מב ב

הגדול שוה הוא ממש מלמעלה ולמטה. וכך אור א"ס ב"ה הוא שוה ומשוה קטן וגדול, וז"ש מעונה אלהי קדם ומתחת זרועות עולם שהוא למטה כמו למעלה (וע' ע"פ זה ברבות ר"פ ויצא הוא מקומו של עולם ע"ש גבי ויפגע במקום וע' בלק"ת פ' כי תשא ע"פ הנה מקום אתי), ולכן ההארה המתלבשת בעולמות להיות ממכ"ע היא כלא חשיבא לגבי ערך אור הגנוז ונעלם שאינו מתלבש ונק' סכ"ע, וכנודע פי' מלת ערך במספרים שאחד במספר יש לו ערך לגבי מספר אלף אלפים כו', אבל לגבי דבר שהוא בבחי' בלי גבול ומספר אין כנגדו שום ערך במספרים כו', וכך אין ערוך אור הנמשך ומתלבש בעולמות לגבי עיקר האור מה שאינו נתפס ומתלבש בעולמות (וכמ"ש כ"ז בסש"ב פמ"ח). וזהו ענין עליית הנשמות ע"י ירידתן בגוף בעוה"ז כי אע"ג דעלו במחשבה היינו בחי' ממכ"ע שמקורן מבחי' חכמה עילאה (וגם פי' בורא קדושים ישתבח שמך ששרשם מבחי' שמך ושבעה שמות שאינן נמחקין הם התפשטות בבחי' ממכ"ע כמ"ש במ"א בד"ה מראיהם ומעשיהם). והעלייה הוא ההתגלות אור הסכ"ע שיהי' לע"ל בזמן התחיי', ולכן יהי' גילוי זה לנשמות בגופים דייקא כי לפי שהוא שוה ומשוה כו' ואין שייך בו מעלה ומטה כו' לכן יהיה הגילוי גם בעשייה ממש. והנה עלייה זו וגילוי זה נמשך דוקא ע"י קיום מעשה המצות בעוה"ז, (ולכן מה"ט ג"כ הוא שלע"ל יהי' הגילוי בעשייה דוקא לנשמות בגופים כו'), שבשביל זה ירדה הנשמה בגוף כדי לקיים מצות מעשיות דוקא כמ"ש היום לעשותם, ולכן הנשמה באה בגלגול כמה פעמים עד שתשלים קיום כל התרי"ג מצות לפי שע"י קיום המצות דוקא יהיה זה הגילוי דלע"ל. והענין כי שכר מצוה מצוה. פי' שהמצוה עצמה היא השכר ע"ד שיתבאר. כי הנה תכלית ויסוד כל המצות הוא להפוך היש לאין דהיינו שיהיה ביטול היש, וזשארז"ל הוקשה כל התורה לתפילין. כי בתפילין כותבין אחד על קלף גשמי ששרשו מק"נ שהוא יש ונפרד ונכלל בבחי' אין שנעשה כלי לאלקות השורה עליו בחי' אחד כו', וכך הוא ענין כל מצות התורה. ומה גם בקרבנות היו רואים ביטול זה בפו"מ שעיקר הקרבן הוא שיוכלל הבהמה או העוף בבחי' אש שלמעלה שהיה יורד בגילוי ממש ה"ז ביטול היש לאין בפו"מ. וכן ג"כ ענין מצות הצדקה שהממון שייגע עליו בכל רמ"ח איבריו עד שהרויחו נותנו לעני דלית ליה מגרמיה כלום ה"ז ביטול היש לאין (וזהו בחי' חסד לאברהם שנמשך מצד הביטול כמ"ש ואנכי עפר ואפר וכמ"ש* בד"ה ארץ הרים ובקעות), וכן הוא ג"כ מצות תלמוד תורה הגם שהוא המשכת אלקות למטה. אבל ההמשכה הוא ע"י ביטול היש וכמ"ש ודברת בם כו' סמוך לבכל נפשך. כי הנה צ"ל פי' ובכל נפשך שהוא אפילו נוטל את נפשך וא"כ הל"ל ובכל גופך, (וע' בת"ז ד"י ע"א). אך הענין דקאי ג"כ על ודברת בם דכתיב בתריה שכל מה שיקרא וישנה מקרא ומשנה לא יהי' נפשו מסך מבדיל כאלו עושה וקורא ושונה, אלא כמ"ש ודברי אשר שמתי בפיך כו' אני המשנה המדברת בפיך כו' ב"ש וב"ה אלו ואלו דברי אלקים חיים* כו', ושלשה דברים אלו הם כללות כל המצות כמארז"ל על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה שהוא קרבנות ועל גמ"ח. וכמ"כ כל פרטי המצות שתכליתם ויסודם הוא ביטול היש לאין (וכמ"ש ויצונו ה' לעשות את כל החוקים האלה ליראה את ה' כו' הרי שתכלית המצות הוא בחי' יראה). אמנם ביטול זה אינו אמיתי שהרי מ"מ יש הוא אלא שמבטל א"ע. אך מ"מ הוא אתעדל"ת שעי"ז אח"כ יהיה בחי' אין ממש ע"ד יחוד עולם האצי' בא"ס ב"ה דאיהו וגרמוהי חד שהע"ס הם בבחי' ביטול אמיתי לאור א"ס ב"ה המלובש בהם כו', וכך יהיה גילוי זה חסד דרועא ימינא למטה בעולם העשייה ממש יהי' הגוף ודרועא ימינא כלי למטה ג"כ בעולם העשייה להשראת אור א"ס כמו בחי' חסד דרועא ימינא כו', (וזשארז"ל ב"ב ע"ה