ה ד

מי מנה עפר יעקב וכ"ז הוא מתחת לרקיע ופרסא שבין אצילות לבריאה אבל המצות שהן מבחי' אצילות הן מים עליונים שמעל לרקיע וזהו יערוף כמטר לקחי ועי"ז מתעורר ג"כ בנפש האדם רצון העליון שבנפש לאהבת ה' (וכמ"ש ענין זה במ"א ע"פ וידבר משה אל ראשי המטות ובד"ה אחרי הוי' אלקיכם תלכו גבי ואת מצותי תשמרו וע"פ כי תצא). גם פקדת לשון פקידת עקרה. וכמ"ש וה' פקד את שרה כמארז"ל (פ"ק דתענית ד"ח ע"ב). כי בזמן שאין בהמ"ק קיים נקרא כנס"י בשם עקרה לא ילדה דהיינו שאין לה בחי' לידה והתגלות האהבה לה' רק שהאהבה היא מסותרת בבחי' עיבור והעלם וזהו בחי' עקרה (ועמ"ש בפ' משפטים ע"פ לא תהיה משכלה ועקרה ובפ' תזריע ד"ה שוש תשיש ותגל העקרה). אך ע"י המצות פקדת להיות גילוי האהבה (ועמ"ש ע"פ אני ישנה בפי' קול דודי דופק פתחי לי וע"פ אלה פקודי המשכן), ועד"ז נתקן ענין התפלה וקודם התפלה ממשיכים עליו מצות ה' בטלית ותפילין שכל תפלה היא בחי' לידת המוחין וחבלי לידה הם הוידויים סלח לנו. ויענך ע' קלין דיולדה כו' (עמ"ש בפ' וארא בד"ה לכן אמור) והמוחין הם אהבה ויראה היינו להיות אהוי"ר מתגלה בנפש האדם ע"י היגיעה בתפלה בכל אדם לפי בחינתו ומדרגתו וזהו ותשוקקיה שעי"ז נעשה בחי' נפש שוקקה ממטה למעלה בתפלה כי פקדת ממעלה למטה ותשוקקיה ממטה למעלה ועי"ז רבת תעשרנה פלג אלקים מלא מים (ע' מענין פלג פ"ק דתענית שם וברבות בראשית פרשה ד' ובערוך ערך קבה ובמא"א אות פ' ססעי' י"א ובלק"ת מהאריז"ל בתלים ע"פ זה). והענין כי אלקים הוא בחי' הצמצום והסתר פנים דהיינו בזמן שהמוחין שהם אהוי"ר הם בעלמא דאתכסיא. אך ע"י שפקדת הארץ ותשוקקיה נעשה פלג אלקים כי שם אלהים מתחלק ונעשה מ"י אל"ה שבחי' עלמא דאתגליא הנקרא בשם אלה אינה מסתתרת ומתעלמת ונכללת במקורה בתוך עלמא דאתכסיא הנק' בשם מ"י והוא פי' שם אלהים כנודע מזוה"ק (בהקדמה דף ב' ע"א) אלא יצא ממקורה מהעלם אל הגילוי להיות בחי' עלמא דאתגליא ונתחלק שם מ"י משם אל"ה הן ששה קצוות אשר כל אחד ואחד כלול מכולם כו' כמ"ש בד"ה אלה פקודי המשכן והיינו להיות התגלות אהבה ויראה בגילוי הלב ונעשה מלא מים. (והוא ענין המשכת וגילוי החסדים מהעלמם וכיסויים ביסוד אימא הנק' פלג וזהו ענין וימינך מקרב חוקך כלה חיקך קרי כמ"ש במ"א ע"פ ואהיה אצלו אמון וזהו נהר פלגיו ישמחו עיר אלקים (בתלים סי' מ"ו ה') ועיין מזה בזח"ב משפטים צ"ח ב') הם המשכת והשפעת המצות שהם אורות עליונים אשר ירדו ונתגשמו בענינים גשמיים כמו ציצית של צמר ותפילין על הקלף כמו מים שיורדים ממקום גבוה לנמוך והמים הם שמצמיחים כל מיני תענוג, כך המצות הם מצמיחים האהבה והיראה שבנפש להיות לה רצון וצמאון ונפש שוקקה (ופי' רבת תעשרנה פי' ברבות בחקותי ס"פ ל"ה אחד לעשרה כו' ובשה"ש רבה בפסוק אני לדודי ועלי תשוקתו פי' לשון עשירות והיינו כמ"ש ברע"מ ר"פ תשא העשיר דא עמודא דאמצעיתא מפני שתפארת עולה עד הכתר בחי' והבריח התיכון כו' ומשם יומשך כח הצמיחה ותוספת האור ברבוי והגדלת המדות אהבה ויראה ושיהיו כלולים זה מזה כמ"ש בד"ה וידעת היום והשבות ועמ"ש ע"פ כי כארץ תוציא צמחה כו' ובד"ה בשלח פרעה בענין פי' ראשית תבואתו ומ"ש ע"פ עשר אעשרנו לך. עוי"ל ע"ד מ"ש בזח"א ויחי דרמ"ו א' שיש לחם עני ולחם פנג ע"ש ובפ' בראשית דל"ג א' פי' דלחם עני זהו בחי' יבשה לשון יבישות ממילא מובן דע"י שנתמלא מים זהו בחינת רבת תעשרנה וז"ש ארץ אשר לא במסכנות כו' ע' בזהר ויחי דרמ"ט ע"ב, וב' מדרגות אלו בעבודה היינו בחי' אתכפיא ואתהפכא. וז"ש שלחייך פרדס כו' שגם בהיותה בחי' בית השלחין ארץ יבשה לחם עוני בחי' אתכפיא גדלה מעלתה כו' ונמשך עי"ז נרד וכרכם כו' כענין ריח