מה ב

ונשמתו. שאין תופסים מקום כלל ואין שינוי וגירעון כלל בנפשו מחמת המחשבות ויכולה היא לחשוב מחשבות אין קץ כך ההארה הנמשכת מא"ס ב"ה בכל העולמות הוא רק הארה והתפשטות ממנו ית'וכולא קמיה כלא חשיב ואין תופס מקום כלל נגדו ואין בו שום שינוי ח"ו כמ"ש אני הוי' לא שניתי ואתה הוא קודם שנברא העולם כו' ולכן נק' ההארה הנמשכת מהאור א"ס בשם אותיות, וז"ש ג"כ תוך בחי' אחרונה שבמאציל כו' ר"ל שגם בהארה זו יש כמה בחי', וכמו עד"מ שיש במחשבה ג"כ כמה בחי' יש מחשבה בעלמא שהוא בחינת חיצונית לגבי מחשבה עמוקה שהיא פנימית כו' והעולמות נמשכו מבחינ' האחרונה שבהארה ומחשבה כו' (ועיין מ"ש מזה בביאור ע"פ ראיתי והנה מנורת זהב כולה). אך על כל בחי' מחשבה שלמעלה כתיב כי לא מחשבותי מחשבותיכם. שמחשבתו של האדם מלבשת את הנשמה ומקיפה מכל צד כו' משא"כ אצלו ית' שאין המחשבה מלבישתו ומקיפתו ח"ו שהוא ית' רם ונשא מזה והוא קדוש ומובדל כו' (וכמ"ש מזה במ"א בד"ה רני ושמחי בת ציון כו' ובד"ה צאינה וראינה):