מא ד

בחי' שמך הוא קדוש ומובדל. ומה שנמשך בבחי' ממכ"ע כמו שהנשמה ממלא את הגוף. זהו רק הארה דהארה כו'. וזהו לכו חזו מפעלות ה' אשר שם שמות בארץ בתהלים (סי' מ"ו ט') וארז"ל פ"ק דברכות (ד"ז ע"ב) אל תקרי שמות אלא שמות. כי הנה יש כמה שמות לו ית' והיינו מחמת שהעולמות לא יכלו לסבול ולהבין האור והחיות הנמשך ומתפשט משמו הגדול ב"ה רק ע"י אמצעות כמה מיני מדרגות וכל מדרגה הגבוה המחיה את שלמטה ממנו הוא רק בבחי' שם וכולם ממנו יתברך (והוא ע"ד מ"ש באג"ה איהו וחיוהי ענין הקו והארת הקו והארה דהארה. והארה דהארה דהארה כו'), ולכן יש כמה שינויים בעולמות (וע' בפרדס שער השמותפרק א' שיש שני שמות שאותיותיהם שוים ועכ"ז א' מורה למעלה מעלה בבחי' ומדרגה יותר גבוה כו' ע"ש הטעם. ומזה יובן ג"כ עד"ז מה שיש למטה ב' בנ"א ששמותיהן שוין ואעפ"כ* אינן שוין במעלתן), והנה השם אינו כלום כנגד העצמיות וכאפס נחשב כו'. וזהו לכו חזו מפעלות הוי' היא הפליאה הגדולה שהוא א"ס ב"ה המהוה כל העולמות תמיד מאין ליש בדבורו. אשר שם שמות בארץ לשון שממה שבאמת אפילו כל העולמות מריש כל דרגין כו' הוא רק שממה נגד עצמותו ית' וכמ"ש במ"א ע"פ במדבר סיני והיינו לפי שחיותם הוא רק מבחי' שЦמות כי ביה הוי' צור עולמים ביו"ד נברא העוה"ב כו' (ועמ"ש מזה ע"פ ובבואה לפני המלך* כו'. וע' זח"א ר"פ נח ד"ס ע"א). וזהו בורא קדושים ישתבח שמך שכל העליות של בחי' וקדושים בכל יום יהללוך סלה אינו אלא בבחי' שמך כו' ולכן אמר בורא קדושים שהם בחי' בריאה מאין ליש. כי הנה כתיב והחכמה מאין תמצא פי' כי התהוות החכמה שהוא ראשית ההשתלשלות מא"ס ב"ה אינו כמו השתלשלות שמהחכמה למטה שהוא דרך עילה ועלול כמשל באדם שיש בו שכל ומדות ומחודומ"ע שמשתלשלים זה מזה הנה השכל עצמו נמשך ומתלבש בהמחשבה, וכן המחשבה בהדבור וכן השכל ומדות כו'. וזהו הנק' השתלשלות עילה ועלול שהוא בחי' יש מיש. ולא יש מאין. כי העילה עצמה נתפסת ומתלבשת בהעלול. וכך הוא ענין השתלשלות עילה ועלול שבאצי' מהחכמה ולמטה כמ"ש בזהר בראשית, וכמ"ש כולם בחכמה עשית. שכל ההתהוות נמשכו מהעלם לגילוי מבחי' חכמה שבתחלה היו כלולים יחד בבחי' חכמה, והוא בחי' המאמר האחד שבו יכול להבראות דהיינו שהוא הכולל לכל ט' מאמרות. וכן הוא למטה ג"כ כשעלה ברצונו לברא העולם במחשבה א' נבראו כל העולמות בדרך כלל והוא מ"ש בראשית ברא ות"י בחוכמתא ונפרטו אח"כ בט' מאמרות בששת ימים כו'. אבל התהוות החכמה מא"ס ב"ה הוא יש מאין ממש להיות כי א"ס ב"ה הוא למעלה מעלה אין קץ מבחי' ומדרגת חכמה ולכן כדי שיהיה התהוות בחי' חכמה זהו בריאה יש מאין. (ועמ"ש מזה בד"ה ואתחנן ובפ' וירא בד"ה פתח אליהו כו' וע' בהרמב"ן בפי' החומש ר"פ בראשית במ"ש ועתה שמע פי' המקרא כו', שכמ"כ בגשמיות בהתהוות עוה"ז כללות הבריאה יש מאין הוא נתהווה ע"י מאמר דבראשית כו' אלא שנפרטו אח"כ ע"י ט' מאמרות כנ"ל, וכמ"ש במ"א בסידור ע"פ הקל קול יעקב. ועמ"ש מזה ג"כ בד"ה בשעה שהקדימו ישראל נעש' לנשמע גבי ענין בראשית נמי מאמר הוא, והיינו מטעם הנ"ל שכמ"כ למעלה באצי' החכמה מאין תמצא*) וזהו בורא קדושים, פי' שהנשמות שעלו במחשבה שלכן נק' קדושים, שכללותן ומקורן הוא מבחי' חכמה עילאה שנק' קדש, וכמו הבן שהתהוותו הוא מבחי' מוח האב. הנה הם בחי' בריאה יש מאין והיינו מבחי' שמך. וזהו ישתבח שמך, ולכן ירדו ונתלבשו בגוף שהיא צורך עלייה:

קיצור. (כי הנה בורא קדושים שהם הנשמות והיינו וקדושים בכל יום יהללוך סלה. עכ"ז התהוותם רק מבחינת שמך שהוא ענין הארה בעלמא שנחשב לאין ואפס לגבי