כב, ד

אורך ורוחב ועומק דעצמו' א"ס והיינו כאשר תתעלה בחי' מל' דאצי' במל' דא"ס שזהו סוף מעשה שעלה בתחילת המחשבה ורצון הפשוט אנא אמלוך כו' כידוע שנעוץ תחילתן בסופן דווקא וז"ש מן המצר קראתי בבחי' א"ח דעליי' המל' עד בחי' מל' דא"ס אך אח"כ יומשך בחי' עצמות אא"ס שבמל' דא"ס דהיינו כל בחי' האורך ורוחב כו' שבעצמות שהוא בחי' א"ס ממש כמו שעשועי המלך שבעצמותו ממש וכן חכמתו ורצונו העצמי' טרם שעלה ברצונו הפשוט אנא אמלוך כו' שז"ש חפצי בה כנ"ל והיינו ענני במרחב י"ה בחי' המרחב דעצמות ממש וכמו שאמר כימי השמים על הארץ ימי השמים מקיפים דטה"ע יתקבלו בארץ בבחי' המרחב ולא כעכשיו שהארץ בתכלית הקטנות כו' וכמ"ש במ"א בפי' הפסוק הרחיבי מקום אהלך כו' אך בחי' בית קיבול כזה להכיל כל בחי' המרחב דעצמות המשפיע ממש צריך לעשות תחלה והוא ע"י ענין שמאל דוחה דמשפיע הנ"ל ואין זה כענין אין האשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי שזהו רק בבחי' יסוד דנוק' כמ"ש כי בועליך עושיך כו' בבחי' רוחא דשביק בגווה כו' כידוע שאין זה רק בבחי' צמצום קבל' כלי קבל' המקבל לבד אבל ע"י בחי' שמאל דוחה הנ"ל היינו לעשות בחי' מרחב במקבל כמו במשפיע ממש. וביאור הדבר יובן עפ"י המבואר במ"א בענין חכמות בחוץ כו' ח"ע דאתמשיך בח"ת שבחי' ח"ת הוא בחי' ביטול היש לאין ולכך אמ' יהב חכמתא לחכימין דוק' והטעם הוא לפי שכל שיש בו בחי' ביטול היש ביותר כן לפי ערך ממש יוכל להתקבל בו בחי' אין העצמי דח"ע בחי' מ"ה העצם דחכמה להיות שעצמות אא"ס הוא בחי' האין האמיתי הרי לא ישכון רק בבחי' אין ע"כ כל שבחי' ביטול היש הוא