לג ב

ט אני ה' מקדשכם. פי' שבא לומר איך הכח באדם שע"י מצוה מעשיות וד"ת המדברים מהמצות מעשיות ימשיך עי"ז גילוי אור א"ס ב"ה ממש דלית מחשבה תפיסא ביה כלל. לזה אמר אני הוי' מקדשכם. פי' הוי' הוא סדר ההמשכה שכל המשכה מלמעלה למטה נמשך ע"י אותיות שם הוי' שהיו"ד מורה על הצמצום שצריך להיות תחלה כדי שיוכל להיות ההמשכה והה' שיש לו אורך ורוחב מורה על ההתפשטות. ואח"כ הוי"ו הוא ההמשכה לבחי' ה' תתאה בהבראם בה' בראם. ולכן אומר אני הוי' מקדשכם שלהיות המשכת בחי' קדוש ומובדל אור א"ס ב"ה ע"י התורה ומצות מעשיות שאינו בערך כו' אני עושה זאת לכם וממשיך לכם סדר המשכת קדושה עליונה ע"י אותיות שם הוי' ואני היינו א"ס ב"ה עצמו שהוא ית' הנותן כח זה שנוכל להמשיך את אור א"ס ב"ה ע"י תומ"צ, (ועמ"ש* במ"א בד"ה ביום השמיני עצרת גבי תתן אמת ליעקב כו' ומ"ש בד"ה זכור את יום השבת שזהו ענין מתן תורה שאז ניתן הכח הזה כו' ע"ש). רק שמתחלה צ"ל ונקדשתי בתוך בנ"י פי' שאנו צריכים להכין הכלי שיהיה בחי' קדושתו נתפס בתוכיות בנ"י שהוא בחי' קדוש הא' שהוא מה שיהיה גילוי פנימי' נקודת הלב שהוא בחי' יסוד האש האלהי שבלב שיהיה בוער לבחי' קדוש הוא א"ס ב"ה ע"ד הכת הא' שהם השרפים. ואז עי"ז אני ה' מקדשכם שע"י תומ"צ מעשיות יומשך קדוש זה מלמעלה למטה בכלים של כל המ"ע וענפיהן ושמירת מל"ת וענפיהן ומצות דרבנן. והוא כמו עד"מ אש הגשמי שע"י האש נעשים כל הכלים שכל כלי שרוצה לעשות מכסף או מזהב עשייתה העיקרי הוא להבעירה באש תחלה ואח"כ יעשנה ויחליקנה, כמ"כ למעלה דכתיב וכלים מכלים שונים ויין מלכות רב ריבוי הכלים הם המצות דאורייתא ודרבנן וענפיהן כנ"ל ויין מלכות רב הוא ההמשכה שממשיכים בכלים אלו, אך עשיית כל הכלים הוא ע"י הבחי' יסוד האש האלהי שהוא בחי' השרפים שעי"ז יכולים לעשות כל הכלים הנ"ל. והנה תחלה כתיב ולא תחללו כו' כי כל הנ"ל דבחי' ונקדשתי ובחי' מקדשכם זהו בחי' ועשה טוב. אך תחלה צ"ל סור מרע בתכלית וע"ז כתיב תחלה ולא תחללו את שם קדשי שלא תעשו בחי' חלל והפסק המפסיק ח"ו בין האדם לבין אבינו שבשמים. והיינו כמ"ש עונותיכם היו מבדילים ביניכם ובין כו' שע"י העוונות עושים בחי' חלל המפסיק ואז לא יועיל הניפוח בהניצוץ יסוד האש האלהי שבלב שמתכבה עי"ז. וזהו ולא תחללו ע"י שתהיו בחי' סור מרע בתכלית ואז יוכל להיות ונקדשתי בתוך כו' ואח"כ ממילא יהיה אני הוי' מקדשכם כנ"ל ועמ"ש כה"ג בד"ה במדבר סיני באהל מועד כו', שמתחלה צ"ל בחי' יציאת מצרים שהוא סור מרע ואזי אח"כ יוכל לבא לידי בחינות ומדרגת מדבר סיני ואהל מועד כו' ע"ש:

לבאר הדברים ע"פ ונקדשתי בתוך בני ישראל בענין ג' כתות מלאכים כת אחת אומרת קדוש וזהו ענין השרפים וכת אחת אומרת קדוש קדוש כו' צריך להקדים מ"ש ברע"מ פ' אמור דצ"ג ע"א ע"פ זה דונקדשתי. קדש איהו סטר עלאה כו'. ומאי דאקרי קדוש כו' וכיון דישראל קא מקדשי סלקי מתתא לעילא יקרא עילאה עד דאסתלק ו' רזא דשמים עלאין לעילא. כיון דאינון שמים אסתלקו לעילא נהיר ההוא קדש בהו וכדין אקרי לעילא קדוש כו'. ופי' בפע"ח שער הק"ש פ"ב גבי קדושה דיוצר אור וז"ל והנה ענין קדוש הוא כי תחלה עולה סוד ו' של תפארת לקבל הארה מחכמה הנקרא קדש ונעשה קדוש. ואח"כ מתפשט עד התפארת כו' ונעשה שם קדוש ב' וז"ש ברע"מ שם ואינון שמים תייבין לדוכתייהו כו'. ואח"כ מתפשט ביסוד ונעשה שם קדוש ג' כו' ומשם מתפשט במל' עכ"ד וכ"כ בשער חזרת