נא ב

מהרע ע"י התורה. אבל שיהיה נהפך הרע לטוב זהו בחי' תשובה והיינו ע"י מלח שהוא פנימית התורה. ועי"ז נהפך המים הרעים להיות מים חיים והיינו ע"י אלישע. שהוא בחי' ש"ע נהורין מבחינת וישע ה' כו' והוה רעוא כו'. וזהו רפאות תהי לשריך. ולכן מלח כחשבון ג' שמות הוי' שבברכת כהנים שבהם הכח להפך מרירו למיתקא וכמו שאומרים ישראל בשעת ברכת כהנים וכשם שהפכת את קללת בלעם כו' ומי מרה ומי יריחו כן תהפוך כו' כי החלום שרשו מעולם התהו כו' וצ"ל כן תהפוך כו' להפוך מהשבה"כ דתהו לתיקון ועמ"ש בתו"א פ' וישב בד"ה שיר המעלות כו' היינו כחולמים וזהו מלח אותיות חלם ואותיות מחל וחלם ג"כ לשון ותחלימני והחייני פרש"י תבריאני ותחזקני היינו בחינת רפואה שבאה מא"א שמשם נמשך ארוכה ורפואה כמ"ש וארוכתך מהרה תצמח וכתיב כי אעלה ארוכה לך וזהו ברית מלח עולם ע"ד מ"ש וארשתיך לי לעולם:

ח ומה שמצה צ"ל דלא מליח היינו כי מתחל' צ"ל לחם עני בלי טעם רק בבחי' אתכפיא ועי"ז אח"כ יבא לבחי' מצה עשירה שהוא בחי' דעת:

ט והיינו כי פי' ליל שמורים שבחי' ממכ"ע משתמר להיות גלוי אור הסוכ"ע ולכן הוא דוקא לחם עני סיהרא לית לה מגרמה כלום ואח"כ כשנמשך האור זהו ענין מצות בוא"ו. ועמ"ש מזה לקמן בד"ה ששת ימים תאכל מצות. ולכן אין שייך עדיין ברית מלח שהוא לשון תערובות המורה כאשר כבר נמשך אור מסוכ"ע בממכ"ע ולכן באהרן דוקא אותיות נראה ע"ש באורך נראה אור נאמר ברית מלח עולם. ממולח טהור קדש שבחי' טהור מעורב ומקושר עם בחינת קדש. טהור הוא בחי' ממכ"ע וקדש בחינת סוכ"ע כמ"ש במ"א סד"ה ושמתי כדכד. אבל בחי' מצה שהוא לחם עוני. שהוא רק הכנה להיות קשר ועירוב הנ"ל ע"כ צ"ל דלא מליח. והיינו שזהו בחי' אתכפיא. ומזה יבא אח"כ לבחי' אתהפכא מחשוכ' לנהורא וממרירו למיתקא וזהו ע"י מלח שעז"נ ולא תשבית מלח כנ"ל אות ז':

י ולכן הספנים נקראו מלחים. כי פי' הנותן בים דרך היינו בים החכמה והדרך הוא ע"י הלבושים הנעשים מתומ"צ שבהם ועל ידם יוכל להשיג ים החכמה. וגם פי' בים דרך ע"ד בים דרכך שהוא המשכת אור א"ס בחו"ב. וזהו ושמרו דרך הוי'. אך הלבושים הנ"ל שהם הספינות צריכים למלח המנהיגם והוא ענין מצות צריכות כוונה ועמ"ש מזה בד"ה לא הביט און ביעקב בפ' בלק וע"כ נקראו מלחים לשון תערובות שממשיכים בחי' בים דרכך ובחינת הנותן בים דרך כו'. ואמנם יש עוד פי' הנותן בים דרך להיות הפך ים ליבשה וזהו ענין וביום השביעי עצרת והיינו כי בחינת מלחים הנ"ל מלשון מלח זהו רק המשכת הארה ולא העצמיות דבחי' א"א ומזה נמשך להיות הנותן בים דרך ע"י הארבין והספינות שהם הלבושים כנ"ל אבל בהתגלות עצמות הסוכ"ע אזי נעשה בחינה גבוה יותר להיות הפך ממש ים ליבשה כו':

להבין מ"ש באוצ"ח בתחלתו כאשר עלה ברצונו להאציל הנאצלים כו' צמצם עצמו באמצע האור שלו כו' ונשאר החלל בנתיים כו' עד שנמצא עולם האצילות וכל העולמות נתונים בתוך החלל הזה והאור א"ס מקיפו בשוה מכל צדדיו עכ"ל. ובהג"ה שם איתא ונשאר חלל לאו דוקא חלל כי נשאר שם רשימו מהאור אבל גבי הא"ס נקרא חלל עכ"ל. (הג"ה ועיין עוד מענין הצמצום ומקום פנוי במבו"ש בתחלתו פ"א ופ"ב ועיין עוד מענין הרשימו בספר עמה"מ בתחלת פ"ג שהיא בחי' אותיות וזהו ג"כ הנקרא טהירו עילאה ע' במק"מ ח"א בדף ט"ו וע' בלק"ת מהאריז"ל פ' תשא ע"פ הנה מקום אתי שזהו ענין הוא מקומו של עולם דהיינו חלל ומקום פנוי הנ"ל נקרא מקומו של עולם וכנ"ל שעולם האצילות וכל העולמות נתונים בתוך החלל הזה, וזה דלא כמ"ש בעמה"מ שאור א"ס המקיף את החלל