"י היוצר שסיבבו כך או כך וכמ"כ הגלגל א' הוא ואמנם מה שעושה הצורה באופן סיבובו כשמסבב כך או כך אין בזה שינוי לעולם אך אם יסבב כך או כך זה נעשה ע"י רצון היוצר שהוא המסבבו ונמצא שעיקר שינוי הצורה הכל מן היוצר שסיבב הגלגל ולא מצד הגלגל והחומ' ואעפ"כ הסיבוב עצמו של הגלגל הוא עושה הצורה והחומר מקבל הצור' ההיא אבל יוחלף וישונה כמה פעמים הרי היוצר עושה הכל דהיינו סיבוב הגלגל שיעשה הצורה וקבלת החומר כו' ולפ"ז מכוון משל זה עם משל הנ"ל בחביות יין וחומץ וכלי המקבל מהם דשפע היין וחומץ ה"ז כמו עשיית הצורה מן סיבוב הגלגל במשל הטיקלא הנ"ל וכשנותן הכלי תחת חבית היין ה"ז כמו חומר שמסובב בגלגל מצד הימין וכדומה וכשנותן הכלי תחת החומץ ה"ז כחומר המסובב בגלגל לצד השמאל וכדומה וכמו שהחומר א' ומקבל צורות שונות כך הכלי א' ומקבלת לפעמים יין ולפעמים חומץ בחילוף זה כמה פעמים וכנ"ל שהכל עושה האדם וזהו כמו שהיוצר עושה הכל כנ"ל וד"ל.

(ט) והנה להבין היטב הנמשל למעלה בבחי' המל' מכוון ע"פ ב'

כ, א

המשלים הנ"ל הנה תחלה יובן הנמשל מהם למעלה כדוגמא זו בגלגל המזלות שסובב ע"ג כדור הארץ הלזו כידוע בענין אני אענה את השמים והם יענו את הארץ דגלגל המזלות שנק' שמים משפיעים על הארץ שהיא כמו נקודת גרגיר חרדל באמצעית כו' ופי' יענו את הארץ לשון השפעה והוא ענין השפעה רוחנית שנמשך לנקודת המרכז מעיגול השמים כמ"ש במ"א וזהו ומסדר את הכוכבים במשמרותיהם ברקיע כרצונו דווקא וכמאמר הידוע בר"א בן פדת דהוה דחיקא לי' שעתא טובא א"ל אי בעית דאהפכית לעלמא אפשר דאיברת בשעתא דמזונא פי' לעלמא גלגל המזלות לשנות סדר סיבובם לארץ וביאור הדבר ידוע דכל חלקי דצח"מ שבארץ מיוחדים ומובדלים זמ"ז כ"א לפי מקומו ושעתו שמקבל מהמזלות הסובבים עליו לפי הסדר הקבוע ומה שאנו רואים שינויי הטבעי' בכל פרט חלקי דצח"מ בכל אקלים מזמן לזמן הכל לפי אופן שינוי סדר מהלך הכוכבים ומזלות הסובבים שמה כי יש כוכבים ומזלות של חסד וטוב בכלל ויש של דין ורע בכלל (ולכך היו עובדי כוכבים ומזלות בדורות הראשונים כטענת הנשים לירמיהו ומאז חדלנו לקטר למלכת כו') שהרי אין לך עשב שאין לו מזל המגדלו וכמ"ש ממגד כו' והרי יש עשבים ומיני צומח טובים ורעים וכן גם הדומם יש לו מזל מיוחד כמו שאמר לגדא דהר וכן החלקי חי ומדבר מזל מחכים ומזל מעשיר ולהיפך כו' (ומה שא' ארץ מגדלת חכמים או טפשי' וכן יש חכמים להרע בטבעם או להיטיב כו' זהו מצד אופן מדרגת המזל ששופע בארץ הזאת וכן בשינוי טבעי המדות טוב ורע הכל תלוי במזל השופע) וכמ"ש והם יענו את הארץ בכלל ובפרט ימצא שינויי' רבים מכל אקלים מזמן לזמן והיינו לפי שינוי סדר הסיבוב דגלגל המזלות לבד וכמ"ש ומסדר את הכוכבים במשמרותיהם פי' בבחי' היכלות דנוגה דמל' דעשי' שמקבלים שם הט' גלגלים מט' כלים חיצוני' והן שרשי הע"ש דעשי' כידוע בענין יצב גבולות עמים כו' וד"ל. והנה הארץ וכל אשר בה מחלקי דצח"מ נמשל לחומר בכלל ונעשה בה צורות שונות מטו"ר בחילופי' שונים תמיד מסבוב גלגל המזלות (וכמו ר"א ב"פ שנברא בשעה שמזל הדין דעניות סובב עליו מקומו ושרשו ואם יהופך הסיבוב יוכל להיות שיסובב עליו מזל של פרנסה שנק' שעתא דמזונא כמ"ש בזוהר בענין ימי הטוב וימי הרע כמו בז' שני השבע כו') ואמנם סיבת שינוי אופן סיבוב גלגל המזלות לפעמים כך ולפעמים כך זהו כרצון המאציל והבורא הכל וכמ"ש ומסדר כרצונו דוקא נמצא זהו מכוון עם ב' משלים הנ"ל וכמו גלגל היוצרים שהסיבוב שלו עושה הצורה בחומר כך סיבוב גלגל המזלות עושה אופן הצורה בחומר דצח"מ (אם חכם או כו' טו"ר בכל חלקי דצח"מ בכל אקלים באופנים שונים) ותלוי הכל במסבב וז"ש כחומר ביד היוצ' וכמו משל העמדת הכלי תחת יין או חומץ שתלוי במעמיד כנ"ל וד"ל. אך הנה לפ"ז מה זה שתלוי הכל בבחירתו של אדם בין טו"ר שממשיכים עליהם טוב או רע וכאנשי סדום שגרמו במעשיהם שיומשך עליהם הדין הקשה וכן כי לא שלם עון האמורי עד הנה וכך כל אקלים משתנה אופן קבלת שפעם מן השמים לפי אופן מעשיהם דוקא וכמ"ש השופט כל הארץ כו' שהרי א' ואני אענה את השמים שמסדרם כרצונו לפי מעש' בני אדם דוק' והרי כל חלקי דצח"מ נמשל לחומר מוכן לקבל הצורה שלא יפול השינוי מחמתו כלל כנ"ל במשל החומר שבגלגל היוצרים.

כ, ב

(י) והנה באמת צריך להקדים לכ"ז הקדמה אחת במקור העיקר של ענין העלא' מ"נ והמשכת מ"ד הנ"ל שנק' אתדל"ת ואתדל"ע הנ"ל והוא בענין מא' קו המדה הידוע עניינו שהוא כח עליון המגביל ומודד כמה יהיה ההעלא' מ"נ וכמה יהיה המשכת המ"ד ואיך ובאיזה אופן יהי' זה וזה וכמו שמודד ומגביל או"כ ונק' בצ"ק כמ"ש במ"א בענין האי משחתא כו' ותחלה יש להבין בענין הבחירה שאין זה רק באדם לבד שהוא בעל בחירה לשנות מטוב לרע ולהיפך שאין זה כלל בזולתו

כ, ג

כמו בחי וצומח ודומם למט' וגם למעלה במלאכי' וצבא השמים שלא ישנו תפקידם לעולם כידוע וכפני אריה אל הימין לא ישונה להיות בבחי' פני שור כמו שלא יהפך טבע האריה לשור למטה רק האדם יוכל להפוך מחסד לדין ומדין לחסד וכן בטוב ורע כי יש לו כח הבחירה הזאת ואינו מוכרח להיות באופן א' כמו שהוא בטבע עד שרשע יעש' תשובה וצדיק יחטא ולכך צדיק ורשע לא קאמר אע"פ שיודע שזה יהיה צדיק לא יהיה מוכרח מזה כלל אלא יהיה תלוי בבחירתו וא"כ י"ל על סיב' שינוי גלגל המזלות לטוב ורע בחלקי דצ"ח זולת האדם שאין בהן ענין הבחירה להיות גורם שינוי דבר מה או היפוכו ואנו רואים שיש שינויי' הרבה גם במלאכים עליונים שעולים ויורדי' לפעמי' כך ולפעמים כך. אך הנה האמת הוא כנ"ל שיש הפרש בחידוש מעש"ב בתח' השמש שאין כל חדש מעיקרו כשמים וארץ וכל צבאם וכמ"כ המרכבה עליונה לא ישנו בתוס' וגרעון ונק' עומדים כי תחלת הוית הצורה לא ישתנה בבריאה ואין החידוש רק לחדש החיות לבד ומה שימצ' שינויי בע' שרים וע' מלכים ולמעלה במלאכי אלקים עולין כו' הכל בשביל האדם אשר ע"פ האדמה כי הוא כלול מעליונים ותחתונים ובו תלוי הכל ואם ייטיבו מעשיהם ימשיכו תוס' אור בכל העולמות ולהיפך יגרמו גרעון אור גם למעלה אבל אין השינוי הזה מצד עצמן כי אין בהן הבחירה לשנות כו' רק הנפילים כו' וגם בנשמות יש שתחלת צורתם והויתם כך בבחי' חסד וזה בבחי' הדין כמו ב"ש אוסרים וב"ה כו' וכן בהשגות אלקות ס"ר דעות כו' וזהו כמו פני אריה שא"א להיות פני שור וכמיכאל וגבריאל ממש רק בבואם בגופים יפול השינוי בצדיק ורשע אם שיבחור בטוב או יבחור ברע שלא היה זה בנשמה בלא גוף שאין בה השתנות וכמו אשר עמדתי כעמידה דמלאכים (ואפשר יש הפרש בין חו"ג לטוב ורע דעיקר ענין הבחירה הוא בטוב ורע לבד ששרשו בעה"ד טוב ורע שזהו מחמת שבה"כ אבל בחי' חו"ג שלהם אין בזה שינוי וגם במלאכי' שלמטה

כ, ד

בעה"ד טוב ורע עד שנמצא שרובו רע כע' שרים דנוגה דעשיה גם בזה אין שינוי בבחירה כי לא יחליף הרע בטוב בתשובה למטה בהתלבשות בגופי' כמו אנשי נינוה ולהיפך אנשי סדום וכה"ג וד"ל) ובאמת יש העלא' מ"נ במלאכים ג"כ ונק' ביטול היש לאין שממשיך לחדש מאין ליש רק שהוא בלי תוס' וגרעון.

(יא) והנה מעתה יש להבין בגוף ענין הבחירה שנק' אתדל"ת שעושה אתדל"ע דלכאורה אתדל"ת עיקר שהרי הוא העושה אתדל"ע והרי כמובן מב' משלים הנ"ל דאין השינוי מצד המקבל ככלי שמקבל היין וחומץ וכחומר אשר בגלגל וכה"ג סותר דבר זה וגם י"ל בהיפך שאתדל"ע עיקר שהרי הוא העושה אתדל"ת וכמש"ל בענין התעוררות תשובה שממשיכים לו רצון לטוב וכה"ג וכידוע דהמשפיע עיקר ומקור ולא המקבל ולפי המובן מב' משלי' הנ"ל אינו כן שהרי סיבוב הגלגל שעושה צורה לא מצד עצמו אלא מצד היוצר וכן שפע היין וחומץ ע"י האדם הוא כו' אלא מוכרח לומר שיש מדרגה ג' שגבוה מן המשפיע והמקבל והוא למעלה מאתדל"ע ואתדל"ת עד שנאמר דזה גופא מה שיש בכח המשפיע לעורר את המקבל וכן מה שיש בכח המקבל לעורר את המשפיע שזהו ענין אתעדל"ת שעושה אתעדל"ע ואתדל"ע עושה אתדל"ת כ"ז אינו מצד עצם המשפיע והמקבל רק מכח העליון משניהם יחד הוא בא. וזהו ענין מאמר קו המדה הנ"ל והיינו כמובן מב' משלי' הנ"ל דהיינו בגלגל היוצרים היוצר המסבב הגלגל והחומר הוא העושה הכל וכן האדם המעמיד הכלי כו'. ויובן ביאור ענין זה עפ"י הנ"ל בענין הבחירה וכמ"ש ואילו צדיק ורשע לא קאמר דהנה ודאי ביצירת הולד בבטן כבר נודע אם יהיה צדיק או רשע כי הנה החומר שכבר מורכב מן הצורה הוא למטה מן הצורה אבל חומ' הפשוט הוא בחי' העצמיות שלו טרם שיתפשט בו הצורה הוא למעלה מן הצורה וז"ש בטרם אצרך בבטן כו' שזהו חומר טוב מוכן לקבל כל צורה טובה (וכמו ותרא אותו כי טוב הוא טוב בעצם

כא, א

וכמו בוצין בוצין כו') (ולהיפך כמו באחר שאמרו טינא הי' בלבו ולכך עשה לו סיבה לזה ממה שלא קם מקמי' שיסבור ב' רשויות כו') והיינו לפי עצם נקודתו הטוב אם רע כן תהיה הצורה שלו ממילא ונמצא הבחירה שלו אעפ"י שנראה שזהו כחידוש גמור אין כל חדש בו בעצם רק שיצא מהעלם עצם הפשוט לידי גילוי לבד כמו כל צור' לחומר הפשוט ההיולי (וא"כ מה שיגזור חכם או טפש ג"כ תלוי לפי עצם נקודת החומר הפשוט אם מוכן לקבל צורת חכם או טפש גבור או חלש עשיר או עני ואינו כן שהרי על כל עיקר עצם הפשוט יגזור אם יהיה מוכן כו' וידוע דודאי יכול להיות מצדיק רשע בשינוי הבחירה אח"כ ולא יוכל להיות מחכם טפש או מגבור חלש ומעשיר עני אחר שנגזר ולמה יהיה הפרש ביניהם אלא מוכרח שהבחירה תשנה את העצם הפשוט ג"כ להיפוכו וד"ל).

(ומבואר במ"א בענין והייתם כאלקים יודעי טוב ורע בענין ידיעה ובחירה שהוא מקיף ופנימי תוכן הענין על בוריו) ולפ"ז מה שהבא לטהר מסייעין אותו מלמעלה בכל מיני סיבות בתחבולות שונות לזה כנ"ל וכן להיפך הבא לטמא פותחין לו כ"ז אינו בא רק לסייע את הבחירה הבאה לגלות את העצם הפשוט אם הוא טוב או רע. ואמנם הנה מוכרח עוד לומר בגוף ענין בחירה זו שהוא מה שנמשך מצד העצם שלו לטוב או לרע והיינו מה שבא מצד בחי' המקבל אין זו מכח המקבל עצמו לבד אלא שמסייעים ועוזרים לו לעורר בו הטיי' והמשכה זו אע"פ שא"צ סיוע כי ממילא יבא בזה מצד העצם מ"מ תלוי לפי אופן העזר הבא אליו מהכח העליון וממילא מוכרח לומר שגם להמשפיע שלו שהוא העזר וסיוע שמסייעין אותו מלמעלה בזה לטוב ורע אין זה מצד כח העוזר לבד רק מכח העליון השופע על העוזר ומצוה לו שיבא ויומשך למקבל לסייעו כפי הצריך לו עד שלא יהיה העזר דמשפיע מוכרח מצד בחירת המקבל מאחר שגם בחירה דמקבל בא במדה מכח העליון שהוא גבוה מן המשפיע והמקבל כנ"ל ואין בחירת המקבל

כא, ב

מוכרחת מצד עזר המשפיע וכנ"ל דאע"ג דאתדל"ת עושה אתדל"ע לסייעו לו ואתדל"ע עושה אתדל"ת שיתעורר בבחירה זו מ"מ כ"ז עצמו הכל מן כח העליון משניהם יחד שעוזר למשפיע ומקבל כפי הצריך לבד ולפעמים עוזר למשפיע לסייע למקבל בהתעוררות ולפעמים עוזר למקבל שיעורר למשפיע והכל במדה והיינו ענין מא' קו המדה שמודד כמה יהיה ההעלאה וכמה יהיה ההמשכה בין המשכה שקודם העלאה לעורר ההעלאה כמה יהיה ובין בהעלאה שקודם ההמשכה כמה יהיה וכ"ש בהמשכה שאחר ההעלאה שתהיה הרבה או מעט וכן בהעלאה שאחר ההמשכה שהרי יכול להיות שיתעורר מלמטה הרבה ומלמעלה לא יבא רק מעט וכן להיפוך שיתעורר מלמעלה הרבה ולמטה לא יתעורר כ"כ לפי הערך וכמו ב"ק מכרזת בהתעוררות רב והמתעוררי' מעט ולפעמים מעוררים מלמטה הרבה ואינו עושה אתדל"ע כלל כמו גם כי תרבו תפלה וגו' (ומה שארז"ל מקדשים אותו מלמעלה הרבה ולהיפך מטמאין אותו הרבה גם שאינו אלא מקדש א"ע מעט או מטמא א"ע מעט היינו רק בבחי' העלם דרוח אייתי רוח בכפליים ויש היפך שאין טפה יורדת מלמעלה שאין טיפיים עולין כו') וראיה ממ"ש מי יעלה כו' נקי כפים ובר לבב בדכיות' דגופ' וכ"ז הכל בהעלאה והמשכה מכוונת לטוב יבא טוב אבל יוכל להיות להיפך כמו לחוטא שהעלאה שלו רק רע יוכל להיות שיעוררוהו מלמעלה בתשובה לטוב ובסיבות שונות אם ע"י יסורים וביטושים כמנשה ששב בתשובה שלימה ע"י היסורים או להיפך ע"י רבוי החסדים כשבואל ששב כו' מפני שמינהו על האוצרות והכל א' רק סיב' שישוב וכ"ז שלא לפי דרכו הרע שהרי לפי דרכו הרע היה צריך שיעשו לו סיבות כאלה שיהיה מוסיף ברשעו וכמ"ש ולחוטא נתן ענין לאסוף כו' וכן ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו וכן יש בהיפך בצדיק שמעשיו עשו העלאה רק לטוב יבא לו מלמעלה סיבות שונות שיפול מצדקתו כו' ויעשה רע (כיוחנן כהן גדול שנעשה צדוקי לאחר פ' שנה

כא, ג

ששמש בכהונה גדולה וכמו אלישע אחר דלא קם מט"ט מקמיה כנ"ל) וע"ז רמז במ"ש יש צדיקים במעשיהם שיגיע אליהם מלמעלה כמו מעשה הרשעים שממשיכים עליהם דיחוי והרחקה ויש רשעים במעשיהם שיגיע אליהם כמעשה הצדיקים שימשיכו עליהם התעוררות תשובה לקרב לה' בכל מיני סיבה וכ"ז אינו רק לפי כלל המוכח דאין אתדל"ת עושה אתדל"ע שיהיה נחשב עיקר ולא אתדל"ע עושה אתדל"ת שיהיה נחשב עיקר אלא הכל מכח ומקור עליון כמו שחפץ עושה סיבות שונות בשינויי אופן אתדל"ת ואתדל"ע איך וכמה גם מהיפוך להיפוך כמו מצדיק שיהיה רשע והרשע יהיה צדיק ואעפ"כ א' בשוב רשע מדרכו חיה יחיה והצדיק כו' ואע"פ דמה שישוב רשע מדרכו היה זה מלמעלה ולהיפך בצדיק שחזר מדרכו הטוב עכ"ז הבחירה בצדיק ורשע לא קאמר ועליה נשפט אם יחיה או ימות וכמ"ש חלילה לך השופט כל הארץ להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע וכמו כי לא שלם עון האמורי הרי היה יודע שיחטאו ואעפ"כ אין משפטם נשלם למעשה עד שיבא הדבר ויושלם עונם במעשיהם בבחירה דוקא ומה שהי' יודע בזמן זה דוקא היינו לפי עצם נקודתם הרע שיהיה הצורה רע לשלימותה ע"פ הבחירה כמה יהי' העזר וכפי הראוי ע"פ מאמר קו המדה וכן לצדיקים יודע עד כמה יטיבו שלימות הטוב והוא לפי עצם נקודתם שכך יהיה הבחירה וכך יהיה העזר לפי שהוא הכל לפי רצון העליון וכו' וד"ל.

(יב) ובכ"ז יובן ענין והוא מסיבות מתהפך בתחבולותיו שהוא כמשל גלגל היוצר שמסבבו כפי הצריך לו באופן הצורה בחומר כך או כך כנ"ל ולא החומר עושה הצורה ולא הצורה מצד עצמה רק הכל מן המגלגל הגלגל בסיבובי' שונים ומהפך מצורה לצורה וכמו תתהפך כחומר חותם שהחומר מתהפך בסיבוב הגלגל בשינוי מצורה לצורה (כמו שהעשיר יהיה עני והעני יהיה עשיר וכן גם מטפש חכם וכה"ג אע"פ שכבר נגזר ישונה צורה הראשונה וכן מצדיק לרשע רק שצדיק ורשע לא קאמר בדיבור

כא, ד

מטעם הנ"ל וד"ל) ודמיון לזה הוא כמו התחבולה שהיא באה בסיבה מן הצד דוקא כמו כשרוצה לחקור דבר סתר מחבירו שיודע שלא יגיד לו בפירוש יסבב בדברים אחרים שמן הצד שמשם יביאנו לידי גילוי בדבר שרוצה לחקור וכן בענייני מלחמה כשלא יוכל לנצח לשונאו כשיעמוד לנגדו בגלוי יארוב לו במסתרים שלא יבחין בזה ומשם יבא הניצוח וכן כל דבר שלא יוכל להוציא מכח אל הפועל בגילוי כמו שהוא יסבב הדבר בתחבולות ועצות מרחוק הנקרא התחכמות כמו הבה נתחכמ' לו וכמו שיסבב הדבר כך יבא הדבר אם לטוב או לרע לאוהבו יעשה תחבולות לטוב ולשונאו להיפוך (וע"ד דוגמא זו הנה ידוע ומבואר במ"א בענין הקניגייא שעתיד הקב"ה לעשות לצדיקים לעתיד שזהו כמו הצחוק שהשרים והמלכים עושין שמעמידין ב' חיות כארי וכנמר ונלחמים יחד ועושין תחבולה מן הצד שינצח הא' לזולתו והוא במה שעוזרים לזה ומכשילים לזה שממילא ינוצח וכן להיפך יעזרו לזולתו ויכשילו לזה עד שכל עניני הניצוח זל"ז הכל נעשה שלא מצד עצם כח החיות כלל שהארי כאשר מתגבר בכחו ונדמה לו שבכחו ינצח יעשה תחבול' שיעזרו להנמר וינצחנו הנמר וכן להיפך בהתגברות הנמר יעשו לו מכשול ועזר לארי וזהו לנגד כ"א כשרוצה להתגבר ולפעמים יעזרו להגובר מצד העצם והכל כפי אופן התענוג הנרצה בזה למלך כו' וכך יעשה כמו קניגייא לצדיקים שיראו מה שגברו על יצרם בצדקתם לא הי' מצד כח עצמם רק מצד העזר מלמעלה וכמאמר יצרו של אדם מתגבר עליו ואלמלא עוזרו כו' וכן לא רשעת הרשע מצד עצמו אלא שעוזרים לו כו' ואע"פ שהכל תלוי בבחירה גם הבחירה עצמה יש לה עזר והכל כפי רצה"ע שהוא לפי אופן התענוג הנעלם העליון באופן הברורים דרפ"ח שכך יהיה ההעלאה וכך יהיה ההמשכה כנ"ל והוא נק' מאמר קו המדה כנ"ל וכמ"ש במ"א בענין אם צדקת מה תתן לו לפי שאינו שלך וד"ל).

(יג) וזהו מ"ש בתחבולתו חסר יו"ד שהוא מא' קו המדה שכולל

כב, א

כל מה שעתיד להיות כמה מיני תחבולות וסיבות רבות לימין ושמאל ואמצע בריבוי אופני' שונים כגלגל היוצר שמתגלגל בריבוי אופנים שונים וכנ"ל שהריבוי בשינוי זה בא הכל לפי עצם הנקודה אם היא טוב כך יסובב עליה בתחבולות שונות לסבב כל סיבה שיהיה טוב כמ"ש והוא מסיבות כו'. ומכל הנ"ל יובן במאמ' דלעיל דההיא טיקלא הוא מל' דאצי' כמו גלגל היוצרים ונק' ב"ד דלתתא לפעול הצורה בחומר לפום פעלם דב"נ ע"י הבחירה שסיבת הסיבוב דטיקלא לשמאל לקו הדין הוא לפי פועל החומר בבחירתו לרע שיכין לרוע קלקול מעשהו והוא עצמו שהביא לו המשכת הדין כנ"ל ובחי' הטיקלא שהוא המל' עומדת לקבל שפע הג' קוין דאצי' ומתהפכת לקבל פעמי' קו הימין שהוא ע"פ מעשה הנבראים שהן החומר שבגלגל מתהפכים עי"ז מצורה לצורה ומתבאר שבעצמי' או"כ דאצי' אין שינוי כלל וגם לא בעצמות המל' שנק' טיקלא שזהו כגלגל היוצר וככלי שמעמיד תחת החבית כנ"ל ואין השינוי רק מצד המסבב שהוא קו המדה שהו' כמשל היוצר שמגלגל או כמעמיד הכלי כו' ועכ"ז אינו מסבב רק לפום פעלא דב"נ לפי אופן זה מסבב הסיבות דטיקלא ופעלם דב"נ יסבב להן סיבו' וכנ"ל דעוזר למשפיע ומקבל וכמשל העזר לנלחמים כו'. וע"ד דוגמא כשרוצה שיהיה חסד בעולם מעורר בבנ"א מעשה חסד שיעוררו למעלה כך ויומשך להם חסד מקו הימין וכן להיפך ולכך נק' תחבולתו חסר יו"ד דהנה היו"ד הוא הנקודה שיש בה תמונה של אות עכ"פ והוא שנמשך ממנה קו ושטח ולכך תחבולותיו ביו"ד ל' רבים לפי שג' קוין ימין ושמאל ואמצע נמשכי' מן היו"ד ומסתעפי' לפרטים רבים ושונים עד אין קץ וכן בהעלא' מלמטה יעלו עד שרשם בג' קוין הללו בריבוי אופנים שונים וכידוע בענין ג' גווני קשת דשם חם ויפת שהן ג' מדרגות דיסוד אבא ומאחר שמסבב לסיבות עליונות דקוין דאצי' שהוא מלמעלה ומסבב לסיבות תחתונות שבהעלא' מ"ן ולכך נק' תחבולותיו ל' רבים וזהו הקרי אבל הכתי' תחבולתו חסר יו"ד לפי שהוא למעלה מהתחלקות

כב, ב

לסיבובים פרטיי' כו' וד"ל. וידוע ומבואר במ"א שמא' קו המדה נק' בזוהר מתקלא כמו ששוקל בקו המשקולת כמה יהיה העלא' וכמה יהיה המשכה וכמה יכריע הימין על השמאל או השמאל על הימין ויובן זה ע"פ משל הרפואה שהוא כמו התחבולה מן הצד לעזור למנגד שהחולי חום ירפאוה במנגד שהוא הקרירו' ויעשה סם רפוא' מדברים קרים בתחבולות שונות איך שיבריח החום וכן לקור בסם רפואה דחום או שיעשה דוקא בדבר שהחולי בו להגבירו ובזה יחלישנו כמו חום הקדחת בשתיית משקה חריף משא"כ המאכל הוא בא בלי תחבולה כשיאכל המאכל הטוב טוב לבריאות והמאכל הרע יזיק אין בזה שינוי ולא בא למנגד והרי ברפואה צריך מזיג' נכונה שלא יוסיף המדה בהרכבה שעשה ויזיק להוסיף החולי וגם שימזוג רק לפי אופן החולי כו' משא"כ במאכל וכמ"כ התחבולה צריך שתהיה בדקדוק מכוון לפי התועלת שיוצא מזה כו' וע"כ נמשל למתקלא שמודד הכל בדקדוק גדול כפי הצריך לו ואם לא יכוין המדה שיכריע ביותר להימין יקלקלו כל עיקר כוונתו וזהו תחבולתו בלא יו"ד וד"ל. ובכ"ז יובן הקושי' בזוהר ע"פ ארדה נא ואראה הכצעקתה כו' דודאי ליכא ספיקא קמי שמיא אם עשו אנשי סדום כצעקת מה"ד עליהם שהוא כמו ענין שטרי חובותינו שהחומר כשיכין לרע מעשהו יעורר למעל' במל' שנק' ב"ד דלתתא וזהו הכצעקתה הבאה אלי ממש כמ"ש בזוהר אך הנה הספק היה אם כבר נשלם עונם למטה במכוון לפי העולה מבחי' או"י ואו"ח יחד דבחי' או"י הוא בחי' החסדים דקו ימין המנגד לקו השמאל דמה"ד שנתעורר עליהם אך זה נעשה הכל ע"פ עצם נקודתם הרע שמסבב שיכין החומר והצורה לרעה כנ"ל וא"כ ודאי עשו כצעקתה הבאה כו' או אפשר עדיין יש להם תקוה בשינוי לטוב בחומר וצורה כמשל גלגל היוצר שגם בראותו קלקול ורוע החומר שיכריח סיבוב לצורה גרועה יוכל להתחכם עליו אם ימצא לו סיבוב באופן שיהיה לטוב ואם מהפך לכל צד ואינו מוצא לו תקוה טובה יקלקלנו בסיבובו. והנמשל מזה אם יוכל להיות ע"פ

כב, ג

מא' קו המדה שמכוין או"י ואו"ח שהוא העלאה והמשכה יחד שיהיה לטוב אז אדעה להמתיק הדין בחסדים דימין לסבב הטיקלא שהוא ב"ד דלתתא לימין כו' ואם כבר עשו

כב, ד

באופן שלא יעלה להם תיקון מסיבת כל הסיבות כלה שהוא הרע גמור שיזרוק חוץ ולאנשי נינוה עשה להיפך שגלגל עליהם מדת החסד שלח להם יונה הנביא כו'.