ז ד

התחלקות המדרגות וזהו ולתבונתו דייקא אין מספר. שהוא בחי' סתים שלמעלה מבחינת גליא (ועיין מזה בלק"ת סוף תהלים ע"פ ולתבונתו אין מספר ועיין בזוהר ס"פ תרומה דקע"א ע"ב). ועמ"ש בביאור ע"פ אלה מסעי המתחיל לבאר ענין המסעות בענין לא יחפוץ כסיל בתבונה כו' דשם נתבאר ששם בחי' סתים הוא התגלות עתיק כו' ונקרא עץ החיים ועיין בפי' הרמ"ז בזהר פ' במדבר דקי"ז בפי' והיה מספר כו' דמבואר ממש ע"ד שנתבאר כאן. והנה עכשיו המל' שהיא הדבור עליון מקבל מבחינת ז"א והיינו מהחזה ולמטה ששם מתחיל בנין הנוק' ולכן נקרא מספר בנ"י שמשם הוא שרש בחינת מספר (וגם משם הוא שרש בחינת התהוות הזמן כמ"ש בלק"ת פ' בראשית והיינו כי הזמן הוא ג"כ בחינת מספר והתחלקות) אבל לע"ל שתתעלה המל' שהיא הדבור לקבל מבחינת חו"ב עצמן שהוא בחינת ולתבונתו אין מספר אזי יהיה בחינת והיה מספר בנ"י כו' אשר לא ימד ולא יספר. דהיינו שגם עלמא דאתגליא שהוא עכשיו בבחינת מספר. יהיה לעתיד במדרגת בחינת סתים ועלמא דאתכסיא אשר הוא בבחינת אין מספר. והיינו על ידי התשובה שהיא בחינת בינה ליבא ולתבונתו אין מספר כו' (ולכן עי"ז והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי דהפי' במקום ממש כי זדונות נעשו כזכיות כנזכר לעיל. ומזה יובן ג"כ ענין יום הכפורים שהוא יום הסליחה משום שאז עליית המל' בבחינת ולתבונתו אין מספר (כמ"ש בזהר פ' אמור דף ק' ע"ב ודף ק"ב ע"א ובשאר דוכתי) וזהו ביום ההוא יהיה ופי' בלק"ת שאותיות דשם הוי'. יהיו לעתיד בבחינת יהיה ב"פ י"ה. ור"ל שמדרגת ו"ה שהם זו"נ יהיו לע"ל כמו בחי' י"ה שהם או"א וזהו ממש ענין הנ"ל דוהיה מספר כו' אשר לא יספר לפי שעכשיו המל' שהיא ה' אחרונה דשם הוי' בחי' דבר ה' מקבלת מבחינת ו' שהוא המשכה מיו"ד שבראשו מה שנמשך ויורד מלמעלה למטה ועמ"ש מזה בד"ה ושבתי בשלום כמו בחינת מים יורדים מגבוה לנמוך ואינו עצמיות היו"ד ממש כ"א שהולך ומתקצר ונעשה קו דק יותר הרבה מהיו"ד עצמו שבראשו והוא ענין קלישת האור כמ"ש במ"א בענין כפילא וקלישא ומבחינת הוי"ו נמשך לבחינת ה' תתאה אבל בחינת י"ה אינו ע"י המשכה אלא כי היו"ד עצמו מתגלה בה' והכל בחינה אחת. (ועיין בספר עטרת זקנים בא"ח סי' ל"ב גבי כתיבת אות ה' ראשונה דשם ועמ"ש מזה בביאור ע"פ ולא אבה ה' אלקיך) אכן לע"ל יתעלה העולם שבחינת עלמא דאתגליא יהיה בבחינות ומדרגות עלמא דאתכסיא ויהיה זו"נ המדות והדבור ג"כ בבחינות י"ה שהם או"א (ע"ד משנ"ת בע"ח שער מיעוט הירח ספ"א כנזכר לעיל). וזהו ג"כ ענין ונקבצו בני יהודה ובנ"י יחדו. שיחו"ת יהיה ג"כ במדרגת יחו"ע. ופי' כי יהודה הוא בבחינת מל' איהי בהוד וישראל לי ראש היינו בחינת ז"א מהחזה ולמעלה שבו מאירין המוחין דאו"א. ולעתיד תהיה ספירת המל' ג"כ במדרגת ז"א אור הלבנה כאור החמה. ועמ"ש ע"פ ויגש אליו יהודה וע"פ יהודה אתה וע"פ כי תשמע בקול כו' לעשות הישר בעיני כו'. וזהו ושמו להם ראש אחד שהוא בחינת תפארת דאימא שיהיה כתר לשניהן בשוה (ועמ"ש בפ' תרומה גבי ענין הכרובים):

ביאור מעט ע"פ כי גדול יום יזרעאל ביאור ענין כי גדול יום הוא כמ"ש בזהר ח"ג דקל"ד ע"ב הה"ד יום אחד הוא יודע כו' עד לא אתקרי לא יום ולא לילה דלית יום אלא מסטרא דילן ולית לילה אלא מסטרא דילן. ופירש שם בספר רוח