ט ד

עיין מק"מ שם. וע"ז נאמר וארשתיך לי. ולכן הוא לעולם. כי בקדושין דעכשיו שהם מבחינת אדם העליון שהוא בחי' ז"א אשר שם ישחו"ג ימינא ושמאלא ע"כ יש ירידה כו', אכן לע"ל שיהיה התעלות ז"א בבחי' עתיקא ממש וזהו לי ועי"ז הוא לעולם כי לית שמאלא כו' ולא אדם הוא להנחם כנ"ל ועמ"ש סד"ה וידעת היום והשבות מענין זה שכשהיום יש עליות וירידות לפי שהוא מבחינת ממכ"ע אבל לעתיד שיהיה גילוי סוכ"ע כו', ועיין בתד"א ח"א רפ"ו ע"פ ואהבת עולם אהבתיך משמע שגבוה מבחינת אהבה רבה כמש"ש אהבה רבה אהבתיך לא נאמר אלא אהבת עולם אהבתיך שמא תאמר אהבת הקב"ה שלש שנים או אהבת עשר שנים או אהבת מאה שנים לכך נאמר אהבת עולם אהבתיך עכ"ל, והיינו על דרך המבואר כאן בפי' וארשתיך לי לעולם שבחינה זו גבוה מאהבה רבה שהיא בז"א ועיין במא"א אות א' סעיף ל"ז ובסש"ב פרק מ"ג דאהבה רבה גבוה מבחינת אהבת עולם, ויש ליישב דהנה יש ב' בחינת עולם מל' ובינה שהן שורש עוה"ז ועוה"ב (כמ"ש בזח"א פ' בראשית ל"ד א' ויגש דר"י ע"א ויצא קנ"ח ב' ור"פ וארא ק"ב א' ובפרדס ערך עולם הבא) ואהבה רבה הוא בז"א כמ"ש במא"א שם ובפרדס ערך אהבה וא"כ אהבת עולם שבמל' שהיא עלמא תתאה היא למטה מאהבה רבה שבתפארת אבל אהבת עולם עלמא עילאה דבינה היא למעלה מאהבה רבה וגם כי התגלות עתיק הוא בבינה והוא בחינת אהבה בתענוגים גם יש לומר עוד ע"פ מ"ש בד"ה חכלילי עינים מיין בפי' וענין אהבת עולם שלמטה מבחי' אהבה רבה דהיינו לפי שנמשכת מבחינת עולם משא"כ פי' לי לעולם לשון נצחיות ועמ"ש ע"פ שובה ישראל עד זהו ענין אהבת עולם שלמעלה מאהבה רבה. ומזה יובן הא דבעינן בקדושין שיאמר לי דבעינן כדכתיב וארשתיך לי כו'. ועיין בזהר גדול ח"א דט"ו ע"א פי' ג"כ וארשתיך לי בגין דינקא לימינא כו' ושרש הענין היינו שתקבל מבחי' דלית שמאלא בהאי עתיקא וזהו טוב לחסות בה' מבטוח באדם כמ"ש במ"א דר"ל מבחינת אדם העליון כו' (ועיין עוד ברע"מ פ' תצא דרע"ז ע"א ובהרמ"ז שם ועמ"ש בפ' תצא ע"פ כי ההרים ימושו כו' וברית שלומי לא תמוט כו') והנה בחי' זו נמשך ע"י לבי ובשרי ירננו אל כו' שהוא בחי' הכלות אל מהותו ועצמותו ית' שלמעלה מעלה מבחי' חצרות ה' שעי"ז נמשך וארשתיך לי כו' וזהו ענין במקום שבע"ת עומדים כו' וזהו ענין ורב טוב לבית ישראל. וגם פי' וארשתיך לי לעולם שיהיה הגילוי למטה ממש ולא יהי' העולם מסתיר והיינו לפי שיהי' הגילוי מבחי' המגביהי לשבת ע"כ הוא המשפילי כו' שיהי' הגילוי לעולם ממש למטה. וזהו ענין אהבת עולם אהבתנו כו' חמלה גדולה ויתרה כו' היינו בחינת וארשתיך לי ממש לעולם:

ד והרמ"ז פ' תרומה (דקל"ד ע"ב) ע"פ ויקחו לי תרומה פי' לי היינו חכמה עילאה שהוא נשמת כל העולמות כו' ולכן כל מקום שנאמר לי קיים לעולם כו' והוא שם ע"ב שעיקרו ד' יודי"ן גימטריא לי, ועמ"ש מענין ד' יודי"ן אלו בביאור ע"פ ומספר את רובע ישראל. ויש לפרש לפ"ז ענין וארשתיך לי ע"ד מ"ש האריז"ל בפי' הפסוק ביום ההוא יהיה שלעתיד יהיו זו"נ שהם ו"ה במדרגת או"א ממש הנק' י"ה וזהו בחי' יהיה נמצא כנס"י שהיא בחינת ה' תתאה. תקבל מבחי' יו"ד שהוא חכמה עילאה ממש (ועמ"ש בפ' חיי שרה סד"ה יגלה לן טעמיה). והיינו כי פי' כנס"י היינו שמקבלת מישראל דלעילא וישראל היינו לי ראש אך יש בחי' ישראל זוטא וישראל סבא וכמ"ש סד"ה ואלה שמות בנ"י דישראל זוטא היינו המשכת ח"ע שנמשך ומתפשט בהמדות אך לעתיד יהיה גילוי עצמיות חכמה עילאה עדן העליון כו' ישראל סבא לי ראש ממש ועמ"ש מזה בביאור ע"פ אני ה' אלקיכם דפרשה ציצית ועמש"ש מענין מ"ש בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה שבחינת תורת ה' הוא תורה שלמעלה שיתגלה לע"ל והיינו ע"י עסק התורה שלפנינו שהיא כלי לגילוי זה וכן עד"ז במצות