ל ג

שמים וארץ מן הארץ לרקיע ת"ק שנה אינה אלא בחי' מעשה ידיך שכמו במעשה ידי אדם עד"מ אינו מלובש אלא כח המעשה. שהוא הכח היותר פחות שבכחות הנפש כו' כך החיות המלובש בכל העולמות אינו אלא בחי' כח המעשה. שאינו נוגע לעצמות ומהות כו' כמ"ש כ"ז בד"ה בחודש השלישי לצאת בנ"י. נמצא אשר כל מה שיוכלו הנבראים להלל ולשבח את הקב"ה במה שברא כל העולמות מאין ליש. וזהו ענין פרק שירה שאומרים הנבראים וכן שיר המלאכים כל בעלי השיר יוצאים בשיר. הרי כל השגתם רק בבחי' שבח מעשה ידיך והרי זה כמו עד"מ מי שהוא חכם מופלא עד להפליא. ומשבחים אותו רק במה שיוכל לכתוב או לצייר יפה. שזהו הבחינה היותר אחרונה שבו ועד"ז ארז"ל אין צור כאלקינו אין צייר כאלקינו כו' ועד"זארז"ל פ"ה דברכות דל"ג ע"ב משל למלך ב"ו שהיו לו אלף אלפים דינרי זהב והיו משבחים אותו בשל כסף והלא גנאי הוא לו כו' ע"ש. (ועיין מזה בשל"ה במסכת תמיד שלו דרנ"ו ע"ב וד' רנ"ז ע"א שהאריך בזה). וזהו ענין הפי' שהדבור עליון מקור דבי"ע מקבל משליש התחתון של מדת התפארת שבאצילות שהוא עד"מ שבח מעשה ידיך כו' כנ"ל. ואפשר לומר ענין ג' שלישין דתפארת ע"ד שכללות העולמות נחלקים לג' בחי' היינו עולמות בי"ע ועולם האצילות ועולמות שלמעלה מאצילות. וכמשארז"ל שט בח"י אלף עולמות שאינן כו' שהם מבחי' אין אשר והחכמה מאין תמצא כו' ועמ"ש הרמ"ז פ' שלח דקנ"ט סע"א בפי' המאמר תלת עלמין אית ליה לקוב"ה. אשר בכל עולם מג' מיני עולמות הנ"ל מתגלה יותר מיקר תפארת גדולת אור א"ס ב"ה שאין ערוך הגילוי שבבי"ע לגבי הגילוי שבאצילות וכמ"כ אין ערוך הגילוי שבאצי' לגבי הגילוי שבעולם הא"ס כו' ועמ"ש ע"פ הדר כבוד הודך ודברי נפלאותיך אשיחה כו'. וזהו ענין ג"פ קדוש ועמ"ש סד"ה ועשית בגדי קדש שבתיקון ועשיית בגדי אהרן יש ג' בחינות ומדרגות. אך כ"ז רק בבחי' האור המאיר בעולמות אבל בעצמותו ית' אין שייך שום השגה רק מודים אנחנו לך. ומה שאנו מהללים זהו לשם תפארתך כו' כנ"ל. והנה בשנה ה רביעית מקבלת כנס"י משליש האחרון של מדת תפארתו ית' והרמ"ז כ' משני שלישין כו' היינו מה שהנבראים יוכלו להלל את הקב"ה שנק' שבח מעשה ידיך כו' כנ"ל וזהו ענין הלולים לה' והלולים לשון רבים היינו שני בחי' הילול זהו ב' שלישי תפארת כו' משא"כ למעלה מזה אין להם השגה. אלא שעי"ז נמשך אח"כ גם מבחי' שליש העליון של מדת תפארתו ית' וזהו ובשנה החמישית כו' להוסיף לכם תבואתו היינו תוספת האור הבא מלמעלה. ואזי היא בבחי' ה"א. מה שבחי' דלי"ת הוא לשון דלות ועניות לגבי בחי' זו דה"א. ומזה יובן בתוספת ביאור מ"ש בד"ה ראו כי ה' נתן לכם השבת בענין בה"א נברא העוה"ז וצריך להמשיך גילוי בחי' ה' זה והיינו ע"ד המבואר כאן וז"ש לעבדה ולשמרה בשני ההי"ן והיינו המשכת ה' עילאה בחי' י"ה והמשכת ה' תתאה ו"ה כו' ועיין בע"ח שער ל"א פ"ז מ"ש ע"פ ארבע הידות יהיה לכם והחמישית לפרעה. (ועמ"ש מזה בביאור ע"פ צאינה וראינה כו' בסופו ומ"ש סד"ה קדש ישראל לה'). וזהו הוד והדר לפניו עוז וחדוה במקומו (בד"ה א' סי' י"ו כ"ז). ופי' הוד והדר לפניו יש לפרש על ענין השיר שהמלאכים מרננים ומשבחים לפניו כדמשמע ברבות בפתיחתא דאיכה דנ"ה ע"א שאמרו המלאכים כתיב הוד והדר לפניו ואתה אומר כדין כו' ע"ש. ומזה נמשך עוז וחדוה במקומו שהתענוג נמשך מביטול היש כמ"ש בד"ה את קרבני לחמי בענין לויתן זה יצרת לשחק בו כו' וכן בגמרא (פ"ק דחגיגה דף ה' ע"ב) פירשו הוד והדר לפניו דמיירי בבתי בראי כו'. והיינו כי ידוע שהתפשטות המדה היא העלאת מ"נ אל