יב ב

שבמאציל והבחי' הב' הוא שרש כל הנאצלים דהיינו שכולל כולם כאחד כו'. ועד"ז ג"כ בכל בחי' כתר יש ב' בחי' אלו כמו בכתר דז"א שנעשה מת"ת דאימא יש ג"כ ב' בחי' אלו הא' הוא נק' בחי' תחתונה שבעליון הב' נק' שרש וראש התחתון וזהו ענין ג' שלישים שיש בת"ת דאימא כו' וע' במ"ח בתחלתו מענין זה. וכך ג"כ בענין שער החמשים שהוא הממוצע בין מ"ט שערי בינה. ובין מה שלמעלה מהבינה. וכמבואר שבו ועל ידו יתייחדו המ"ט שערי' במאצילן ב"ה שהוא גילוי אנכי מי שאנכי א"כ יש בו ב' הבחי' היינו הבחי' תחתונה שבו הוא הכולל כל המ"ט שערים כא'. כענין מ"ש בע"ח דהבחי' שבכתר הנק' שורש הנאצלים יש בו שרש כל הי"ס בהעלם ודקות גדול שא"א לנאצל להיות יותר דקות ממנו. ולמעלה מעלה ממהות המ"ט שערים שנמשכו אח"כ ממנו שהוא כענין המשכת הע"ס משרש הנאצלים, אמנם הבחי' העליונה שבשער החמשים דבינה אין שייך לומר בו שהוא שרש המ"ט שערים כי הוא למעלה לגמרי מגדר שערי בינה כי אינו בגדר הבנה והשגה. וזהו ענין שיש בכתר בחי' תחתונה שבמאציל דלית מחשבה תפיסא ביה כלל הוא בחי' אנכי מי שאנכי, ומעתה יבואר ג"כ הא דלפעמים נזכר ששער החמשים אין בנו כח להמשיך כלל אלא שנמשך מאליו וממילא בחג השבועות. וכאן נתבאר דספירת העומר הוא המשכת בחי' ומדרגת שער החמשים כו' והיינו כמשנ"ת במ"א בענין פי' קדושתי למעלה מקדושתכם שמה שיש בכחנו להמשיך ע"י אתעדל"ת בקיום המצות זהו מבחי' התחתונה שבכתר הנק' שורש הנאצלים וזהו ענין קדושתכם אשר קדשנו במצותיו , אבל הבחי' שבכתר שהוא בחי' תחתונה שבמאציל זה א"א לנו להמשיך וזהו ענין קדושתי למעלה מקדושתכם כלומר שזה נמשך אח"כ מלמעלה בתורת מתנה כו' ואפשר שעד"ז ג"כ יש לפרש מה שאומרים בשבת ויו"ט קדשנו במצותיך אע"פ שאומרים אשר קדשנו במצותיו שכבר קדשנו כו'. וכמ"כ בענין ספה"ע וחג השבועות, דאף לפמ"ש כאן דאפשר שע"י ספירת העומר אנו ממשיכים ג"כ גם מבחי' שער החמשים אכן זהו רק הבחינה תחתונה שבו היינו הבחי' שבו הכולל המ"ט שערים וזה ממשיכים מעט מעט בימי ספה"ע וזהו ענין היום שני ימים היום שלשה ימים כו', אבל הבחי' העליונה שבו שלמעלה משרש המ"ט שערים זה אין בכחנו להמשיך כלל אלא שלאחר שסופרין וממשיכין הבחינה הכוללת המ"ט שערים וזהו ענין היום מ"ט ימים כו' אזי ממילא ומאיליו מתגלה אח"כ בחג השבועות הבחינה העליונה שבו כו' שהוא ענין התגלות בחינה תחתונה שבמאציל. אמנם להבין איך שייך לומר דשער החמשים הוא הממוצע בין חכמה לבינה. ולעליונים דהיינו לגבי חכמה עילאה נדמה שהוא למטה. והלא בתיקונים וע"ח אומר דשער החמשים הוא כתר עליון. אך כי בלא"ה צ"ל איך שייך לומר שהוא כתר עליון וגם הוא שער הנ' דבינה. ובהרמ"ז בפ' בראשית שם ובפ' פנחס דרנ"ג משמע דמ"ש שהוא כתר עליון ר"ל כתר דז"א שנמשך לו מבחי' שער הנ' דבינה ממש. וא"כ לפ"ז שייך ג"כ לומר ששער זה החמשים הוא ממוצע בין חו"ב. אמנם גם לפי פשט לשון התיקונים דר"ל כתר עליון ממש עכ"ז יתכן לומר שהוא ממוצע בין חכמה שהיא בחי' אין לבחי' בינה ע"פ מ"ש בספר עמק המלך שער ט' דבחי' אין הוא חכמה והוא למעלה מבחי' אריך שהיא בחי' בינה כו' וכן הוא בביאור האדרא מהאריז"ל גבי ההוא ארחא אתפרשא לתרי"ג אורחין דאורייתא. (באדרא דקכ"ט א') וז"ל ודע שגלגלתא זאת המקיף את המוח הוא בינה שהוא היכל לחכמה כו'. א"כ שפיר י"ל דשער החמשים דבינה הוא הממוצע בין אין לבחי' בינה ועמ"ש עוד בענין אין בביאור ע"פ את שבתותי תשמרו. (עוד יש לתרץ מ"ש בתיקונים דכתר עליון איהו שלימו דחמשים שערי בינה והוא ע"פ