מד ג

עליון רק בבחי' מקיף מרחוק עד שלא יתפעל ממנה האדם ולא תגרום לו שום הכרח כלל ממש ע"ד שאין מחשבת האדם גורם התפעלות באבן שמצייר במחשבתו ואף שמחשבת האדם אינה מקיף באמת כלל רק בדמיון לבד, אבל ידיעת הקב"ה הוא מקיף בפועל ממש מ"מ יכול הוא שגם מקיף זה שבפועל לא יגרום התפעלות. וזהו שמ"מ אינו רק בחי' מקיף דייקא). ויש בחינה למטה מזו שמשם נמשך ההשפעה בפנימי' להאדם כמו ששואל המלאך טפה זו מה תהא עלי' חכם וכו' נמצא הקב"ה נותן בו חכמה הרי נמשך בחי' זו בפנימית להיות חכם. אבל בחי' דעת עליון הוא בבחי' מקיף ולכן אינו מכריח הבחירה כו'. ועד"ז יובן ענין שבת שמאיר על האדם בחי' עליונה מאד והיינו בבחי' מקיף כו':

ד ומכל מקום צ"ע* אם המשל דמקיף דידיעה מכוון לענין המשכת המקיף בשבת כי הנה ענין הידיעה שאינו גורם שום התפעלות והכרח בהבחירה צ"ל דהיינו משום שהוא בחי' המקיף שמרחוק כי יש ב' בחי' מקיפים. הא' שאע"פ שהוא מקיף ואינו מאיר בפנימי' עכ"ז נמשך התפעלות ממנו כמו שהאדם מתפעל כשמתפלל בצבור משום המקיף דאכל בי עשרה שכינתא שריא וזה נק' מקיף הקרוב שמאיר בהא"פ. הב' מקיף הכללי שמקיף בהשוואה א' ואינו מאיר בפנימי כלל ולא נמשך ממנו התפעלות וכמ"ש כ"ז ס"פ שמות בביאור ע"פ הבאים ישרש כו', וא"כ הידיעה שאינה מכרחת הבחירה כלל היינו משום שהוא בבחי' מקיף המובדל, ובשבת הרי יש נשמה יתירה שהוא התגלות מבחי' הרצון עליון (כמ"ש במ"א ע"פ ויקהל משה כו'). ולכן אפשר כי שבת תתאה ושבת עילאה עם היות שניהם בחי' מקיף כנ"ל בפי' שבתותי תשמרו. מ"מ י"ל שבת תתאה הוא מקיף הקרוב וממנו נמשך הארה והתפעלות כו' ושבת עילאה הוא מקיף העליון מקיף למקיף כו'. וגם במ"א נתבאר שבשבת נכנסים המקיפים דחול בבחינת פנימים ונמשכים מקיפים עליונים יותר, וגם נתבאר במ"א בפי' ושמרו בנ"י את השבת לעשות את השבת שע"י ושמרו את השבת נמשך כח ועוז שיוכלו לעשות את השבת הבא אח"כ, ועמ"ש סד"ה לסוסתי בענין טלא דנטיף מעתיקא בג' סעודות דשבת שמזה נמשך הכח לאתעדל"ת כו'. והנה מכ"ז יובן ענין ירידת הנשמות צורך עליי' ועיקר העליי' לע"ל ליום שכולו שבת. והענין כי הנשמות שרשן מבחי' מחשבה שהוא בחי' בריאה והעלייה בבחי' אצילות וכנ"ל דשבת הוא עליית בריאה באצילות ועיקר העלייה בחי' שבת עילאה וזהו ענין הגילוי שלע"ל. כי הנה שרש הנשמות הוא מבחי' א"ק כי עלה במחשבה היינו בחי' א"ק כמ"ש במ"א וירידתן משם ירידה צורך עלייה היינו בחי' שבת עילאה שהוא עליות עד שא"ק שנק' אדם דבריאה עולה באצילות שהיא גילוי אור א"ס ממש אך עכשיו הגילוי רק בבחי' מקיף והוא בחי' סובב אבל לע"ל יהי' התגלות המקיף בבחי' גילוי ממש כו' ועיין מ"ש ע"פ ואכלתם אכול מענין הנשמות החדשות שיומשכו לע"ל מבחי' סכ"ע ממש שלמעלה מהקו ויתעטרו בהן נשמות הצדיקים לע"ל וכמ"ש בספר הגלגולים פ"ז שזה יהיה באלף השביעי שהוא שבת עילאה ממש. והנה לכאורה צ"ע לקשר דרוש זה דעליית שבת הוא אפילו בא"ק שגם א"ק עולה כו' עם מ"ש סד"ה למנצח על השמינית דא"ק הוא למעלה מהעליות דשבת כו' ע"ש. אך באמת לק"מ שהרי גדולה מזו מבואר במ"א דאפילו הבינה נק' ממחרת השבת פי' שהוא למעלה מבחי' שבת כי שבתא דליליא ושבתא דיומא הם זו"נ ובינה היא למעלה מזה כו' ובמ"א מצינו בזהר דשבת הוא בינה כמ"ש בזהר (ח"ב דס"ג ב' ודפ"ח א') א"ו היינו משום דכמה בחי' יש בשבת שיש בחי' בשבת שבינה נק' לגבי בחי' זו ממחרת השבת והיינו שבת