כא א

נמצא עבודת בני מררי נושאי הקרשים שהן בחי' עצי שטים עומדים זהו יראה תתאה שממנה נמשך בחי' העמידה וביטול רצון. ואח"כ בחי' בני גרשון נושאי היריעות היינו התחברות ב' בחי' אהבה אהבת עולם ואהבה רבה. ועבודת בני קהת נושאי הארון והמזבחות כו' זהו בחי' יראה עילאה שהיא למעלה גם מבחי' אה"ר, כי הנה בארון היה גנוז הלוחות כדכתיב מגלה עמוקות מני חשך כמ"ש עמקו מחשבותיך והגילוי היה ע"י המנורה וכמ"ש ותורה אור שנמשך בחי' אור וגילוי מבחי' ההעלם דישת חשך סתרו (ועמ"ש בד"ה ששת ימים תאכל מצות בפי' ויהי הענן והחשך ויאר כו'). והנה בחכמה אתברירו כי כל התורה היא לברר בירורים וזהו ענין המזבחות. ולכן היה זה משא בני קהת שהוא כמ"ש ולו יקהת עמים. יתכנשון עממיא כו' שהוא ענין הבירורים. וע"י חכמה נמשך ג"כ בחי' יראה עילאה. כנודע ממאמר אם אין יראה אין חכמה אם אין חכמה אין יראה דמתחלה צ"ל יראה תתאה דאם אין יר"ת א"א לבוא לבחי' החכמה וזהו בחי' הקרשים הנ"ל. ואח"כ אם אין חכמה אין יראה עילאה שכדי לבוא ליראה עילאה זהו ע"י התורה דמחכמה נפקת (וכמשנ"ת לעיל בד"ה וידבר אלקים את כל הדברים האלה), נמצא בחי' בני קהת זהו יראה עילאה שלאחר אה"ר וזהו בחי' שמו"ע שאחר ואהבת דק"ש:

ד ואמנם מה שהיו בני מררי נושאים הקרשי' היינו להעלות ולחבר יראה תתאה ביראה עילאה. דהנה שם מררי מורה על זה, כי הנה במשכן היו ב' פעמים מור אחד בשמים ראש מר דרור שבשמן המשחה, הב' בסממני הקטרת מור וקציעה. והענין כי המור נעשה מדם חיה שנק' ידוע כשנקרש הדם ונעשה בושם (ועמ"ש* מזה בד"ה חייב אינש לבסומי בפוריא). והוא ענין אתכפיא ואתהפכא חשוכא לנהורא. וזהו ענין מור דסממני הקטרת שהוא ריח והעלאה ממטה למעלה וע"י העלאה זו מעורר המשכה מלמעלה למטה והוא מר דרור שבשמן המשחה שנק' מירא דכיא שהוא חכמת התורה שהוא ג"כ בחי' יראה עילאה. והמור שבקטרת שהוא אתכפיא ואתהפכא דחשוכא לנהורא הוא בחי' יראה תתאה והוא הגורם המשכת יראה עילאה, ולכן מררי היינו פי' ב"פ מור דהיינו התחברות ב' בחי' מור הנ"ל. ולכן הם נשאו הקרשים שהוא ג"כ ענין חיבור יראה תתאה ביראה עילאה. וזהו ע"פ אהרן ובניו תהיה כל עבודת בני הגרשוני דדוקא גבי עבודת בני הגרשוני נאמר ע"פ אהרן, כי עבודת בני גרשון שנשאו היריעות שהם בחי' מקיפים והוא להמשיך בחי' אהבה עליונה שהיא בחי' מקיף בששה מדות וגוונין שבמדות הנפש כנ"ל. והמשכה זו היא דוקא ע"י אהרן שהוא הוא מקור האה"ר ובחי' ורב חסד ולכן נק' אהרן א' ה"ר ן' כי הר היא בחי' אהבה ולכן אברהם אוהבי קראו הר אך אהרן מת בהר ההר שהיא אהבה עליונה יותר מבחי' אברהם (כמ"ש ע"פ ועשית בגדי קדש לאהרן כו') וזהו אל"ף הר. אל"ף הוא בחי' פלא שהוא ממדות עליונות שלמעלה מהשכל ונק' בזהר טורי חשוכא. ונו"ן הפשוטה היא בחי' ירידת והמשכת אור אה"ר זו למטה לכל נש"י כי אהרן הוא משבעה רועים המפרנסים לנש"י. ולכן בני גרשון שנשאו יריעות המשכן שהוא ג"כ העלאת והמשכת וחבור ב' בחי' אהבה אה"ע ואה"ר היה זה דוקא ע"פ אהרן ובניו דאהרן הוא מקור בחי' אה"ר ורב חסד. ולכן נק' ג"כ גרשון בנו"ן פשוטה דייקא. (משא"כ גרשם שהוא במ"ם) שיש בו ג"כ מבחי' נון פשוטה דאהרן כי הנו"ן פשוטה רומז על ההמשכה למטה מטה וכדי שיהיה ההמשכה למטה היא ע"י בחי' עליונה יותר כנודע מענין ועברתי בארץ מצרים אני ולא מלאך. ע"כ דוקא מבחי' אה"ר דאהרן יוכל לימשך למטה בכל נפש *. והנה גרשון הוא לשון גירושין כי ימינך ה' דוקא תרעץ אויב. הוא בחי' נה"ב משא"כ מקו השמאל יש יניקה כו' גם היריעות והמקיף מסמא עיני החיצונים. וזהו מקדש אדני כוננו ידיך פי' שמדרגת