מו ד

ומהות עצם האור הנמשך מא"ס שהוא פשוט עדיין בתכלית ה"ז כמשל החקיקה שכשרושמים וחוקקים על האבן טוב ונראה רשימות אין זה כמו עצם הפשוט ממש אך מ"מ אינו דבר זר כמו הדיו כו'. וכמ"כ ע"ס שבכתר עליון אין התחלקותם בבחי' הכתר נראית ונגלית ליש ודבר כלל מעצמות אור א"ס מאחר שהכתר יש בו עדיין מבחי' תחתונה שבאור א"ס רק שהם עד"מ כמו בחי' חקיקה ורושם בעלמא ומיוחדים בעצמות אא"ס (וכמו עד"מ שהשכל הגלוי מתגלה חוץ מהנפש משא"כ כח השכל כלול ומתאחד עם הנפש כו' אע"פ שהנפש עצמה היא למעלה גם מכח השכל כמ"ש במ"א). וזהו בריש הורמנותא דמלכא גליף גליפו. פי' בעלות הרצון לפניו להאציל הע"ס אזי מתחלה גליף גליפו הוא עד"מ התהוות בחי' חקיקה בהאור הפשוט לחקוק שרשי הע"ס והיינו התהוות בחי' הכתר כנ"ל שזהו למעלה עדיין מהתהוות אותיות הכתב שהם ע"ס דאצי'. ותוכן הענין דבאצי' יש בחי' כלים ממש לאורות די"ס דלכך נמשלו לאותיות הכתב מדיו ע"ג קלף לבן שהדיו הוא משל לכלים שאינן ממהות אור הפשוט. משא"כ בע"י וא"א הגם שיש בהם שרש לכלים די"ס אין הכלים ניכרים ונתגלים בהם עדיין אלא בהעלם גדול ונמשלו לאותיות החקיקה שאין כאן דבר זר כדיו כו'. (ועמ"ש מזה ע"פ זאת חקת התורה) ומ"מ הגליפו לאהיה רק בטה"ע שהוא הארה בעלמא הנמשכת מאורו ית' הפשוט. שבחי' הארה זו היא ג"כ פשוט בתכלית הפשיטות ובה נחקקו בחי' הי"ס דכתר אבל באור א"ס עצמו לא שייך כלל בחי' חקיקה וגליפו ח"ו. וזהו ג"כ כללות ההפרש בין תורה שבכתב למכתב הלוחות כי פי' תורה שבכתב היינו שנתלבשה באותיות הכתב כי התורה עצמה היא למעלה מהכתב כי תורה היא מבחי' יסוד אבא שעדיין יש בו הארת א"ס שמלובש בכתר כמ"ש ה' בחכמה ונק' בשם עדן רק שנתלבשה בבינה ששם הוא בחי' אותיות וכמ"ש מזה בביאור ע"פ ועשית ציץ גבי ופתחת. והיינו ג"ן סדרים דאורייתא נמשכים מבחי' נהר היוצא מעדן וגם האותיות אלו שהן הכלים הרי איהו וגרמוהי חד בהון כו'. אמנם הלוחות שרשם בבחי' כתר עליון. וזהו ענין עשרת הדברות שניתנו בחג השבועות לפי שאז הוא ההתגלות והמשכת הכתר מבחי' א"א ועתיק יומין ממש בז"א כמבואר בפע"ח כי כל ימי הספירה הוא הגדלת המוחין דז"א בהשלמת מוחין דאו"א המתלבשים בז"א גדלות ראשון וגדלות שני. אך בשבועות מאיר בו בחי' גלגלתא שהוא בחי' הכתר שמקבל מא"א וע"י ממש ואז דוקא ניתנו שני הלוחות שבהם עשרת הדברות ע"כ היה המכתב חרות על הלוחות בחי' אותיות החקיקה כמו שהוא בחי' ומדרגת הכתר שהיא בחי' גליף גליפו בט הירו עילאה כנ"ל. (ולכן יש ג"כ תר"ך אותיות בעשרת הדברות כמנין כתר וכמ"ש הרמ"ז פ' אמור ד' צ"ו ע"ב וברבות נשא פי"ג איתא תרי"ג אותיות יש מן אנכי עד אשר לרעך ושבעה יתירות כנגד שבעה ימי בראשית עכ"ל):

ד ועתה נבוא לביאור הפסוק אם בחקותי תלכו דמבואר לעיל דכיון דתלת קשרין אינון כו' ע"כ כמו שבתורה יש ב' בחי' הנ"ל כתיבה וחקיקה דהיינו התושב"כ והלוחות כמו כן בכל ניצוץ ונפש אלקית יש ג"כ ב' בחי' אלו אותיות החקוקים ואותיות הכתובים דהנה אנו אומרים נשמה שנתת בי טהורה היא אתה בראתה כו', וידוע הקושיא איך שייך לומר טהורה היא קודם שבראתה ואיפכא הל"ל אתה בראתה טהורה היא כו'. והענין יובן בהקדים ביאור הפסוק (ביהושע כ"ד ב') ויאמר יהושע אל כל העם כה אמר ה' אלהי ישראל בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם כו' ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר ואולך אותו בכל ארץ כנען ומבואר הקושיא ע"ז בזהר (פ' אמור צ"ח ב') מאי קמ"ל בזה וכי