נא ג

נקרא מקומו של עולם כ"א החלל ומקום פנוי הוא הנקרא מקומו ש"ע והרמ"ז בהג"ה באוצ"ח פי' בזה בע"א ונוטה לפי' העמה"מ. וכענין זה פי' בפרדס ערך מקום בשם ר' משה. וע' במא"א אות מ"ם סעיף ק"ח. ועיין מענין הוא מקומו של עולם ברבות ויצא פס"ח ובפ' כי תשא ס"פ מ"ה וע' זח"ב ויקהל דר"ז ע"א ובספר עה"ק ח"ג פרק מ' ועמ"ש בביאור ע"פ כי על כל כבוד חופה בפי' ברוך כבוד ה' ממקומו עכ"ה). וכתב שם עוד באוצ"ח ובמב"ש שהצמצום אינו מיעוט בהאור ח"ו כ"א שנסתלק האור מהמק"פ לצדדים כו'. ולכאורה כ"ז תמוה ובלתי מובן איך שייך צמצום וסילוק מקום לצדדים באור א"ס שאינו בגדר מקום כלל. ועוד דהכתיב אני ה' לא שניתי שאין בו שום שינוי ית' בין קודם שנברא העולם לאחר שנברא. שהרי הצמצום זהו לכאורה ענין שינוי בהאור. והנה מתחלה יש להקדים לבאר מה שאיתא בספרים שהשמות הם בעשר ספירות כמו שם אל בחסד ושם אלקים בגבורה. אין הכוונה ח"ו על הספירה ממש לומר שמדת חסד נק' ח"ו אל וגבורה אלקים שהרי הספירות הן מדות עליונות והרי ארז"ל ע"פ בכל קראנו אליו. אליו ולא למדותיו כהובא בפרדס בסופו וגם הספירות הם עשרה כמבואר בס"י עשר ולא תשע עשר ולא אחד עשר. והשמות הכוונה בהן על הבורא יתברך ממש. שהוא אחד יחיד. ולכן אמר בס"י על הע"ס. ואדון יחיד אל מלך נאמן מושל בכולן. ואמר עוד ולפני כסאו הם משתחוים. ומזה הטעם אמר קדוש ה' הרישב"ש נ"ע אשר בלמוד ספרי הקבלה יש להזהר שלא ידמה הדברים כפשוטתן שהע"ס נקרא אל או אלוה כו' וגם שלא יומשך אחר שאר כינוים גשמיים הנז' שם עד"מ. ואף שמ"מ אמת דברי המקובלי' שבחסד הוא בחי' שם אל וכמ"ש חסד אל כל היום וכן אלקים בגבורה וכמ"ש בזהר ובכהאריז"ל הענין שהוא בחי' אור א"ס ב"ה המלובש בכלי החסד שהאור מעין המאור כמ"ש באג"ה בד"ה איהו וחיוהי. אלא שנתלבש במדת החסד שיהי' אור וחיות בתוך מדת החסד כמו הנשמה המתלבשת בגוף גשמי עד"מ שאע"פ שהגוף גשמי ואינו מערך הנשמה שהיא חלק אלוה ממעל עכ"ז היא מתלבשת בו ומחיה אותו עד שהוא חי ממנה ממש ובו ועל ידו היא משפעת השפעות גשמיות צדקה לעניים ושא"ד וכן השכל שבעשייה שכל זה לא הי' נשפע מהנשמה אם היתה בלי גוף. כ"א ע"י התלבשותה בגוף ועכ"ז הנשמה משפעת לא הגוף מצד עצמו. כך עד"מ נמשך אור א"ס ב"ה ונתלבש במדת החסד ושארי מדות עליונות ומשפיע בהן ועל ידן עולמות וחיות בבחי' גבול ומדה. שאלו לא נתלבש במדות הנ"ל לא היה כלל ההשפעה והחיות בבחי' גבול ותכלית כ"א בלי גבול וגם לא הי' החיות כלל ע"ד שהוא עתה עוה"ז הגשמי ושמים וארץ גשמיים וכמו שלע"ל שיהי' גילוי עליון יותר לא יהיו השמים וארץ מסתירים כלל כמ"ש כי כאשר השמים החדשים כו' וע' באדרא קל"ג ב' בענין חסד עולם וחסד דלגאו לאו בחיי גופא אתמר כו' ולכן נק' הע"ס וכמה גופין תקינת לון כו' חסד דרועא ימינא כו' וע' מזה באג"ה בד"ה וילבש צדקה כשריון. והנה אור א"ס שהוא נשמה לבחי' חסד דרועא ימינא לו אנו קוראין השם אל או אלוה. ולא להחסד עצמו ח"ו שאינו רק כלי לאור ונשמה זו ועד"ז ענין שם אלקים בגבורה. אין ר"ל השם על המדה עצמה אלא על אור א"ס המלובש בה כנ"ל ועיין ברע"מ ס"פ בא (דמ"ב ע"ב). נמצא כל השמות אף ששם זה בחסד ושם זה בגבורה עכ"ז כיון שהכוונה והענין של השם הוא לאור א"ס שהוא נשמה לחו"ג. א"כ כולם ר"ל על בורא העולם ממש. אף ששם זה בחסד וזה בגבורה. וכמו עד"מ כשנותן המלך מתנה לזולתו ונותן מתנה מרובה בידו הימנית. ולפעמים נותן ע"י שמאלו. אף שידו השמאלית אינה הימנית מ"מ הכל הנותן הוא המלך כי אין הידים עצמן הנותנים כ"א חיותו המלובש בהן ובכל גוף המלך. והרי הכל אור