והיה העטופים ללבן

נז, א

והיה העטופים ללבן והקשורים ליעקב. הנה יש ב' מיני נשמות א' נק' עטופים והב' נק' קשורים כידוע שהנשמות נק' צאן כמו צאן מרעיתי. וכמ"כ יש ב' מדרגות דעטופים וקשורים במלאכים עליונים וההפרש בין עטופים לקשורים בנשמות יש בזה ב' דברים הא' שמן הנשמות הנק' קשורים יוכל להיות תולדה שהוא בחי' השפעה והריבוי לחוץ ממש ובנשמות שנק' עטופים לא ימצא מהם השפעה וריבוי לבד מה שהוא בעצמו וזהו ובהעטיף הצאן לא ישים והב' מה שמן הקשורים לא יקבלו יניקה החיצונים שבבחי' קליפת נוגה ומן העטופים יסתעף יניקה לק"נ ומשם לג' קליפות הטמאות לגמרי. ולהבין זה הנה יש להקדים בענין כללות ההשתלשלות הנזכר בע"ח בענין אבי"ע שיש בודאי פרטי' רבים בזה שלא העלה בספר ובפרט בענין כללי די"ס דקדושה וי"ס דנוגה דמשמע דנוגה סביב לקדושה וסמוך לה מיד כידוע במ"ש בתקונים בענין להט החרב המתהפכת לשמור דרך עץ החיים שמתהפכת לטוב ולרע דהיינו בחי' נוגה שמעורב טו"ר חציה טוב כו' והרי היא סמוכה לדרך עץ החיים ממש (וכידוע בפי' נוגה שהוא אור הבולט במקום חושך כאור השמש בענן שהוא הקשת כן מראה הנוגה וכמו וה' יגיה כו') ובאמת זהו כמו דבר פלא ביותר דודאי אין ערך ויחוס כלל בין הקדושה לקליפה ורחוקי' מן הקצה לקצה ממש כידוע ואיך אפשר להיות שבחי' נוגה יהיה בקירוב וסמוך מיד לסט' דקדושה שבהכרח שמקבלת יניקה מהקדושה וזהו דבר שא"א כלל דהלא ידוע די"ס דקדוש' הן בחי' אלקות ממש בכל עולם לפי מדרגתו עד י"ס דעשי' ג"כ וגם בחיצוניו' דחיצוניות הכלים שלהן מאיר אור האלקי ונחשב בבחי' אלקות ממש (וכידוע בשורש הנשמות שהן בבחי' נר"נ דבי"ע הרי גם בחי' הנפש דשרשם בכלים החיצונים דמל' דעשי' נק' חלק אלוה ממעל ממש וכמ"ש חי ה' אשר עשה לנו הנפש הזאת דגם בבחי' עשיה ה' עשה זאת הנפש וכמ"ש אף עשיתיו וקאי על הנשמה דוקא לפי ששורש נר"נ דבי"ע הוא בבחי' ל' כלים

נז, ב

דז"א פנימי ואמצעי וחיצון הרי מחיצוניות כלים דז"א הוא בחי' נפש בעשיה בכלל) וא"כ איך יוכל להיות שיקבל נוגה גם מחיצוני' הכלים דאורות דקדושה האלקי' (מאחר שבחי' האצי' מאיר עד חיצוני' הכלי דמל' דעשי' כנ"ל) הרי נא' לא יגורך רע טהור עינים כו' וראי' לד"ז הנה אנו רואים באדם התחתון למטה שכלול מנשמת אלוה דקדושה ומבחי' נוגה כידוע דג' שותפין הן אב ואם ממשיכי' נפש הטבעית שהוא נפש דק"נ מעורב טו"ר ולכך הנפש החיונית הטבעית מורכבת מטו"ר ממש והקב"ה נותן בו נשמה האלקי' אם מבחי' נפש דעשי' או רוח דיצי' כו' וכמ"ש וזרעתי את בית ישראל זרע אדם כו'. והנה אנו רואים באדם מאיר בו הנשמה האלקי' במדרגתה בשלימות כמו כאשר מתפלל בכונה שלימה במוחו ולבו במס"נ באחד וכה"ג או כשלומד תור' לשמ' ממש וכן בבע"ת כאשר עושה תשוב' שלימ' בכל לב ונפש (כראב"ד שיצאתה נשמתו בבכי' וכמו נתן דצוציתא וכה"ג) אז ודאי לא יוכל לבבו לקבל שום דבר רע אשר שנא ה' ותעב כגזל ועריות וגם לא תאות היתר ותענוגי עוה"ז המותרי' שבא מק"נ ולא מג' קליפות הטמאות לגמרי כידוע מאחר שתאות היתר מעורב טו"ר ויש שרובו רע וגם שכולו היתר יש בו בחי' רע דנוגה כתאות המאכל והמשגל להיתר שאם אינו מקדש עצמו במותר לו ודאי בלי ספק יש בו חום התאוה הרעה ממש הפוגם אור האלקי ומחשיכו (ולא פגם גמור כרע גמור דאיסור ששרשו בג"ק הטמ' לגמרי) וכמו שבאכילה גסה יתגשם הגוף ויגבה לבו ויבעט ויבא לפריקת עול לחום התאוה הרעה דאיסור ג"כ כי קרוב זא"ז בערך ויחוס כידוע וא"כ ודאי בהכרח מאחר שרע גמור דאיסור מסתעף ממנו יש בתאות היתר זה ג"כ מבחי' הרע הזה רק שהוא בדקות עדיין וכמ"כ תאות וחימוד הממון ותאות הכבוד והתנשאות וכל מדה מגונה ככעס וניצוח והתפארות אלא ודאי בעובד ה' בנשמתו בשלימות אמיתתה רחוק לגמרי מתאות היתר בלתי תערובת רע אפי' א' בריבוא רבבות וכמו קדש עצמך במותר בקדוש' יתירה וכמו צדיק אוכל לשובע נפשו

נז, ג

וכה"ג בשא"ד ואם אין אדם מקדש עצמו כ"כ ודאי מוכרח שלא האיר אור נשמתו האלקי' לשלימותה ולא היה בו גילוי אלקו' באמת רק מרחוק ה' נראה בנפשו ולבו כו' ולא בתוך תוכו כלל (ואמנם הנה אנו רואים שאדם מתפלל בכונה שלימה בעומק לבו ומוחו או הרהור תשובה בכל לבו כנ"ל ובמעט רגע ממש הנה לבבו נכון להתפעל ולקבל עונג ולחמוד חמדת תאוה גופנית מתערובת עכ"פ כמו לכבוד וממון וכהאי גוונא היינו שלא נהפך לבבו כמו בצדיקים גמורים שלבם חלל בקרבם ממש שאין לבבם רק לה' אחד לבדו ובזה יוכל להיות נמשך אח"כ לקבל דבר זר זולתי אלקות אבל מ"מ רחוק ממנו חפץ ורצון זר כי לבו ברשותו לאכפייא ולדחות לגמרי כל רצון זר וראי' לזה שהרי יוכל לעמוד על נפשו שלא יחפוץ בכבוד והון וימאסם לגמרי שהרי עומד בנסיון לשמוע חרפתו ולקבל באהבה כל העדר טוב עוה"ז ולסבול עונו בשמחה כי כלא חשיבי לנגד עומק לבו בקרבת אלקים בתפל' ותשובה וכה"ג וא"כ לא יסתעף ממנו בחי' רע לעולם דהנה ודאי זהו דבר שא"א שיהיה אדם מתפלל בכוונה בלב שיש בזה בחי' גלוי אלקות ממש ובמעט רגע יהיה לבבו נמשך אחר שום דבר רע אפי' בתערובת ואם נמשך לבו לרע כמו שאנו רואים שיוכל אדם להתפעל בכעס ורציחה וגזל או תאות ניאוף ותאות כבוד והשתררות מיד אחר התפלה או מיד שנתעורר לבו בתשובה ודאי שקר גמור עשה בנפשו האלקית והטעה א"ע וקרוב הוא אל כת הצבועים כו' שעושין במזיד כי מה שמטעה א"ע בתפלה ותשוב' כמזיד יחשב ממש וד"ל) אבל מי שלבו ברשותו לאכפיי' כנ"ל כצ"ג יחשב אעפ"י שאין לבו חלל בקרבו בתמידות אבל בעת התפלה ותשובה כמו חלל ממש הוא. והנה מכ"ז יובן למעלה בשורש הנשמה ושורש נפש הטבעית שבבחי' נוגה דודאי א"א לומר דמבחי' הקדושה יהי' קירוב ויחוס להסתעפו' ק"נ מעורב טו"ר כמו שא"א להיות באדם שיש בו גילוי אלקות בנפשו ממש שיסתעף לבחי' תערובת רע כנ"ל וא"כ ודאי ההכרח לומר דיש בחי' ממוצעים רבים בין בחי'

נז, ד

הקדושה לבחי' נוגה דהיינו עד שיסתעף בחי' נוגה מבחי' הקדושה צ"ל הסתעפות כמה בחי' ומדרגות ממוצעים מהקדושה לפני ק"נ שמהם וע"י יסתעף לבחי' נוגה כמו שיש בחי' ממוצע בין ק"נ לג' קה"ט לגמרי וכמ"ש והבדלתם בין הטמא לטהור דנוגה טהור הוא עכ"פ מרע גמור כך יש בחי' ממוצע בין הקדושה לנוגה (וכמ"כ גוף ק"נ ממוצע יחשב בין הקדוש' לקליפה דרע גמור וע"ז א' והבדלתם בין הטמא ממש לטהור ממש) והוא שמסתעף ומתהוה דבר מהקדושה שהוא בבחי' כולו טוב ולא רע אפי' בתערובת כ"ש וממנו יסתעף בחי' נוגה שמעורב טו"ר דהיינו שבחי' הטוב שבנוגה מקבל ממנו ע"י ממוצעים ואותו הדבר שכולו טוב ודאי רחוק ערכו מערך עצם הקדוש' גם בחי' כלי' החיצונים ומקבל ע"י ממוצע דוקא וזהו מארז"ל אין רע יורד מלמעלה כלל גם לא ע"י ממוצע רק בחי' שכולו טוב שהוא הממוצע הזה שבין הקדושה לבחי' ק"נ וד"ל:

ולהבין ביאור ענין של הממוצע הזה הנה זהו בחי' העטופים הנ"ל והן נשמות שנק' עטופי' שהן בחי' ממוצעי' בין הקדושה לנוגה והנשמות שנקר' קשורי' הן מבחי' הקדושה ממש דהיינו מבחי' הכלי' דקדושה וכמ"כ יש במלאכים ב' מדרגות דעטופים וקשורים רק שהמלאכי' הן מחיצוניו' הכלים ונשמות מפנימיות הכלים בכלל כידוע ותחלה י"ל בבחי' הכלי' דקדושה באדם למטה שיש בו נשמה האלקי' כנ"ל להיות ידוע בעיקר מהות הנשמה או רוח או נפש שהוא בחי' עצם התפעלות אלקות אם בעונג ורצון או בשכל ומדות הכל הוא בבחי' עצמיות דוקא כמו חוש טבעיות רוח הבהמה דנה"ט בהתפעלות גשמיות ואמנם במה שנתפס בחי' עצמיו' זאת הן הנה בחי' הכלים מכלים שונים והכלי היא כחומר לצור' לקבל אור האלקי הזה בתוך תוכה ממש בלי שום הבדל ופירוד ביניהן כלל כמו הארת אור האלקי בהתפעלות האלקות במוח הרי המוח בחי' כלי ממש להכילו בתוך תוכו וכן הלב להתפעל באהבה אלקי' ובפחד אלקים וכה"ג גם בכלי החיצוני' שהוא בחי' המעש' בועשה טוב האלקי הרי כמו טבעיות בכל

נח, א

נפש אלקי מישראל במצות מעשיו' וריחוק מהרע כו' רק שיש בזה מדרגות חלוקות בבחי' נר"נ כו' אבל בחי' ג' כלים אלה כלליי' לג' מדרגו' נר"נ בכלל כלי המעשה לבחי' נפש וכלי הלב לבחי' רוח וכלי המוח לבחי' נשמה בכ"א מישראל שכלול מנר"נ אם בעשי' או ביצי' או בבריאה כידוע. וכ"ז נק' בחי' קשורי' שאור האלקי מתקשר ומתקבל בתוך תוכם בג' מיני כלי' אלה (וכמו היכל ה' המה שיש שהן בחי' היכלות) הנק' בחי' קליטה ממש כמו קליטת אור השפע מכל משפיע למקבל כמ"ש ונתתי משכני בתוככם ממש ודוגמא זו בנשמות העליונות שבג"ע דיצירה או עשיה בלא גופים שנהנין מזיו האלקי נקר' קשורים שהאור האלקי לבוש ונקלט ונתקשר בתוך תוכם בלתי אמצעי המפסיק כלל וכלל דהיינו שיוכלו כלי השגתם לקבל זיו האלקי ממש בתוך תוכם ולא יתבטלו ממציאותם כלל וכלל אדרבא יעמדו במעמדם ומציאותם דוקא בכל בחי' התפשטות כלים מכלים שונים להכיל ולקבל אור האלקי בגילוי גמור ממש כחומר לצורה ויוכלו בעצמם לקשר אור השפע בתוכם בבחי' קליטה ממש ע"כ נקר' קשורים כאשה שכורתת ברית לבעלה כו' והן הן עצם הנשמות ששרשם בבחינת כלים די"ס דקדושה האלקית שאין האור בא בהם במיעוט וצמצום כלל רק כמו שהוא בלי אמצעי כו' וד"ל. וכמו"כ יובן במלאכים ששרשם מחיצוניות הכלים דקדושה היינו שנכנס האור האלקי בתוך כלי השגתם ממש בהתקשרות עצמיות ממש בגילוי גמור וכמו שרפים וחיות ואופני הקודש דג' עולמות בי"ע שהן בבחי' ביטול אמיתי בפנימית נפשם בתמידות לאלקות המהוה אותם כו' והיינו גם עד בחי' היכלות עליונות דקדושה היותר חיצוניות שמשתלשלים מחיצוניות דחיצוניות הכלים דמל' דעשיה או מל' דיצירה שנקרא בתי בראי כו'. אך הנה בחי' העטופים הנ"ל אין אור האלקי נכנס תוך תוכם כלל ועכ"ז קרוב בערך לבחי' הקשורים הנ"ל וכולו טוב ולא רע כלל אפי' בתערובת כ"ש כנ"ל. ואנו מוצאים זה בכמה בנ"א שמייגעים נפשם

נח, ב

האלקית בהתבוננות בהשגת אלקות בכל עומק האפשרי גם במופלא ומכוסה מאוד כמו ברזין וסודות בהשתלשלות הפרצופים ולמעלה מעלה לפני ההשתלשלות דקו"ח כידוע ואינם מתפעלים בנפשם כלל וכלל דהיינו שאין להם כמו חוש טבעי להתפעל בבחי' הרגשה עמוקה בנפשם כלל אע"פ שהן מבינים ומשיגים בכלי מוחם היטב הדק והוטב בעיניהם תמצית וטעם הענין לתכליתו ולהתאמת אמיתתו לעומקו ותכליתו עכ"ז אין בהם התפעלות כלל מזה לא במוח ולא בלב כי הענין רחוק מאד מהם בלתי נוגע לעצם מהות נפשם כלל ומרחוק ה' נראה להם בכלי המוח בבחי' הודאת השכל לבד וזהו כמו פלא גדול דודאי מטבע אור הניצוץ האלקי להתפעל באלקות בהרגשה והזזה מקרב נקודת העצמיות כידוע וא"א לומר שאין להם נשמה אלקית שיש בכ"א גם בקל שבקלים כידוע בענין המאמר אע"פ שחטא ישראל הוא וכמ"ש נשמה שנתת בי וכנ"ל בענין ג' שותפין כו' אלא צ"ל שיש חלוקי מדרגות בנשמות ויש נשמות נמוכות שאין בהן התפעלות אלקות בתוך תוכם ממש רק מרחוק לבד כנ"ל והן הנקר' עטופים והטעם שנקראו בשם עטופים דוקא דהיינו כמו בהתעטף עלי רוחי וכמו תפלה לעני כי יעטוף וכה"ג דעיטוף זה לשון לבוש כמו המתעטף בדבר שמתכווץ בתוכו להתעלם בו מפני השפלות והבושה בבוא אדם גדול כשר ומלך וכה"ג והענין הוא מה שאנו רואים באותן נשמות הנמוכות הנ"ל שאין להם התפעלות חושיים בהשגת אלקות עכ"ז פועל בהם ההשגה באלקות בחי' השפלות והבושה שהוא הנפילה בעצם שנשפלים מאד בעיניהם (בל"א ער פאלט אראפ זייער ביי זיך אונ ביהאלט זיך זייער בבחי' הקטנות כו') והיינו מפני שרואים ערך קטנות נפשם שלא יוכלו לקבל ולקלוט אור ההשגה האלקית בתוך נפשם בגילוי גמור אזי נעשה ההשגה האלקית עכ"פ נפלאה ונשגבה עליהם בבחי' הרוממות והיקר מערכם השפל ונשפלים בעצמם מאד ומתכווצים ומתצמצמים בעצמותם שנק' ביטול עצמיות שלהם ולפי שההשגה האלקית שמשיגים בכלי מוחם

נח, ג

נעשה בבחי' מקיף עליהם מלמעלה היינו כמו שמתעטפים בנפשם כמו שמתעלמים בלבוש בבחי' הקטנות וביטול גדול כמו בהתעטף עלי רוחי כו' כאשר תקצר הנפש בעינוי אז תתעטף רוחו עליו ותתעלם בבחי' הקטנות והשפלות וכן תפלה לעני שהוא בשפלו' כי יעטוף רוחו עליו ויקראהו מרחוק בשפלו' והכנעה עצומה וכמו משל תלמיד לפני הרב שמתעטף רוחו בעצמו מפני הבושה והשפלו' כנ"ל וכ"ז אינו רק מפני שלא יוכלו לקבל האור האלקי בגילוי גמור בנפשם ע"כ תתעטף נפשם בעצמם ולכך נק' בשם עטופים וד"ל. ודוגמא זו מצינו בנשמות עליונות שבג"ע שיש בהם שמקוצר כלי הקבלה לקבל אור וזיו האלקי בג"ע בתוך תוכם ממש יתעטפו בנפשם שלא יתבטלו במציאות לגמרי והרי עיטוף זה כמו מסוה דמשה שהי' מצד שלא היה יכול להביט בלתי לבוש כו' כך העיטוף שמתעטף נפשם הוא מצד שלא יוכלו לקבל אלא מרחוק ע"י עיטוף וזהו כענין לבוש החשמל שמלביש לכל נשמה בג"ע שלא תתבטל במציאות כמ"ש במ"א וכך אותן נשמות השפלות אם היו מקבלים האור האלקי בגילוי בקירוב גמור היו מתבטלין ממציאותן מפני שלא יאיר בהם אור האלקי רק במיעוט אחר מיעוט מאוד עד שא"א לקבל רק מרחוק מעט מזעיר לבד ואם יתוסף בהן ההארה האלקית לא יתקיימו במעמדם כלל ונמצא שעיקר הטעם שנקר' עטופים היינו מפני שמתעטפים רוחם בעצמותם דוקא מפני בחי' ביטולה בקטנות כלפי מעלה כמו שמתעטף אדם בטלית ומתכסה עצמו בבוא מלך ושר וכמו ברבקה כשראתה ליצחק דכתיב ותקח הצעיף ותתכס וכה"ג וד"ל. ויובן זה בתוס' ביאור עד"מ הידוע בענין א"פ וא"מ כמו התלמיד שאינו מבין ומשיג הסברא לתכליתה ועומקה מפני שעמוקה מכלי מוחו שנשאר בבחי' מקיף עליו כידוע. אמנם מפני שאינו מבין עומקה מצד קוצר המשיג תתבטל מחשבתו ונעשה הדבר מרחוק כאילו אינו מבין כלל כי בא לכלל בחי' ביטול וקטנות להתצמצם בעצמו ולהתעלם לגמרי והיינו כענין עיטוף רוח

נח, ד

השפלה הנ"ל בנשמות השפלות שמצד קוצר כלי קבלתם אור אלקי יבא בה בחי' ההתבטלות לגמרי ותהיה בשפלות המדרגה ביותר והוא ענין עוצם ההשפלה וההכנעה אמיתית (בל"א נישטקייט ער איז גאר נישט בייא זיך מצד אלקות דוקא) לאלקות בבני אדם שמשיגים היטב ואין בהם התפעלות חושיית מצד מיעוט אור האלקי בנפשם וכדוגמא זאת יובן למעלה גם במלאכים העליונים שנקראים עטופים ע"ד הנ"ל שאין אור האלקי נכנס תוך תוכם כלל אבל יתעטף רוחם מרחוק בבחי' ביטול ושפלות גדולה והיינו כולו טוב ולא רע אפילו בתערובת כ"ש דהיינו שתמיד הן בביטול והכנעה זו לאלקות בלי תערובת כלל וכלל וד"ל. והנה בחי' העטופים הנ"ל הוא בחי' הממוצע בכלל בין הקדושה לבחי' נוגה שמעורב טו"ר כנ"ל להיות שהעטופים הן בבחי' כולו טוב ולא רע כלל מתייחסים אל בחי' הקדושה ומקבלי' מבחי' חיצוניות הכלים דקדושה ומהם יסתעף לבחי' נוגה דוקא. אך י"ל דמאחר שכולו טוב ולא רע כלל איך יסתעף מזה לבחי' הנוגה שמעורב טו"ר כמו שא"א שיסתעף מהקדושה מפני שאין רע יורד מלמעלה כו' כך לא ע"י הממוצע הזה ג"כ כנ"ל. אמנם הנה יש להקדים תחלה ענין ההפרש שיש עוד בין הקשורים לעטופים והוא במה שמן הקשורים יוכל להיות תולדה והשפעה למטה ולא מן העטופים כנ"ל והענין הוא להיות מבואר למעלה בענין הקשורים שהאור האלקי נכנס תוך תוכם ממש בקשר אמיץ והן נשמות הגבוהות שיש גילוי אלקות בתוכם מקרוב כמו בהתפעלות חושיית כנ"ל ולא בא בהם האור במיעוט כלל ולא נתבטלו ממציאותם כלל מזה הגילוי אדרבה יעמדו בעמדם כנ"ל שזהו כמו כל מקבל מן המשפיע בבחי' קליטה דוקא היפך בחי' העטופים הנ"ל ומאחר שמקבלים בעצמם בבחי' קליטה ודאי שיולידו בבחי' תולדה וריבוי אור ושפע חדשה למטה מהם ולהיות מסתעף מהם מקו' יניקה לתחתוני' תמיד כמשל אשה שמקבל' שפע מ"ד שתזריע ותוליד או כמו אור הלבנה שתאיר למטה אחר קבלתה אור השמש בעצמה וכה"ג אבל בחי' עטופים

נט, א

הנ"ל שאור אלקי בא בהם במיעו' כ"כ עד שלא יכילוהו כלל וגם במעט שמקבלים מרחוק הוא שזהו בהתעטף רוחם עליהם כנ"ל א"כ מאחר שלעצמו לא קיבל כדי שיעור קבלה איך ישפיע לזולתו וק"ו הוא אם לא נכנס אור האלקי בעצמו מצד בחי' קטנותו שזהו בחי' ביטול כלפי מעלה כנ"ל איך יוכל להיות בחי' משפיע גם למטה ממדרגתו (וכמשל הנ"ל בתלמיד שלא הבין לעומק השכל הגם שמבין קצת אבל מצד בחי' ביטולו בעצמו לגמרי כנ"ל לא יוכל להיות בחי' משפיע כלל וכלל וכמו בעני כי יעטוף רוחו וכה"ג) ולזאת יוכל להסתעף מעטופים הנ"ל לבחי' נוגה שמעורב ברע כי כבר נתמעט האור האלקי בהן במיעוט כ"כ עד שלא יוכלו להיות בחי' משפיע גילוי אלקות כלל וכאשר מסתתר אור האלקי לגמרי אז יוכל לקבל גם בחי' נוגה שמעורב טו"ר משא"כ בחי' הקשורים הנ"ל שאור האלקי בגילוי בהן שיוכלו להיות בחי' משפיעים גילוי אלקות למטה מהם ודאי שלא יוכל להסתעף מהם יניקה לנוגה דאין רע יורד מלמעלה כלל. ויובן כל ענין זה בנה"א באדם למטה דהנה מבואר למעלה דודאי א"א להיות באדם שיש גילוי אלקות ממש בנפשו בתפלה בכונה שלימה במוחו ולבו בתוך תוכו ממש שיוכל לקבל שום דבר זר מבחי' הרע דנוגה אפי' בתערובת כתאות היתר שיש בו מבחי' הרע בדקות עכ"פ וכה"ג בשאר תענוגי עוה"ז ימאס בהם בתכלית ורחוק מזה לגמרי ולא יסתעף ממנו בחי' רע לעולם כנ"ל וזהו בחי' הקשורים ששרשן בבחי' הכלים דקדושה כנ"ל דהיינו שיוכלו להיות גם בחי' משפיעים גילוי אלקות למטה מהם ע"כ לא יש מהם צד קירוב להסתעפות רע דנוגה והענין דכלים דקדושה מבואר למעלה שהן בחי' מוחא ולבא ומעשי המצות שהן ג' כלים לנר"נ שהוא ההתבוננות והתפעלות הלב באלקות והמעשה כו' הכל לא נבדל כלל מאלקות וכמו אחרי ה' תלכו גם במעשה כו' ובכ"מ שיש גילוי אלקות ממש אין מקום כלל ליניקת החיצונים משם כידוע אבל בחי' העטופים הנ"ל הן נשמות בנ"א שאין בהם התפעלות אלקות במוח ולב כלל רק מרחוק מאוד אז בבחי' הכלים שלהם

נט, ב

כמו במעשה מוסתר אור האלקי ביותר ע"כ יכול להיות מהם הסתעפות תערובת טו"ר דנוגה והוא מה שאנו רואים באותן שנקר' עטופים כנ"ל דמפני שאין אור אלקי מאיר בגילוי במוחם ולבם בתפלה מיד שיעסוק בהבלי עולם לבבו נמשך להתפעל מכל דבר רע ונעשה קרוב לשם ביותר כאלו לא התפלל כלום ואע"פ שהוא רק בתאות היתר בלא רע גמור כלל אבל בתערובת רע בדקו' נמשך כולו (וגם מה שהוא מטעה א"ע בהתפעלות בתפלה נק' תערובת טו"ר שיש בזה קצת טוב וגם מבחי' הרע שהרי יסתעף מזה לגיאות גמורה וכעס וכו' כידוע) ונמצא שמבחי' הקדושה האלקית גם מחיצוניות הכלי' אין הסתעפות רע כלל אבל מבחי' העטופים יוכל להיות הסתעפות טו"ר כנ"ל והוא בחי' הממוצע בין הקדושה לנוגה דהיינו שלפני התהוות בחי' נוגה מתהוה תחלה דבר שכולו טוב ולא רע כלל שהוא העטופים שמשיג אלקות ומתבטל בעצמו בשפלות גדולה כנ"ל שזהו כולו טוב. אך עכ"ז מפני שלא נכנס בו גילוי אור האלקי יוכל לימשך אח"כ לתערובת טו"ר ובחי' הטוב שבו הוא המקור לבחי' טוב שבנוגה ולא לבחי' רע דנוגה כלל כמו שגם מנוגה לקה"ט יש ממוצע בודאי כמו שנראה בתאות היתר שא"א שיבא לידי רע גמור כ"א ע"י ממוצע שאינו רע גמור כפריקת עול וכגסות או טמטום החומר וכחום הטבעי הרע כאשר בא בתגבורת תערובת רע שבנוגה אז יסתעף לרע גמור כרציחה וניאוף כו' כענין וישמן ויבעט כו' וגסות הרוח אינו רע גמור וכן תאות היתר בחום רשפי אש ביותר אינו רע גמור ועכ"ז הן הן המקוריי' לרע גמור כידוע לכל וכך יש ממוצע בין בחי' עטופים שכולו טוב בבושה ושפלות והכנעה יתירה מצד אלקות ממש עד שיוכל להיות נפרד מאלקות בתאות היתר היינו בחי' הקרירות בהעדר חיות אלקי (בל"א ער איז טויט כו') כמת ממש שנקרא הסתלקות אור אלקי לגמרי אז ממילא יפול הנופל בהיתר עכ"פ עד פריקת עול והוללות או עצבות ומרה שחור' ביאוש בנפשו כו' ובגסות וטמטום החומר שנקרא ממוצע להסתעפות רע גמור כנ"ל וד"ל. והנה

נט, ג

עכ"פ נמצא יובן מכל הנ"ל בנשמות הנק' קשורים ועטופים למעלה ג"כ בבחי' השתלשלות העולמות דבי"ע דאין ק"נ שבכל עולם מקבל מהקדושה בסמוך לה מיד אלא ע"י בחי' ממוצע והוא כמשל הנשמה האלקית הנמוכה ושפלה במדרג' שלא תוכל לקלוט אור האלקי רק מעט מזעיר וגם במעט הזה תתבטל ותתעלם בעצמותה עד שתתעטף עליה רוחה כנ"ל כך בחי' הממוצע הזה הוא שנתמעט גילוי אור אלקי מי"ס דמל' דקדושה בכל עולם ועולם לפי ערכו במיעוט אחר מיעוט עד שיתהוה דבר שאין בכחו לקבל אור אלקי כ"א מעט מזעיר מאד וגם זה המעט בריחוק מקום בבחי' ביטול בעצמותו הנקרא בחי' עטופים כנ"ל והן בחי' מלאכים עליונים שלפני התהות בחי' נוגה שבכל עולם שכולו טוב ולא רע כלל אפי' בתערובת כנ"ל אבל מהם מסתעף מקור לנוגה והיינו דבחי' הטוב שבמלאכים הללו מקור לבחי' הטוב דנוגה שמעורב ברע כו' שמשם נמשך הסתעפות לרע גמור (כמו הנפילים היו בארץ שנק' בני האלקי' ממש ובנפילתם למטה נתערבו ברע גמור ע"י שיש מהם הסתעפות לנוגה בתערובת טו"ר) משא"כ המלאכים העליונים יותר שמקבלים מכלים די"ס דקדושה שאור האלקי מתקשר בהן מי"ס דקדושה תמיד בגילוי גם בהסתעפות מקור לתערובת טו"ר לא יצא מהם והן כמו השרפים וחיות ואופני הקודש שביטולם תמידי (ולא נקרא נפילים לעולם גם בירידתן למטה מטה בזה העולם בדרך שליחות כידוע) והן הנקר' קשורים שלא נק' ממוצעים כלל בין הקדושה לנוגה כי לא יסתעף מהם מקור לבחי' נוגה כלל דאע"פ שנק' משפיעים כנ"ל אבל הכל נמשך מהם רק טוב גמור ולא ימצא מהם שום צד קירוב לתערובת טו"ר (וכמו בנפש האדם למטה אנו רואים שיש נשמות שנק' נפילים כמו סומך נופלים כידוע שנופלים בתאות היתר ומשם לאיסור כנ"ל והיינו להיותן בחי' עטופים לבד כנ"ל אבל אותן שנק' קשורים לא נק' נפילים לעולם גם בירידתן למטה ביותר כמו בטרדת הבלי

נט, ד

עולם וברוב תענוגי הזמן או בהגבהה יתירה בגדולה ועושר לא ישמן ויבעט לעולם כי רוח אלקי בקרבו בגילוי שאין משם הסתעפו' לרע כלל וכלל (וראיה לזה מאחר שאמרו דטינא היה בלבו וכה"ג) אבל באמת הרי גם הרשע ישוב בתשוב' שלימה כראב"ד וכה"ג וכן נה"ט המשוקעת בתאוה רעה יוכל לבא למס"נ מפני שמתהפך מרע לטוב וזהו ענין הלבוש דנוגה טו"ר שאב ואם ממשיכים שנק' צלם הנפש האלקי' שמתהפך מטוב לרע ומרע לטוב וד"ל). וזהו והי' העטופים ללבן והקשורים ליעקב דהנה מבואר למעלה בהפרש היוצא עיקר בין עטופים לקשורים הוא אשר מהקשורים יוכל להיות בחי' תולדה וריבוי שפע למטה משא"כ מבחי' העטופים שאין שום שפע נמשכת מהם מפני שלא קבלו לעצמן ושורש הענין הוא מטעם הנ"ל שבחי' י"ס דקדושה מאיר בקשורים בגילוי גמור בבחי' אור וכלי דוקא וידוע שבבחי' או"כ די"ס האלקי' שורה מבחי' אא"ס שבאצי' דאיהו וחיוהי חד ממש כו' והיינו בכ"מ שיש יחוד עליון דוקא שזהו בבחי' או"כ שם יצו ה' את הברכה שהוא בחי' התולדה וריבוי אור ושפע האלקית עד אין שיעור ממש שזהו בחי' הא"ס וכידוע דכל תולדה הוא בא מבחי' א"ס ששורה ביחוד משפיע ומקבל שנק' או"כ כו' והיינו בבחי' הקשורים דוקא שיש ביחוד שלהם יחוד עליון האלקי (בחי' יחוד מ"ה וב"ן שנק' יחוד זו"נ אדם בכלל כללא דדכר ונוק') והוא במה שמתקשר בהן אור האלקי בבחי' קליטה שנק' זיווג יש בזה מבחי' זיווג העליון דזו"נ קוב"ה ושכינתיה ויוכלו להוליד בדומה להם עד אין שיעור (וכמארז"ל ביחוד אדם התחתון איש ואשה זכו שכינה ביניהן כו') משא"כ העטופים שאין אור א"ס שורה בהם כ"א מרחוק לא יוכלו להוליד כלל מפני שמתעטף רוחם עליהם ולא די שלא יולידו אלא שלא מקבלי' בעצמם ע"כ יוכל להסתעף מהם שפע לק"נ מעורב טו"ר כנ"ל דבחי' נוגה מן העטופים מקבל שנק' ממוצע בין הקדושה לנוגה וד"ל. וזהו ובהעטיף הצאן

ס, א

לא ישים. פי' הנשמות נק' צאן כנ"ל והן באין בב' מדרגות דקשורים ועטופים הנ"ל והנשמות שנק' צאן המקושרות יש בהן כח התולדה והריבוי מטעם הנ"ל ע"כ ישים לנגדן המקלות ברהטים בשקתות המים ליחם הצאן במקלות כדי שיולידו וירבו מאד לאין שיעור כמ"ש ויפרוץ האיש מאד שהוא ע"י המקלות שהעמיד ברהטים כידוע אך בהעטיף הצאן שהן נשמות שנק' עטופים לא ישים המקלות ברהטים כו' ליחם אותן כי אין בהן כח התולדה והריבוי כלל מטעם הנ"ל ומלבד זה כדי שלא יומשך מהם שפע זרה שהוא ההסתעפות לק"נ שמעורב ברע שלא יהיה שורש יניקה לחיצונים מן יחוד העליון דמקלות שברהטים כמ"ש בזוהר בשורש עובדא זו דמקלות ברהטים ולכך בהעטיף הצאן לא ישים המקלות ברהטים כלל. ולהבין זה בתוס' ביאור הנה תחלה י"ל בגוף ענין עובדא זו דמקלות ברהטים דהנה לכאורה כמובן מדברי הזוהר ע"פ ויקח לו יעקב מקל לבנה כו' ויפצל בהן פצלות לבנות כו' העיקר הוא הלבן שבמקלות שהוא בחי' החסד עליון כמ"ש מחשוף הלבן אשר על המקלות כו' אך א"כ מה זה שאמ' ויחמו הצאן אל המקלות וכן מ"ש תחלה ויצג המקלות כו' אשר תבאנה הצאן לשתות לנוכח הצאן ויחמנה בבואן לשתות דמשמע שזהו עיקר המכוון בהעמדת המקלות רק כדי שיחמנה הצאן בראותם המקלות בבואן לשתות ברהטים וכמ"ש והיה בכל יחם הצאן המקושרות ושם יעקב את המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלות כו'. אך הנה שניהם אמת דבחי' הלבן אשר על המקלות הוא אשר נעשה ליחם הצאן כמ"ש ליחמנה במקלות ויחמו הצאן אל המקלות דהנה אע"פ שכל חום ודאי שרשו מבחי' הגבורות דוקא היפך החסדים ואיך נמשך חום מבחי' החסדים הענין הוא דיש ב' מיני גבורות א' גבורות שמבחי' קו השמאל לבד והב' בחי' גבורות שמקו הימין שנק' גבורה שבחסד והיינו בחי' גבורו' ממותקות (כמו ארי' גי' גבורה והוא מבחי' הימין דחסד כמ"ש פני אריה אל הימין) והענין הוא דבחי' קשורים הנ"ל שנק' צאן המקושרות שנכנס בהן אור

ס, ב

האלקי בגילוי גמור כנ"ל היינו ע"י בחי' ההתפעלות אלקות באהבה רבה שנמשך כמים שנק' התקשרות והמשכה שהיא דביקות הנפש והתקשרותה באלקים חיים כידוע והוא בחי' החסדים ימין מקרבת כידוע אך כדי שיהיה בזה בחי' תולדה וריבוי א"א באהבה לבד שהיא נמשכת כמים בבחי' הקרירות כו' אלא דוקא ע"י בחי' הגבורות שהוא בחי' רשפי אש התשוקה בהתלהבות האהבה שנק' אהבה עזה מאד כמו רשפיה רשפי אש שלהבת יה ואי' בזוהר שהוא בחי' שלהובי דרחימותא שכאשר האהבה בוערת ברשפי אש שלהבת יה כו' הרי העיקר הוא האהבה והדביקות אך שהיא בוערת ברשפי אש שלהבת ממש כמו התשוקה והתאוה באהבת איש ואשתו כמ"ש ואל אישך תשוקתך וכה"ג ובחי' הגבור' רשפי אש שבאהבה דוקא הוא הנק' גבורות ממותקות בחסדים שהוא מבחי' קו הימין דחסד שבא בבחי' תגבור' גדולה ביותר כמו כי גבר עלינו חסדו בלי שיעור ומזה יבא התולדה והריבוי לאין שיעור משא"כ החסדים בעצמם בלי התכללות מגבורות ממותקות בחסדים הנ"ל שהוא חום רשפי אש האהבה אין בזה ריבוי ותולדה כלל רק כמו שהוא בעצמו בלי תוס' ומגרעות כו' וזהו שכל חום דוקא מוליד תולדה אע"פ שחום זה בחי' גבורות אבל הוא בחי' גבו' שבחסד שזהו המשכה דטפה שנק' מ"ד וכך הוא באשה כי תזריע בחי' מ"ן והוא בבחי' חום התשוקה דוקא וד"ל. וזהו בכל יחם הצאן המקושרות כאשה שכרתה ברית לבעלה ואל אישה תשוקתה בחום רשפי אש אך כדי שיוכלו להוליד צריך ליחם אותה להוסיף בה תשוקה יתירה בנשמה האלקי' הנק' צאן המקושרו' והיינו ע"י מחשוף הלבן שעל המקלות ששם ברהטים שיחמנה הצאן בבואן לשתות והענין הוא כידוע שיעקב הוא בחי' קו האמצעי דת"י דאצי' כמ"ש אלקי אבי אברהם דחסד דקו ימין ופחד יצחק דקו השמאל הכל כלולים בו וידוע בבחי' הת"ת שהוא עירוב הגוונין דחוור וסומק וירוק והעיקר דיופי הנקרא ת"ת הוא במזיגה נכונה בעירוב הגוונין לא כשהלבן יותר מן האדום ולא כשאדום הרבה

ס, ג

אלא כ"א על מקומו ועכ"ז הלבן עיקר אלא שאין בו יופי כ"א ע"י אדום שבאמצעיתו כתפוח היפה כו' וכמ"ש במ"א בענין תרין תפוחין שזהו אור פני מלך חיים בהתגברות החסדים על הגבורות שאז נקרא גבורות ממותקות בחסדים שמהם עיקר תגבורת השפע ומשם נמשך ג"כ התעוררות בתגבורת גדולה לעורר העלאת מ"ן דנשמות שנקרא צאן המקושרות ליחמנה שיולידו כו' וזהו ענין המקלות שפיצל שהוא בחי' התכללות אורות עליונים דאצילות מבחי' גבורות ממותקות שיהיה האהבה עזה ברשפי אש כנ"ל במזג נכון שיהיה יחוד עליון דאא"ס בזה כפי כוונת המאציל כפי הצריך. וזהו שהעמיד המקלות ברהטים שהן בחי' הכלים להשפע' להשקות הצאן כמ"ש ישקו כל חיתו כו' ובבוא הצאן המקושרות נשמות דאצי' שקשורים באלקות לשתות יחמו אל המקלות שהן יחודים עליונים שבע"ס דאצי' מחו"ג ממותקות מפני שנתעורר בהן מבחי' גבורה שבחסד עליון שבמקלות אשר ברהטים ויחמנה הצאן להוליד בדומה דוקא שהן בחי' נקודים וברודים מבחי' התיקון שבבחי' המקלות כו' ותולדה זו אין לה שיעור כלל

ס, ד

מצד בחי' אא"ס שביחוד והתכללות שבפצלו' לבנות כו' אבל נשמות שהן בחי' העטופים לא יחמנה במקלות להיותם רחוקים מאור פ"מ כו' כנ"ל ולא יועיל בהן אור החסדים הכלולים מגבו' שבמקלות לעורר בהן תשוקה שלו שיוכלו להוליד מטעמים הנ"ל ועוד כדי שלא יומשך לחיצונים שנק' צאן לבן הארמי אובד אבי בחי' המנגד לחכמה אלקות דקדושה כמ"ש אני חכמה שכנתי ערמה כידוע וזהו ובהעטיף הצאן לא ישים המקלות כלל כנ"ל וד"ל. וזהו והיה העטופים ללבן להיות שהן בחי' הממוצע בין הקדושה לבחי' נוגה שאין בהן יחוד עליון כלל מטעם הנ"ל והקשורים ליעקב להיות שבהן יחוד העליון דאצי' שיולידו בדומה לאין שיעור וז"ש ויפרוץ האיש מאוד מאוד בבחי' א"ס ממש וד"ל. והתורה נצחית היא דאבות סימן לבנים שכל נשמות ישראל שנקראי' קשורים יולידו נשמות עד אין שיעור ולעשות פרי למעלה באצילות בי"ס או"כ כו' בתורה ומצות שעושין כמו שא' תולדותיהן של צדיקים מע"ט וכמו אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעוה"ז כו' שהן יחודים עליונים שעושין בכל המצות למעלה וד"ל: