שער הבחירה. ראה נתתי לפניך. יג"פ

טז, א

קונטרס קטן בענין בחירה

קונטרס קטן בענין בחירה

(א) כתיב ראה נתתי לפניך החיים והטוב כו' ובחרת כו'. ויובן זה בהקדים ביאור מאמר הזוהר (פ' וירא) ע"פ והוא מסיבות מתהפך בתחבולתו חסר יו"ד כהאי אומנא דעביד מאנא דחרסא כו' בעוד דהאי טיקלא אסתחרת קמיה מהפך ממאנא למאנא כו' האי טיקלא דא בי דינא דלתתא כו' ע"ש. והנה ידוע דב"ד דלתתא הוא בחי' מלכות דאצי' כמ"ש במ"א ויש להקדים תחלה בענין המל' שנק' דיבור העליון שיש ב' מדרגות בדיבור חומר וצורה בחי' החומר הוא הבל הדיבור שיוצא מהבל הלב והבל זה עצמו כלול מחומר וצורה דכמו שיוצא מהבל הלב לפה ואינו נפסק ונבדל לחוץ יש בו חיות רב הוא הצור' וכשנפסק הבל הדיבור מהשפה ולחוץ נק' חומר (אמנם גם בנפסק יש בחי' צורה בריבוי יותר חיות מבהבל שאינו נפסק עדיין וכמו דברים שיוצאים מהלב גם שנפסק ויוצא נבדל פועל בלב זולתו ודיבור שלבו בל עמו שנק' מן השפה ולחוץ או אחד בפה ואחד בלב הגם שאינו נפסק עדיין הוא כחומר בלא צורה) והצורה הוא אור החיות שבדיבור כצרופי אותיות דהרהורי מוחו ולבו באיזה ענין שנוגע לו שבא בצירופי אותיות הדיבור וכדברי אהבה ויראה וכה"ג דברי שכל או דברי תענוג ורצון כמו ראוה מדברת כו' הרי יש בדיבור גם מבחי' התענוג (ולא בצמצום התענוג) שמקבל בשכל וסברא שנק' מורכב כידוע שהרי דאגה בלב איש ישיחנה ויבוטל הצער מזה יובן שיש ממהות התענוג בדיבור דלמה יש בכח הדיבור להפיג צערו אלא הענין הוא דהדיבור מצד עצמו יש בו ממהות התענוג שבעצם הנפש ע"כ מיד שישיח הצער והדאגה יבוטל מה שאין זה בכח השכל כי התענוג בשכל מצומצם ואין בכחו לבטל מה שהשכל מחייב הצער וגם לא מתענוג במושכלות יפיג צערו. אך הנה אנו רואים בכל המדות כחסד ודין שלימות כחם נראה בבואם לדיבור דוקא שהרי דברי אהבה כשבאין בדיבור באין בהתפעלו' יתירה יותר מכמו שהוא בלב וכן דברי דין ורוגז בדיבור יוצא ביותר מכמו שהוא ויש