ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך

ע, א

ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה כו' כתיב לך ה' הגדולה כו' וכתיב לגדולתו אין חקר להבין זה הנה ענין הגדולה הוא ההתפשטות של היש והדבר מה כשהוא גדול בעצם כמו מהלך ת"ק שנה מהארץ לרקיע וכדומ' לזה בעולמות הגבוהים יותר שלגדולתם והתפשטותם אין קץ כל היותר גבוה הוא יותר גדול כמארז"ל שוקי החיות כנגד כולם כו' כי ההשתלשלות עילה ועלול הרי העלול חלק קטן מאד מהעילה ואין ערוך ביניהם בענין הגדול' וההתפשטות כו' והנה ידוע שיש עולם שנה נפש עולם הוא מהות הנבראים שבכל העולמות דבי"ע כו' ושנה הוא הזמן ו' אלפי שנין דהוי עלמא וכל עולם לפי ערכו כן ענין הזמן שלו שבעולם העשי' הזמן גשמי וביציר' הוא רוחני כו' ועכ"ז הזמן נברא הוא מאין ליש כמו מהות הנברא כמ"ש במ"א ונפש הוא חיות אלקי המתצמצ' בהם להחיותם תמיד בכל אחד בפרט ולהמציא בתמידות שפע מזונם כו' וזהו בדרך כלל שבכללות הנבראים כולם הן בג' מדריגות אלו עולם שנה נפש וימצא כמ"כ בדרך פרט בכל נברא עולם הוא מהותו הפרטי ושנה זמן קיומו ונפש הוא השפעת העליון שהוא עלול ממנו כו' כמו העשבים הן צומחים מכח המצמיח שבארץ וזהו מהותן ויש להם זמן קיום כו' ובחי' נפש הוא אשר אמרז"ל אין לך עשב מלמט' שאין לו מזל מלמעל' שמכה עליו ואומר לו גדל פי' כי מהות צמיחתו מן הארץ לא היה באפשרי כ"א אחר ההשפעה אליו מרוחניות הד' יסודות שבגלגל המזלות שמכה עליו וכו' והיינו עיקר העילה שלו שממנו לוקח בשרשו כו' וכמו שמבואר במ"א בענין מה רבו מעשיך ה' כו' שדוד ע"ה ראה כח הפועל בנפעל דהיינו רוחניות כל גשם וע"ז אמר מה רבו מעשיך פי' שיש לכל עשב פרטי מזל הפרטי השייך לו לבד וכמו שיש ריבוי רבבות עשבים חלוקים במיניהם ממיתה לחיים כו' כן יש ריבוי רבבות מיני מזלות החלוקים ג"כ לפי ערך זה כו' אלא שהמה שורש ומקור להעשבים שיצוו עליהם שיגדלו כו' וזהו הטעם שהעשב יגדל למעל' ולא