יב א

מעט תוס' ביאור על ענין וספרתם לכם כו' חמשים יום. הנה עפמש"ל כי ענין ספירת העומר הכל הוא המשכת בחי' ומדריגת שער החמשים הכולל ומיוחד במקורו רק שנמשך מעט מעט כו' עד כדי לחבר ולקשר ענפין דמתפרדין כו' ע"ש עפ"ז מדויק מאד מ"ש תספרו חמשים יום. לומר שספירה זו היא המשכת שער החמשים ממש. אך במ"א נת' פי' תספרו חמשים יום בע"א דהיינו שיום החמשים שהוא שער החמשים אין בנו כח להמשיך לכן אין בו ספירה רק מ"מ הוא נמשך מאיליו וממילא והיינו דוקא ע"י שכבר נעשה שלימות ההמשכה במ"ט ימים ולכן נאמר תספרו חמשים יום וקרוב לזה פי' הרמ"ז בפ' בראשית (דף ח' ע"א) ד"ה אזדמנת למהוי. וי"ל דמה שנת' שם הוא ע"ד שכתב הרמ"ז שם ובפ' אמור דצ"ו שחג שבועות נק' ע"ש שבו מתגלים המ"ט בחי' הכלולים בשער הנ'. אבל השבעה שבועות דספירת העומר הם מ"ט שע"ב ממש ולא בחי' שער החמשים (וכ"מ בזח"ב תצוה קפ"ג א'. ובפרדס שער השערים פ"ה. וכ"מ ממש"ל פ' יתרו בד"ה מראיהם ומעשיהם). אמנם לפמש"כ משמע לכאורה דבספה"ע שבע שבתות לבד מה שממשיכים בחי' מ"ט שערי בינה עוד ממשיכים ג"כ עליהם הארת שער החמשים ג"כ וזהו ענין וספרתם לכם ממחרת השבת דהיינו מבחי' שלמעלה מהשבת שהוא הבינה כמ"ש לעיל בפ'אמור בד"ה וספרתם לכם ובד"ה והניף הכהן את העומר. ולדברי הפרדס שער השערים פ"ה שער החמשים היא בינה בעצמה ומ"ט שערי בינה הם בשבעת ימי הבנין וע"ש בעה"כ ערך יובל וערך שבת. וכיון שבספה"ע ממשיכים ז"ת דאימא ה"ז הארת שער החמשים ובשבועות נמשך ומתגלה עצמיות שער החמשים. וגם עפמ"ש בפע"ח שכ"ב רפ"א שבספה"ע ממשיכים ג"כ המוחין דגדלות דאו"א. וגם עפמ"ש במ"א בענין ברכת הזימון גבי יין המשומר בענביו משי"ב שבספה"ע ממשיכים ו"ק דאבא שמתלבשים בו"ק דבינה. א"כ עפ"ז אפשר לומר שזהו ג"כ הארת שער החמשים. ומ"מ צ"ע. והנה אם נאמר כן יהיה מדויק יותר ענין תספרו חמשים יום וכן מה שאומרים היום שני ימים שלשה ימים ולא יום שני יום שלישי כו' וכנ"ל, ואין זה סותר למ"ש במ"א ששער החמשים אין בנו כח להמשיך אלא שנמשך ממילא בחג השבועות כו'. ויש להקדים מה שארז"ל ספ"ק דסוטה ע"פ ולא ידע איש את קבורתו לאותם שעמדו למעלה נדמה להם למטה ולאותם שעמדו למטה נדמה להם למעלה. וביאר זה המגיד נ"ע. כי הנה מרע"ה השיג בחייו מ"ט שע"ב אבל שער החמשים לא אתייהב למשה כמ"ש בגמ' ובתיקונים (סוף תיקון כ"ב) וגדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם שאז השיג שער החמשים וזהו ענין ולא ידע איש את קבורתו וכמ"ש בזהר פ' יתרו (דפ"ט ע"א) מה ע"ק טמירא מכל טמירין כו' ע"ש. אמנם פי' לעליונים נדמה להם למטה כו' היינו כי שער החמשים דבינה הוא הממוצע בין חכמה לבינה כי חכמה היא בחי' אין ובינה נק' יש והממוצע ביניהם המחברם הוא שער החמשים ולכן לעליונים היינו לגבי בחי' אין ממש נדמה למטה כי השער החמשים כיון שהוא הממוצע בין אין ליש א"כ הוא למטה מבחי' אין ולגבי תחתונים בחי' יש והשגה נדמה שהוא למעלה דהיינו שהוא בחי' אין ממש. ועכ"פ לפ"ז מבואר ששער החמשים הוא בחי' ממוצע בין אין ויש*, וכן לפמ"ש בת"ז ובע"ח שם דשער החמשים הוא כתר עליון הרי נודע ג"כ דהכתר הוא הממוצע בין המאציל לנאצלים כמ"ש בע"ח (שמ"א פ"ג) ועמ"ש בביאור ע"פ אני ה' אלקיכם דפ' ציצית בפי' היש הוי' בקרבנו אם אין (וע' באדר"ז דף רפ"ח ע"ב). והנה מבואר בע"ח שם שהממוצע כלול מב' הבחינות שהוא ממוצע ביניהם דהיינו שיש בכתר ב' בחי' הבחי' הא' הוא בחי' תחתונ