נד א

ענין ובצל ידי כסיתיך כו'. וע' בפי' הרמ"ז שם בפי' דברי שהוא מל' דאצי' ומל' דא"ק שנעשה עתיק לאצי' שזה נמשך ע"י עסק התורה ומזה נמשך בחי' שמים חדשים המשכת אור חדש מפנימי' עתיק אלא שהגילוי מפנימי' עתיק יתגלה לעתיד כו'. ובמ"א נת'* דהרשימו הוא שורש הכלים והקו שנמשך מהרשימו הוא שורש האור. והיינו שהכלים הם המגבילים האור שיהי' ההשפעה בגבול ומדה על דרך שאמר לעולמו די. שהרי אע"פ שהוא ית' אין לו תחלה ואין לו תכלה. ובלתי בע"ג. הרי אנו רואים שהעולם שברא מרצונו הטוב הוא בגבול ומדה ותכלית ומשפיע בו חיות בגבול ומדה דוקא והיינו לפי שהוא ית' כל יכול להשפיע ג"כ בבחי' גבול ומדה. ודקדוק וצמצום. ע"ד המגביהי לשבת המשפילי לראות כו' אע"פ שכח ההתהוות נברא בעל גבול יש מאין הוא דוקא ע"י כח הכל יכול בלתי בע"ג שהוא לבדו בכחו ויכולתו לברוא יש מאין וכמ"ש ברבות (פ' לך ס"פ ל"ט) ע"פ ואת הנפש אשר עשו בחרן אם מתכנסין כל באי עולם לברוא אפילו יתוש אחד אין יכולין לזרוק בו נשמה וא ת אמרת ואת הנפש אשר עשו עכ"ל כ"א הכל נברא בכח הכל יכול בלתי בע"ג הוא לבדו וכמ"ש ברבות בראשית ספ"ג ע"פ אנכי ה' עושה כל נוטה שמים לבדי רוקע הארץ מאתי. מי אתי כתיב. מי הי' שותף עמי בברייתו ש"ע כו' ע"ש. מ"מ כח זה הבבע"ג הוא בבחי' מקיף והעלם מהנברא וכמ"ש בסש"ב פרק מ"ח אבל החיות המלובש בהעולם בבחי' הלבשה ופנימית הוא בגבול ומדה נמצא שב' המשכות מאור א"ס המאיר בעולמות להוותן ולהחיותן האחד מה שמאיר בבחי' אין סוף והוא רק בבחי' אור מקיף והעלם ע"ד כי הוא צוה ונבראו והב' מה שמאיר להתלבש בהם והוא רק בגבול ומדה כו' וע' כה"ג ברבות ס"פ פנחס ע"פ צו את בנ"י את קרבני לחמי זש"ה כו' כיצד יתקיימו שני מקראות הללו כו' ע"ש ועמ"ש מזה בלק"ת פ' עקב בד"ה ואכלת ושבעת וברכת ס"ו ע"ש וזו ההשפעה שבגבול ומדה נמשכה ע"י הכלים דע"ס דאצי' הנק' מדותיו ג"כ מלשון מדה וגבול. ושרשן מן הרשימו שנשאר אחר הצמצום. שהוא מה שאור א"ס ב"ה הוא כל יכול להאיר ולהשפיע ג"כ בבחי' גבול וע"כ נקראת רשימו לבד לגבי האור המאיר בבחי' אין סוף ובלי גבול ותכלית כלל. כי ההארה שבבחי' גבול לגבי אור שבלי גבול אינו אפילו כערך טפה אחת לגבי ים אוקיינוס וע"כ נק' רק רשימו כו' מ"מ נק' רשימו מהאור א"ס. כי גם כח ההשפעה להיות גבול נמשך ע"י כח הכל יכול הבלתי גבול כנ"ל מענין המדרש ע"פ ואת הנפש אשר עשו כו'. וע' עוד המשל הנמרץ ברבות (בראשית פ"ד) גבי אפשר מי שכתוב בו הלא את השמים ואת הארץ אני מלא היה מדבר עם משה מבין שני בדי הארון כו' עד מי שאמר והיה העולם עאכו"כ יעו"ש. עוי"ל בענין רשימו עפמ"ש בפרדס בשער האותיות בסופו פכ"ז שבהתהוות האותיות יש ד' בחי' רשימה חקיקה חציבה עשייה והרשימה יותר דקה מן החקיקה והחקיקה מן החציבה כו' ויש ראיה לזה שהרשימה יותר דקה ממ"ש במדרש רבה (וישלח פ' פ"א) ע"פ אבל אגיד לך הרשום בכתב אמת כו' ע"ש ובשער אבי"ע פ"ט ביאר כי ד' בחי' הנ"ל הן ד' בחי' אבי"ע והיינו כי שרש האותיות כמו שהן בחכמה נק' רשימה. וכשנמשכו בבינה נק' חקיקה. וכשבאין בקול ודבור נקרא חציבה ועשייה. ובאג"ה ע"פ ויעש דוד שם ביאר שבאותיות יש צורה וחומר ושצורת האותיות נמשך מקדמות השכל כו' י"ל זהו בחי' רשימה שכתב הפרדס. ועמ"ש בד"ה ועשית ציץ גבי ופתחת עליו פתוחי חותם. ומ"ש בד"ה אם בחקתי. ומכ"ז י"ל לשון רשימו הנזכר באוצ"ח שהוא שרש ומקור התהוות האותיות שרש בחי' אצי' ע"כ נקרא רשימו. וכן והתוית תיו (ביחזקאל סי' ט') תרגום ותרשים כו' והוא שרש ומקור הכלים: